בכל שנה נפתחים מגוון עסקים קטנים בכל תחומים, כאשר התהליך להקמת עסק כזה לא פשוטה ומלווה בהרבה התמודדויות, בפרט בתקופה זו של יוקר המחיה. לקראת ראש השנה, בחרנו שלושה בעלי עסקים קטנים שהחליטו לפתוח השנה את העסק שלהם, בדקנו איתם מה סיכום השנה שלהם, מדוע החליטו לעבור את התהליך דווקא בשנה הזו, מהם האתגרים ומה היו ממליצים לכאלה שרוצים לצעוד בנעליהם.
אלברט אברמוב פתח בחודש ינואר האחרון מסעדה קווקזית בשם "מגנוליה מיוזיק בר" ביקנעם, שמשלבת אוכל עדתי לצד הופעות, בהשקעה של 3 מיליון שקלים. "גרתי 13 שנה בסיאטל והייתי יבואן של מוצרי לד למסיבות", הוא מספר, "רציתי להקים בארץ מקום שיהיה מעוצב כמו לאונג' אמריקני. חשבתי על פינגר פוד, ובניתי תפריט קווקזי עם אמא שלי ואחי, שמורכב ממאכלים עבודת יד שלהם. הוספתי גם כמה מנות אמריקניות".
"במשך 3 שנים שהייתי על הציר של ארה"ב וישראל. באחת ההכשרות בחברה הכרתי את אשתי, שעשתה לי אולטימטום וביקשה שאפסיק עם הנסיעות. התאהבתי ביקנעם, שמזכירה לי את סיאטל. למרות שאני שוכר פה, החלטתי להשתקע ולפתח את התרבות פה. כשהתפנה מקום בפארק ההייטק ביקנעם, החלטתי להגשים שני חלומות: לעשות משהו עם האוכל שגדלתי עליו ולשלב מוזיקה".
הגשים שני חלומות. אלברט אברמוב, צילום: אגמיה
חזקים נפשית
אברמוב מספר על ההתחלה הלא פשוטה אשר נבעה מגל נוסף של קורונה: "פתחנו את המסעדה להרצה בחודש ינואר האחרון ועבדנו ממש יפה, ואז התחיל גל קורונה. לא היה סגר, אבל לא היו אנשים ברחובות וזה השפיע עלינו. אהוד בנאי היה אמור להיות במופע הפתיחה לאחר סיום ההרצה, אבל הוא חלה בקורונה וההופעה שלו בוטלה. החלטנו שנקפיא את נושא ההופעות עד שהמצב ישתפר. השיא היה בפיגוע בחדרה, כאשר רוב אלה שהזמינו כרטיסים להופעה ביטלו".
איך שרדת בתקופה הזו?
"הבעלים של המבנה מאוד עזר לנו והתגמש בנושא השכירות. אמא שלי ואחי עובדים בהתנדבות וחמי עוזר ללא הפסקה. כשהגיע הקיץ, התחלנו להתעורר וכרגע אנחנו ממשיכים בכל הכוח".
השקעת בעסק הרבה כסף אחרי תקופת הקורונה, תקופה שבה עסקים רבים קרסו. לא חששת?
"בטח שהיה פחד, אבל האמונה בהבאת קונספט ייחודי היתה גדולה יותר. אני יודע שזה יצליח. השקעתי המון בצינורות מים יקרים יותר שיחזיקו מעמד, בקרביים של המקום. לא פתחתי את העסק עד שלא קיבלתי רישיון עסק והבנתי שזה דבר נדיר בארץ".
מה היית מייעץ לאנשים שרוצים לפתוח עסק?
"להיות חזקים נפשית. בנוסף, אם אין סביבה תומכת ואורך רוח, לא כדאי להיכנס לעסקים מהסוג הזה. יש הרבה חוקים ממשלתיים המיועדים לפתיחת עסק שיכולים להכשיל, במיוחד בכל התחום של משרד הבריאות. אני רואה את הסיפוק של הלקוחות שבאים אלינו. הם נותנים מחמאות לאוכל, לעיצוב, ולזה שיש בעמק יזרעאל מקום חדשני. אני מאחל לנו השנה שנגשים את כל המטרות שלנו ושנעיף את העסק למעלה, ושנהיה מקום מפגש לאנשים שבאים ליהנות ולחוות משהו אחר".
הולך עם זה עד הסוף. יהונתן משיח
תענוג לעשות עסקים
יהונתן משיח הקים באפריל האחרון את "תענוג" בגבעת שמואל, עסק שמוכר במשך השבוע פיצוחים, קטניות, ממתקים, יין ועוד, ובסוף השבוע מציע בחנות דוכן עם אוכל יהודי מוכן לשבת.
משיח מסביר כי ההחלטה לפתוח את העסק נבעה מיוקר המחייה: "לפני כן הייתי שכיר בתחום. הכול עלה במדינה חוץ מהמשכורות, אז אמרתי שלפחות במשכורת ננסה לשלוט ונקפוץ למים".
חששת מהשפעות הקורונה על עסקים קטנים?
"אנחנו אנשים מאמינים. התייעצתי עם הרב שלי ועשינו השתדלות. אני יכול להגיד שמכרתי דירה בבאר שבע, ואין יותר מלחיץ מזה. את כל מה שיש לי שמתי בעסק. אני הולך עם זה עד הסוף".
מה היו הקשיים העיקריים בפתיחת העסק?
"היו בעלי מקצוע שלא עמדו בזמנים וגרמו לעיכוב של כמה חודשים בפתיחה, תוך כדי ששילמנו שכירות. לפני כן הייתה פה חנות כלי בית, והפכנו הכל – כולל הרצפה. הקו שהנחה אותנו הוא שהמטרה מקדשת את האמצעים. אנחנו מסתכלים על המוצר המוגמר ואנחנו מרוצים".
את השנה הוא מסכם כ"שנה של אתגר שמתחיל. אנחנו באמצע תהליך של הקמה, ועסק תמיד נמדד אחרי כמה שנים. הייתה שנה טובה. אני מאד מרוצה מהתהליך של הפיכה לעצמאי - אני אדון לעצמי ויש לי יותר זמן לילדים בערב. אם אתה משתעבד לעבודה, לפחות שזה יהיה בשביל העסק".
אם היית משנה משהו, מה זה היה?
"הייתי עושה יותר יחסי ציבור לפני הפתיחה באזור".
עניין של אמונה. שרה בואנו, צילום: דנה כהן מור
להאמין בעסק
שרה בואנו החליטה בימים אלה, לקראת השנה החדשה, להקים עסק חדש בשם Tan Time לשיזוף בהתזה. "אני עורכת דין במקצועי", משתפת בואנו, "בגיל 30, אחרי שעבדתי שנה במשרד עורכי דין וניהלתי אותו, החלטתי שאני רוצה שינוי ועברתי לניו יורק. במהלך תקופה זו הכרתי את בעלי וחזרתי לישראל. בקורונה היה לי קשה להיות שכירה עם השעות והשכר, ורציתי להיות עצמאית. נלחמתי בשיניים כדי למצוא מיקום לעסק ליד הבניין שבו אני גרה, כי מאוד חשוב לי להיות ליד הבנות הקטנות שלי. ניסיתי להביא משהו שאין בארץ. בעלי, לונדוני במקור, עזר לי להביא מכונות של שיזוף בהתזה שמגיעות מאנגליה".
היו חששות לפני התהליך?
"תמיד קיים חשש, אבל אני מאמינה בעצמי ובמוצר שאני מוכרת. זה מלחיץ כי אני מביאה משהו לא מוכר, ובמקום שהשכירות לא זולה, אבל הכול עניין של אמונה. מהביקורות אני שומעת שהלקוחות עפות על זה – בניגוד למקומות אחרים, לנו יש שלוש ריחות לבחירה והלקוחה לא נשארת עם ריח לא נעים".
מה היית ממליצה מנסיונך?
"עברתי כל כך הרבה בעלי עסקים, אפילו עם המיתוג. זרקתי כסף על ניסיונות גרפיקה עד שמצאתי מי שמתאים לסגנון. אני ממליצה לעשות עבודת מחקר ושיעורי בית לפני שפותחים עסק".