בדיקת הממשלה העלתה כי מרבית הרווחים הולכים לחקלאים - ועוררה את זעמם: "המלצות מכורות מראש"

הוויכוח וההאשמות ההדדיות בין החקלאים לבין רשתות המזון לגבי פערי התיווך, הגיע עד לממשלה שבחנה את הפערים. מסקנות הבדיקה העלו כי רוב הרווח הולך לחקלאים, מה שעורר את זעמם.

מדו"ח הביניים שהגישה הוועדה לבדיקת פערי התיווך לצרכן, בנושא התוצרת החקלאית הכוללת פירות וירקות לשרים עולה כי כאשר רשת מזון קונה את הסחורה ישירות מהחקלאי, החלק של החקלאי במחיר של הפירות והירקות הטריים, עמד בשנת 2020 בממוצע על 64% ואילו הרווח של רשתות המזון עמד על 36%.

בראש הוועדה עומד מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, ד"ר רון מלכא, וחברים בה מנכ"לית משרד החקלאות ופיתוח הכפר, עו"ד נעמה קאופמן-פס הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן וסגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, איליה כץ. לאחר ניתוח עומק של הממצאים, הוועדה תגיש את מסקנותיה והמלצותיה לשרים.

יצוין כי מדובר על פדיון בלבד ולא על רווח נקי שנשאר לחקלאי לאחר ההוצאות וכך גם לגבי הקמעונאי. בנוסף, המקטע החקלאי כולל, מעבר לעלויות הגידול, גם את עלויות העברת הפרי אל הסיטונאי או הקמעונאי, אשר עשויות לכלול עלויות מיון, הובלה, סינון, שטיפה, הבחלה, אריזה והובלה.

הוועדה החלה את עבודתה בתחילת חודש אוקטובר 2021, בהתאם להחלטת הממשלה לגבי תכנית להגברת התחרות בחקלאות שהתקבלה באוגוסט 21.

אז לאן הולך הכסף שלנו?

בבדיקה נטען כי כאשר קיים סיטונאי אשר מתווך בין קמעונאי לחקלאי, החקלאי מהווה 57% ממחיר הפרי והירק, הסיטונאי מהווה 18% בממוצע והמקטע הקמעונאי יורד ל-25%.

כאשר לרשת המזון אין סיטונאי אלא יש לה מרלו"ג (מרכז לוגיסטי) משלה, על כל 10 שקלים ששילמו הצרכנים לרשת המזון , כ-6.4 שקלים מהם שולמו לחקלאי וכ-3.6 שקלים שולמו לרשת המזון. כשמדובר ברשת מזון ללא מרלו"ג, על כל 10 שקלים ששולמו בשנת 2020, כ-5.7 שקלים שולמו לחקלאי, כ-1.8 שקלים למתווך וכ-2.5 שקלים לרשת המזון. כאמור, נתוני הפדיון האמורים אינם מלמדים על רווחיות, שכן לכל חוליה בשרשרת האספקה תשומות ועלויות משלה.

מההשוואה הבינלאומית שביצעה הוועדה, עולה כי ישראל נמצאת "ברף הגבוה" מבחינת הנתח המיוחס למקטע החקלאי. עם זאת, יש קושי בהשוואה זו היות ובמדינות שונות החישובים מתבצעים בצורה שונה. לכל מדינה יש את המאפיינים הייחודיים לה המשפיעים על המחיר כדוגמת: שיעורי פחת, עלויות הובלה, אחסון, אריזה וקירור, שרשרת שיווק שונה, איכות הגידולים הנמכרת בשווקים, אקלים שונה ועוד.

בד בבד, הוועדה בדקה את רווחיות הסיטונאים, קרי המתווכים ורשתות המזון בתחום הפירות והירקות. מהניתוח עולה, כי שיעור הרווח הגולמי, הרווח לאחר קיזוז עלות הרכישה, הממוצע בשנת 2020 אצל המתווכים עמד על כ-25% ושיעור הרווח התפעולי, לאחר קיזוז הוצאות נוספות, עמד על כ-5%. שיעור הרווח הגולמי הממוצע בשנת 2020 של רשתות המזון שיש להם מרלו"ג עמד על כ-33% ועל כ-26% אצל רשתות מזון שאין להם מרלו"ג. הרווח התפעולי הממוצע של רשתות מזון עם מרלו"ג ובלעדיו – עמד בשנת 2020 על כ-6%.

מההשוואה הבינלאומית שנערכה לחברות קמעונאיות ציבוריות במדינות זרות עולה כי הרווחיות הגולמית והתפעולית של קמעונאים בארץ, דומה בסך הכל לרווחיות של המקבילות שלהן בעולם.

ד"ר רון מלכא, מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, אמר ל"ישראל היום" "אנחנו כוועדה התבקשנו לבדוק את פערי התיווך על ידי הממשלה , אשר רוצה להילחם ביוקר המחייה ורוצה לעשות רפורמה בחקלאות. זאת היות והפירות והירקות תרמו לא מעט ליוקר המחייה והם עלו יותר ממדד המחירים הכללי. היות והפירות והירקות הם מרכיב גדול בסל הכללי הם תרמו ליוקר המחייה. המטרה של הרפורמה ביבוא היא להוזיל את העלויות ולא להיקלע למצב הלא טוב ששני בני הזוג שעובדים ומשלמים מסים ,לא גומרים את החודש. היו טענות של חקלאים שאמרו שמי שאשם ביוקר המחייה אלו המתווכים. היו כאלה שטענו שהם מוכרים בשני שקלים ועל המדף אנחנו רואים את  המוצר ב-10 שקלים, כך שהמתווכים מרוויחים מאות אחוזים. כרגע אנחנו מציגים ממצאים בדו"ח הביניים לממשלה שרוצה לעשות רפורמה ולא רוצה לפגוע בחקלאות,  אלא רוצה לעשות שינויים ביוקר המחייה".

בוויכוח - מי אשם ביוקר המחייה? - אומר ד"ר רון מלכא כי "אין פה אשם כזה או אחר. אנחנו מזהים שאפשר להגדיל את התחרות בכל מגזרי התיווך ונצא עם המלצות. אף אחד לא מושלם. בכל אחת מהחוליות יש טענות מוצדקות ולא מוצדקות. הוועדה נתנה למקבלי ההחלטות את העובדות. זה שהפדיון של החקלאים עומד על 64%,  זה לא אומר שזה רווח. יכול להיות שבפדיון כזה מישהו יכול להפסיד. המטרה היא לקבל חקלאות מחוזקת. אין פה אשמים ואף חוליה היא לא מושלמת. צריך גם להגביר את התחרות במגזר הקמעונאי והסיטונאי, לתת תמידות ישירות לחקלאים ולהוריד את יוקר המחיה".

אבשלום (אבו) וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, תקף את מסקנות אלה ואמר "התנהלות הוועדה הייתה מוטית מתחילתה ומסקנותיה הרסניות. זה מה שקורה, כאשר בוועדה העוסקת בפערי התיווך בחקלאות, אין אפילו אדם אחד המכיר את המציאות. יושבים מנכ"לים ומנהלים ומתווכחים כמה אמור להרוויח חקלאי, מבלי שיש להם מושג על המשמעויות והתוצאות. כל מי שמכיר את שרשרת המזון בחקלאות הישראלית, מהמגדל ועד לצרכן בסופרמרקט, יודע שהחקלאי מקבל שקלים בודדים על התוצרת החקלאית שלו, בעוד שרשתות השיווק והקמעונאים מרוויחים מיליארדים וגוזרים קופון שמן על גבם של האזרחים והחקלאים. המלצות הוועדה מכורות מראש, מוטות בכוונת מכוון כדי לאפשר פתיחת ייבוא מאסיבי. ונשאלת השאלה: האם כשאוקראינה ורוסיה, האחראיות על 30% מיבול החיטה העולמי, נמצאות במלחמה חסרת טעם, זה הזמן להפקיר את ביטחון המזון של מדינת ישראל בידי זרים?".

"ידוע לכל שירקות ופירות הם המוצר הכי רווחי במאזני הרשתות, אך רק הוועדה לא שמעה על כך, עוד הוסיף וילן שהדגיש כי "מנכ"לים שספונים במשרדיהם, שאינם מכירים את ענפי החקלאות, הלכו שולל אחרי עובדות לא בדוקות, שמשמעותן, אם המלצותיהם ימומשו, היא נזק בלתי הפיך לאזרחי מדינת ישראל. אם לממשלה יש אומץ, שתאמר בקול רם כי היא מבינה שצעדיה מובילים לחיסול החקלאות הישראלית".