החטא והצום: כך תעברו את יום הכיפורים כהלכתו

בימים הקרובים יצוין יום הכיפורים תשפ"ג על ידי יהודים בישראל וברחבי העולם. בפני מי מתוודים על חטא ביום הזה? איך צריך לבצע את מנהג הכפרות? והאם מותר לרחוץ את הפנים ולקרוא עיתונים וספרי חול במהלך הצום? לקראת יום הכיפורים עשינו סדר בהלכות של היום הקדוש. 

לפני יום הכיפורים

קודם כל יש לזכור שמצוות עשה מן התורה לשוב אל השם, על ידי וידוי מעשינו הרעים וחרטה עליהם, וכן בקבלה על עצמנו לעתיד שלא לשוב על החטא. (דברים ל, רמב"ם הל' תשובה). על כן ראוי לכל אחד להכין מבעוד מועד רשימה בפנקס, של העבירות שהוא זוכר מהשנה האחרונה, ושל מידות רעות (רבינו יונה, ריש שערי תשובה). ולהתוודות מתוך הפנקס במהלך תפילות הצום.

כיצד עושה תשובה? מכיר בחטאו, מתוודה לשם בפיו, עוזב את העבירה ואינו ממשיך בה בהווה, מתחרט על העבירה בשכלו, מתבייש בה בליבו, ומקבל על עצמו שלא לשוב עליה בעתיד (משנ"ת ריש הלכות תשובה).

במצוות שבין אדם למקום יש להתוודות בפני השם, ולא לפרט את החטא לאחרים (יומא פו:), אך אם חטאו התפרסם יש להודיע ברבים ששב בתשובה (ראב"ד הלכ' תשובה). במצוות שבין אדם לחברו יש להתוודות ולבקש סליחה מהחבר, וגם להתוודות בפני השם, וראוי לפרסם לאחרים את תשובתו.

אם פגע בחבר אך חברו אינו יודע, כגון שדיבר עליו לשון הרע (שהזיק לו. חפץ חיים כלל ד א"ק מח), באם הוא מעריך שהחבר לא ייפגע יותר מידיעת החטא, עליו לבקש סליחה ממנו. אך אם הוא מעריך שהחבר יכעס וייעלב מידיעת הפגיעה נגדו, יש להימנע מבקשת סליחה. (ממשמעות המג"א תר'ו, וכסברת ר' ישראל סלנט). ובכל אופן, יש לשלם את מה שהזיק לו, ויעשה הכל למנוע את המשך ההיזק.

ראוי להחמיר בענייני כשרות האוכל בעשרת ימי תשובה, כגון להימנע מאכילת לחם של נוכרי וחלב נוכרי, גם מי שנוהג להקל בזה בימים רגילים (ראבי"ה בשם ירושלמי שבת פ"ג)

ערב יום כיפור

יש להדגיש שאסור מבחינה הלכתית להפעיל או לשדר או לצפות באפליקציית זום במהלך יום הכיפורים. כמו כן, אסור להפעיל רמקול בבית הכנסת. 

מנהג הכפרות: כמה גדולים ביטלו את המנהג בשל הדמיון למנהגי עבודה זרה (רמב"ן ורשב"א בשו"ת ח"א שצה, וכן פסק בשו"ע תרה). אמנם, אנו נוהגים לעשות כפרות על תרנגול או על כסף (שווי תרנגול- כעשרים שקלים). (רש"י נהג לעשות על ירק, אך אין לשנות. רמ"א ומג"א תרה). מותר לעשות כפרות על כרטיס האשראי או דרך אפליקציות פייבוקס וביט בתרומה באינטרנט דרכם. מסובבים את הכרטיס/הפלאפון על הראש ככסף, ומתכוונים על כמות התרומה באמירת הכפרות. אם נוהג כך, לא יאמר "אלו המעות ילכו לצדקה" אלא "הסכום שכיוונתי ילך לצדקה".

מצוה לטבול במעיין או במקווה. (רא"ש יומא פ"ח כד בשם רס"ג). אין לברך על הטבילה (רא"ש שם, שלא כרס"ג). מי שאינו יכול לטבול, יתקלח במקלחת רציפה של "תשעה קבין מים" (ארבע דקות בזרם בינוני).

מצוות עשה לאכול כמה שיותר ביום זה, במיוחד מאכלים מענגים (יומא פא:, רא"ש שם, ש"וע תרד ומשנ"ב סק"א, ולא כרמב"ם). יש שהסבירו שהתורה מבקשת להקל לנו את הצום ל ידי האוכל (ב"ח תר"ד), ויש שהסבירו שהתורה באה להקשות עלינו מעט גם ביום זה (ערוה"ש תר"ד).

תפילות

מתפללים מנחה מוקדם לפני סעודה מפסקת ובמנחה אומרים וידוי בתפילת הלחש, אך לא בחזרת הש"ץ. אם שכחתם לומר את הווידוי ונזכרתם לאחר סעודה מפסקה – יש לומר את הווידוי לפני החשכה (ממשמעות הר"ן יומא פז).

המתפלל ביחיד ביום הכיפורים אינו אומר את י"ג מידות הרחמים שבסליחות. ואם רוצה לאמרם בטעמי המקרא, רשאי (הגר"א נבנצל).

מדליקים נרות בברכה (של יוה"כ), וכן שהחיינו, ככתוב במחזור. בנוסף יש להדליק נר נשמה, שכן הבדלה נעשה על נר שדלק כל היום. האב (ויש נוהגים שגם האם) מברך את הבנים והבנות, ככתוב במחזור. הילדים מנשקים ידי ההורים לאחר הברכה (כתבי האר"י).

מתעטפים בטלית לפני השקיעה בברכה, מנהג אשכנז הקדום ללכת עם "קיטל" (גלימה לבנה) או בבגדים לבנים כדי להידמות למלאכים וכדי להזכיר לנו את יום המיתה ולעוררנו בתשובה. מנהג האשכנזים לומר "תפילה זכה" לפני כל נדרי. גברים אינם הולכים עם צבע זהב בבגדיהם (בשל חטא עגל הזהב).

אדם שנאנס להתפלל ביחיד בביתו ולא בבית הכנסת, יכוון את זמן תפילות הלחש שלו, כך שתתאמנה בערך לזמן, שבו מתנהלת תפילה זו בבית הכנסת הקבוע שלו, ויש בזה מעין תפילה בציבור.

מהלכות הצום

הצום מתחיל מן הערב (ויקרא כג).

ביום כיפור יש להימנע מחמישה דברים: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל, יחסי אישות. (גמ' יומא, רמב"ם פ"א ה"ד. לדעת הרא"ש כולם מדרבנן חוץ מאכילה ושתיה, ולדעת רמב"ם הכל מדאורייתא).

אסור לעשות מלאכה ביום כיפור (כולל להעביר מאש לאש). (ויקרא כג)

יולדת, מעוברת, וחולה שקשה לו לעמוד - מותרים לרחוץ כדרכם, לא לשם תענוג אלא לבריאות וניקיון. (רמב"ם פ"ג ה"ב, ערוה"ש תריג ס"ט).

למתקשים לצום, מותר ללעוס מסטיק ללא טעם ביום כיפור, אך ראוי להחמיר (ממשמעות המג"א תקס'ז. וכה"ח החמיר שם אפילו בבליעת רוק).

יש להימנע מרחיצה לשם תענוג (שו"ע תריג). אך רחיצת ניקיון מותרת מעיקר הדין (ראשונים, מג"א שם סק"א).

רחיצת ניקיון ותענוג יחד (כגון מים חמים על פנים מלוכלכות) אסורה (ממשמעות הרמ"א שם ס"ד).
כלה שהתחתנה בתוך שלושים יום לפני יום כיפור, רשאית לרחוץ את פניה כרגיל על אף הצום. (יומא עג:, שו"ע סימן תריג סעיף י).

ראוי להימנע מלשים דאודורנט ביום כיפור. ומי שהדבר יפריע לו או לאחרים, יכול לשים ספריי, אך יימנע ממשחה. בשעת צורך מותר לנקות את הידיים באלכוג'ל, לניקוי ולא לתענוג, ואין בזה איסור סיכה או רחיצה (הגר"א נבנצל)

מי שיש בראשו פצעים וכדומה, מותר לו להניח שם שמן להקלה כמו בכל יום. (שו"ע סימן תריד).
יש מחמירים שלא ללכת עם קרוקס וסנדלי שורש נוחים (ע"פ שער"ת תקנד סקי"א, ומשנ"ב שם סק"ה) אך מעיקר הדין מותר. (ערוך השולחן שם ס"ה, וכ"ד הגרש"ז). גם ילדים קטנים צריכים להימנע מנעילת סנדלי עור ביום כיפור (יומא עח:). נעלי עור אינם בגדר מוקצה ביום הכיפורים (הגרש"ז).

אישה שילדה בתוך שלושים יום לפני יום הכיפורים, רשאית לנעול נעלי עור (יומא עח:, ויש שרצו להחמיר בימינו שיש נעלי גומי נוחות, נטע"ג פמ"ז).

יש להימנע מנגיעה בין בני הזוג בלילה, אך ביום המקל בנגיעה יש לו על מה לסמוך. (ט"ז תרטו סק"א, ערוה"ש תרטו ס"א, שלא כמג"א ומשנ"ב שהחמירו).

מותר לרחוץ ילדים ביום כיפור אם יש צורך, במים פושרים, אך לא חמים. (ב"ח ןמג"א תרטז סק"א, ומשנ"ב שם). ילדים עד גיל מצוות פטורים מהצום, אך יש לחנכם לצום מעט. בנים מגיל 12 ובנות מגיל 11 בריאים המסוגלים לצום, נוהגים לצום כראוי (ב"ח ומג"א ססק"ב), ויש שהקלו שיצומו צום שלם רק מגיל מצוות (הגרש"ז).

אשכנזים יכולים לקרוא ספרי חול שאינם סותרים את מהותו של יום הכיפורים (כמובן רק כשלא נמצאים בבית הכנסת בתפילה, וכשאינו מסוגל ללמוד תורה וכדומה). לספרדים, מי שמתקשה בצום וצריך הסחת דעת ואוורור כדי להתמיד בו, אפשר להקל שיקרא ספרי חול (שאינם סותרים את מהות היום). לגבי עיתון, יש להימנע. ובשעת דחק, אם קורא בלי הפרסומות, יש על מי לסמוך. 

הפטורים מן התענית

אישה בהיריון רגיל, חייבת לצום.

אישה בהיריון בכל שלב שהוא, החשה כאבי ראש חזקים או שהיא מקיאה, מותרת לשתות מיד בשיעורין, ואם לא די לה בזה, מותר לה לשתות ללא הגבלה.

אישה בהיריון שהחלו לה צירים סדירים או ירידת מים, תשתה ללא שיעורין, אפילו אם אין לה כאבים כלשהם. ואם מרגישה צורך גם לאכול, תאכל. (הגרש"ז)

אישה שילדה בקרבה של שלושה ימים ליום כיפור (סופרים 72 שעות מהלידה), אסורה לצום. (שו"ע תריז ס"ד)

אישה שילדה בקרבה של שבעה ימים ליום כיפור, אם היא או רופא רוצים שתאכל ותשתה, אוכלת ושותה

בשיעורין, ואם לא מספיק, אוכלת ושותה כדרכה. (שבת קכט. ושו"ע תריז ס"ד).

אישה שעברה הפלה לאחר ארבעים יום של הריון, דינה כיולדת כנ"ל.

מניקה שחוששת שיתמעט החלב לתינוק אם תצום, מותרת לשתות לשיעורין (תורת היולדת בשם חזו"א, ועדות הגר"א נבנצל בשם הגרש"ז).

אחיות ורופאים במחלקות מצילות חיים, העוטים מסכות ובגדים מסורבלים הגורמים לזיעה - אם המקצועיות יורדת בשל הצום, אזי כשמרגישים חולשה או ירידה בתפקוד המקצועי, שותים לשיעורין (הגר"א נבנצל).

חולה בסכנה שותה ואוכל מיד, וגם ספק חולה כזה לא יטרח לחפש רב אלא יאכל מיד. (ויקרא יח, יומא פב, שו"ע תריח ס"ח). אולם לא יאכלו במהלך הצום סוכריות ושאר מאכלים שהם רק לתענוג (הליכות שלמה ו, ז). חולה ללא סכנה, שבצום מרגיש שאם לא יאכל יבוא לסכנת נפשות, אוכל ושותה לשיעורין. (שו"ע תריח ס"א)

מי ששותה ואוכל לשיעורין, יאכל נפח של קופסת גפרורים קטנה בגודל 30 סמ"ק, (או במשקל 30 גרם לספרדים), כל שבע דקות (ר' חיים נאה שעו"ת ג', ערוה"ש תריח סי"ד. ויש אומרים כל חמש דקות - הגר"ד ליאור). וישתה פחות מנפח צד אחד של לחי מלאה (אצל אדם ממוצע - כחמישית כוס חד פעמית), כל שבע דקות (שו"ע תריח ס"ז, ויש אומרים כל 5 דקות- הגר"ד ליאור). עדיף לאכול ולשתות דברים מזינים (חידושי או"ש).

בשעת דחק שהשיעורין לא מספיקים, עדיף לשתות ולאכול כל ארבע דקות (ושתי דקות) מאשר ברצף. אם יש צורך רפואי לשתות בקצב גבוה אף יותר, מותר לשתות כל חמש שניות, וזה עדיף משתיה ברצף (כשיטת הרמב"ם שביה"ע פ"ב, וב"י תרי'ב- כרביעית הלוג. ספרדים יכולים לסמוך על שיטה זו בשיעורין לשתיה מעיקר הדין, אם מתקשים להמתין 5-7 דקות).

חולה שאין בו סכנה יכול לקחת כדורים ללא מים בשעת צורך גדול. (אג"מ או"ח ח"ג צ"א)
חולה שאין בו סכנה חייב לצום כרגיל. זה כולל כאבי ראש רגילים, חולשה כללית וכדומה. בכל ספק, לשאול את אחד הרופאים בקהילה.

שכח וברך על מאכל, ותכף נזכר שזהו צום יום כיפור, לא יאכל. אלא יאמר 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד'.

האוכל ביום כיפור, לא עושה קידוש, אך יוסיף יעלה ויבוא בברכת המזון (שו"ע תריח ס"י), והוא יכול לעלות לתורה חוץ ממפטיר וממנחה (שו"ת רעק"א סכ"ד). אך אם אכל רק לשיעורין, יכול לעלות גם למפטיר ומנחה (הליכות שלמה ד ו).

יום הכיפורים

בבוקר נוטלים ידיים עד קשרי האצבעות. (תו'ס יומא עז:). הכוהנים נוטלים כרגיל בתפילת שחרית. אם שמרו על ניקיון, לא חייבים ליטול שוב במוסף (ע"פ ערוה"ש תריג ס"ד בשם רמב"ם). אך בתפילת נעילה נוטלים שוב בשל ההפסקה.

אנו מובטחים מהשם שיום הכיפורים עצמו מכפר על השבים בתשובה, ועל כן כדאי לרכז כוחות ומאמץ בתשובת היום, גם אם זה קשה.

בעת ההשתחוויה במהלך סדר עבודת כהן גדול, יש להניח נייר או מגבת כדי שיחצצו בין הראש לקרקע. שטיח של ביה"כ נחשב הפסק.

מותר לדבר במהלך הצום על אכילת מאכלים בצאתו.

הרואה שהצום קשה לו ואינו יכול להתפלל, עדיף שישכב במטה ולא ישבור את הצום, גם אם יפסיד תפילה במניין.

המטפל בבני ביתו החולים, למשל בילדיו או באשתו, רשאי לעזוב את התפילה בבית הכנסת כדי לסייע להם, אך יישאר בבית הכנסת לתפילת הלחש, ולקריאה בתורה (הגר"ד ליאור). ויש אומרים שבמצב זה הוא פטור לגמרי ממניין, ויישאר להתפלל בביתו (הגר"א נבנצל).

צאת הצום

במעריב של מוצאי הצום אומרים "אתה חוננתנו"
מקדשים את הלבנה אע"פ שטרם אכלנו, שכן אנו שמחים בכפרתנו. (אחרונים)
לאחר צאת החג וההבדלה, נוהגים לעשות מעשה לבניית סוכה, אפילו סמלי (ערוה"ש, גר"א), ואוכלים בשמחה (רמ"א תרכד ס"ה)
למחרת משכימים לשחרית מעט קודם הזמן הרגיל. (משנ"ב תרכד סי"ד)

"כהיום הזה תביאנו ששים ושמחים בבנין שלם"