לינה שיתופית

העולם הופך יותר ויותר שיתופי. הטרנד תפס, בין השאר, מוניות, בנקים וחברות השקעה, וכעת נראה כי עולם התיירות העולמי עובר שינוי עמוק לעבר עולם השיתופיות: סוכנויות הנסיעות, המלונאות והתיור מושפעים מכך, וכך אנו זוכים לחופשות זולות ואיכותיות. ההיצע מגוון ביותר וכולל אפליקציות ואתרים פופולריים כגון Airbnb ,Booking, וגם אתרים קטנים יותר. 

הלינה השיתופית גורמת לחיכוכים רבים, בכל רחבי העולם ובתל אביב בפרט, במיוחד לאחר שבשנת 2017 נרשמה בישראל עלייה בתיירות, כשיותר ממיליון תיירים לנו בעיר. על פי מחקר של עיריית תל אביב, יותר מ־50% מהתיירים שכרו דירות בעיר באמצעות יישמונים שיתופי, מה שמציב את תל אביב בשיא עולמי בנושא. רק כ־30% בחרו ללון במלון. על פי נתוני AirDNA, כ־30% מבעלי הדירות המוצעות נחשבים ל"מארחים מקצועיים". 

בקבוצת מחאה בפייסבוק נגד התופעה, "מרכז ת"א - שכונת תושבים או שכונת תיירים", נכתב כי "תושבי מרכז תל אביב, מצפון פלורנטין בדרום ועד לירקון שבצפון, מאבן גבירול שבמזרח ועד חוף הים, רואים כיצד בהדרגה נכבשים דירות ובניינים שלמים בשכונתם על ידי המוני תיירים. המגמה גדלה משמעותית משנה לשנה. משקיעים מחו"ל ומישראל רוכשים דירות ובניינים שלמים והופכים אותם לנכסי נדל"ן מניבים - בתי מלון לתיירים בשכירות קצרת טווח. שוכרים מפונים מדירותיהם, אחרים לא מוצאים דירות פנויות ואלו שכבר נמצאו - אין ביכולתם לממן את שכר הדירה עבורן. אם כבר העזו ושכרו, הם נאלצים לממן את שכ"ר הדירה ההזוי בעור שיניהם, על חשבון איכות חייהם ואיכות חיי ילדיהם. משפחות צעירות ורווקים נאלצים לעזוב את מרכז העיר, חלקם התגוררו כאן כל חייהם ובנו בשכונה את חיי הקהילה שלהם".

צילום: מתוך אתר Airbnb

על השינויים שגורמים לדיירים לעזוב נכתב בקבוצה כי "השירותים העירוניים ועסקים פרטיים עוזבים את השכונה, ואופי השירותים משתנה לשירותי עינוגים: מסעדות, בתי קפה, מסאז'ים, מניקור, מספרות, וכמובן - עסקי התיווך וניהול הדירות הפורחים. דירות ובניינים, אשר שימשו עד לאחרונה עסקים פרטיים כמו גני ילדים או שירותי רפואה, הפכו לאתרי תיירות רווחיים. התושבים נותרים ללא מענה לצורכיהם כתושבי קבע". עוד נכתב כי התיירים המשבשים את המרקם השכונתי, "בעלי דירות וועדי בתים, נאלצים להתמודד עם בעיות תחזוקה של הבתים, שבהם מתגוררים אורחים לרגע שאינם שומרים על הניקיון ועל השקט. סתימות ביוב הבניין, אשפה בכל פינה ומסיבות רועשות הן עניין שכיח. תיירים באים לבלות ומחכים שאחרים ישרתו אותם. השכונה הופכת לאתר עינוגים של מבקרים מחוץ לשכונה, מחוץ לעיר או תיירים, המשתמשים בה, משליכים אשפה ומסתלקים. אופייה כשכונת מגורי קבע נעלם בהדרגה".

לצד האתגרים האורבניים והחברתיים, יש מלחמה משפטית עיקשת בין ארגונים וגילדות מלונאים לבין אפליקציות אלה. רשות המסים רואה בהשכרת דירה שלא למטרות מגורים לתקופות קצרות ומזדמנות, בין שעל ידי בעלי הדירה ובין שעל ידי שוכריה, השכרת צימר או כל עסק אחר שמחויב בתשלום מס ובהגשת דו"ח מלא על הכנסות והוצאות. עוד בעיות משפטיות הן ביטוח במקרה שבו תייר נפצע, הן מצד התייר והן מצד בעלי הדירה, וניצול אפשרי של המשכירים על ידי השוכרים וההפך. 

 

דין ת"א כדין ניו יורק

נשיא התאחדות המלונות בישראל, אמיר חייק, מסביר כי "אפשר להגיד שהרבה אפיליקציות כאלה הן שותפות אסטרטגיות של המלונות, כגון Booking. אי אפשר לשים את כולן בסל אחד. העיקר זה השכרת הדירות לטווח קצר. ברגע יכול להיות יותר נוח או פחות נוח למלונות, אך אנחנו לא מתנגדים להשכרת דירות לטווח קצר. אנחנו מבקשים דבר אחד: כל עוד זה נמצא במגרש של ה'סאבלט' לחודש־חודשיים בשנה, זה דבר שלא צריך למנוע אותו והכל בסדר. הבעיה היא שמאחורי המונח הרומנטי 'השכרה לטווח קצר', כשאתה מעלה בדמיונך סטודנט שרוצה לנסוע לחודש בברלין ואומר 'אני אסבלט את הדירה שלי', נוצרו עסקים לא לגיטימיים. נוצרה כלכלה שחורה, שבה אנשים וחברות שלמות שוכרות עשרות דירות. למעשה, פתחו מלונות ברחבי הערים בלי לשלם ארנונת עסקים ומע"מ. אני לא מתייחס לעניין של התושבים המקומיים כי זה מגרש שלהם. אם הנושא הזה הוסדר בברלין, בלונדון, בברצלונה ובניו יורק - יש להסדירו גם בישראל". 

על ההסדרה בתחום בעולם מספר חייק: "יש לקבוע, למשל, מהי תקופת שמישהו יכול להשכיר את דירתו? מהו זמן סביר ומה נחשב כבר לעסק? כמה מס צריך לשלם? איך משלמים את המסים? לא המצאנו את הגלגל. 

יש שיטות לניכוי מס, שיטות כאלה ואחרות, צריך פשוט להגדיר את זה כדי שלא תהיה פה תחרות לא הוגנת, יש פה 10,000 דירות בתל אביב. זה יותר ממספר חדרי המלון בתל אביב. המציאות היום היא לא הגיונית". 

צילום: מתוך אתר Airbnb

על הנתונים שמחצית מהתיירים בתל אביב התארחו באמצעות Airbnb אומר חייק כי "אני אומר דבר פשוט: אני לא רוצה שתהיה כאן כלכלה שחורה, אחרת לעסקים לא יהיה אינטרס להשקיע כאן. נניח שחסרים חדרי מלון בתל אביב, ורוצים שאנשים ישקיעו בהקמת חדרי מלון בתל אביב - למה שישקיעו אם מעודדים כלכלה שחורה לידם? נניח שיש עסק שמתחרה בך כך, אתה לא תיכנס לתחום. תן עידוד להרחיב מלונות, תן עידוד להקמת מלונות חדשים. אבל אי אפשר לסמוך על השקעות בתחום, אם מעלימים עין ונותנים לכלכלה השחורה להימשך". על פעולות הממשלה בעניין הקלת המלונאות בישראל, מספר נשיא ההתאחדות: "אני יכול להגיד שהבעיה העיקרית בפני המלונות היא מחסור בכוח אדם, בייחוד במקצועות הניקיון. אי אפשר למצוא ישראלים שמוכנים לעבוד במקצועות אלו, וזה לא משנה אם אלו ממוצא יהודי, מוסלמי ועוד. אי אפשר למצוא. זה נושא שהממשלה נדרשת אליו, ושר התיירות מעודד ומבין וכרגע העניין בדיונים. הנושא השני הוא הסרה של רגולציה מיותרת ושל חסמים, כדי שנוכל לפתח עוד את הענף הזה. נושא שהממשלה לא מתערבת בו, למשל, הוא שער החליפין של הדולר, שפוגע בנו מאוד, אך אנו בהידברות עמוקה מאוד עם הממשלה ועובדים עם משרד התיירות מאוד יפה". 

לאוהבי היישמונים לשיתוף דירות בהחלט יש סיבה לדאגה. ברחבי העולם מתנהלים מאבקים משפטיים ואזרחיים נגד אותם יישומונים, כגון "אובר" ו־Airbnb, וכוחות פוליטיים מקבלים רוח גב מאיגודים שונים שפרנסתם נפגעת עקב התחרות העזה. בירות התיירות העולמיות כבר הסדירו עניינים רגולטיביים מסוימים: באמסטרדם השכרת נכס מוגבלת ל־60 יום בכל שנה, בברצלונה נדרש רישיון מהעירייה ובניו יורק אסור להשכיר נכס לפחות מ־30 ימים. 

לדברי גורם בעיריית ת"א, בימים אלו נעשית בדיקה מעמיקה נוספת להיקף תופעת הלינה השיתופית: "הפעם האחרונה שבה העירייה בדקה את הנושא לעומק היתה לפני שנתיים וחצי בערך, אז היתה החלטה שעמדת העירייה היא שהנושא הוא לאומי ושהמדינה צריכה לתת את הדעת על כך. כעת בודקים בעירייה את הסוגיה פעם נוספת". לדברי הגורם, יש הבדל רב בין הדירות המוצעות ביישומונים לבין הדירות שנעשה בהן שימוש בפועל, שכן רבים משתמשים בהן לערוך אומדן לנכסי נדל"ן, ולכן הבדיקה מעט מורכבת. 

צילום: מתוך אתר Airbnb

נקודה בעייתית נוספת היא שאין הבחנה בין חדר המושכר למשך יום, שבוע או חודש בשנה. למרות זאת, הגורם בעירייה מציין כי "אין ספק שמדובר בעלייה של פי שניים במספר הרשומות מלפני שנתיים. אנו יודעים שבכל מקרה הלינה בתל אביב נמצאת כל הזמן במגמת עלייה, נפתחים חדרי מלון 'אמיתיים' כל הזמן ובמספרים יפים, ותפוסתם נשארת אותו הדבר. אם בכל בתי המלון בממוצע תפוסה של 70% כבר כמה שנים, ובכל שנה מתווספים כמה מאות חדרים - אפשר ללמוד על דפוס שעוד ועוד אנשים לנים באמצעות היישומונים". 

הלינה השיתופית כבר אינה פונה רק לסטודנטים תפרנים שמעוניינים בחופשה זולה. בשנים האחרונות היישומונים האלה מציעים יותר ויותר דירות יוקרה עבור התייר שמעוניין בחוויה אקסקלוסיבית. האפליקציות רוצות לחדור לכל רובדי התיירות, ולא נשארת בנישה השמורה לצעירים שמחפשים לינה זולה בלבד. בתחילת הדרך הלינה השיתופית היתה שמורה לבלוגים, לאתרי אינטרנט מסורבלים או לדפים ברשתות החברתיות, כעת נראה שהלינה השיתופית היא העתיד. רפאל רוז, העוסק במתן שירות לבעלי נכסים המעוניינים בניהול ובהתקשרות באפליקציות השיתופיות השונות, מסביר כי "צריך להבין שזו תופעה של מגוון נרחב של יישומונים, ולא של יישומון ספציפי כמו Airbnb. כולם נכנסו לעניין הזה כי מדובר בתופעה כלל עולמית של תיירות הלואו־קוסט. לא מעניין את התיירים מהארוחות או מהלובי בבניין. הם רוצים בעיקר חוויית תיירות. כך זה גם בלינה - אנשים רוצים להכיר יותר את העיר, לבשל בעצמם את האוכל בבוקר או לקנות בסופר ממול, כפי שרבים מאיתנו עושים בחו"ל. אנשים כבר לא מחפשים את המלונות, ובדיוק לכך האפליקציות נתנו מענה, וכך זה התרחב יותר ויותר". 

על היקף הלינה השיתופית בצפון אומר רוז כי "בצפון אני משתמש בזה בעיקר עם עסקים וצימרים. כיום דירות רבות ביישומונים הללו כבר עסקיות, יותר ממחצית. החצי השני זה בדיוק הכלכלה השיתופית: אנשים שיש להם חדר בבית שהם לא משתמשים בו ומעוניינים בהכנסה קטנה נוספת. מבחינת האורחים אין הרבה כאלה שרוצים לישון בחדר של מישהו. כיום זה בעיקר עסקי ומאפשר לכל אחד להשכיר ולקבל כסף, מאדם שרוצה לסגור את המשכנתה באמצעות השכרה בסופי השבוע ועד לעסקים של ממש". רוז מסביר כי המחירים של החדרים נמוכים בממוצע ב־20% ממחירים של חדרים במלון. עם זאת, יש מי שיספרו כי בפועל המחירים נמוכים הרבה יותר. נראה כי המדינה, העיריות והתושבים יצטרכו למצוא פתרונות יצירתיים, שכן משרד התיירות נאבק על כל תייר ותיירת. כך או כך, מהפכת האפליקציות, המציעות אפשרות לישון כמעט בכל עיר בעולם במחירים סבירים, לא תיעצר בקרוב. √

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו