בישראל יש 34 משרדי ממשלה, ומספרם גדל משנה לשנה. בקצב הנוכחי, לקראת שנת ה-100 של מדינת ישראל ב-2048 יהיו 50 משרדי ממשלה. גם אם מסתכלים על משרדי הליבה, מגלים שכל המשרדים משכפלים את עצמם ואת הפעילות שלהם.
כמעט כל משרד בישראל הוא גם משרד הביטחון, גם משרד הרווחה וגם משרד החינוך. משרד הביטחון מספק ביטחון, אבל בעיקר רווחה - דואג לפנסיות ולגמלאות. "סעיף שכר וגמלה" זו ההוצאה העיקרית של המשרד. משרד הביטחון הוא גם משרד החינוך - מפעיל מכינות קדם-צבאיות, מממן לימודים לאנשי קבע, מפעיל בתי ספר בתוך הצבא ומחוצה לו, דואג להשלמת בגרויות, רישיונות נהיגה, פסיכומטרי...
משרד הביטחון הוא גם משרד שיכון לאנשי קבע, משרד התיישבות לאנשים שאינם אנשי קבע, משרד מדע שמממן מחקר ופיתוח, משרד קליטת עלייה שקולט חיילים עולים, משרד חוץ ומשרד תפוצות, משרד תקשורת שמפעיל רדיו, משרד תעשייה שמנהל מפעלים, משרד תחבורה שדואג להסעות ומשרד אנרגיה שמפעיל תחנות כוח קטנות ולוחות חשמל סולאריים.
קרטל החלב מעוניין להקטין את הכמות כדי לשמר מחירים גבוהים - אף על פי שהחקלאים ישמחו לייצר יותר חלב. משרד החקלאות, תחת איומי סנקציות פליליות על רפתנים חרוצים, מבטיח לאזרחים שגם השנה יהיו מחסורים
אין פונקציה שמשרד הביטחון לא עושה, אך כך גם כל שאר המשרדים. משרד החינוך הוא גם משרד ביטחון, שרואה בשירות בצה"ל את אחד הערכים שהוא מקדם. הוא גם משרד רווחה, משום שלפי תוצאות המבחנים הבינלאומיים ניתן ללמוד שתפקידו העיקרי הוא מתן תוספות שכר למורים ותיקים והתעלמות מביצועים. משרד החינוך הוא גם משרד תחבורה שדואג להסעות, משרד לשוויון חברתי ומשרד מורשת, משרד עלייה ומשרד הגנת סביבה.
משרד הרווחה הגדול ביותר הוא כמובן לא משרד הרווחה, אלא משרד השיכון. הסיוע בשכר דירה - תוכנית שלא משכנת אלא שעוסקת ברווחה - היא תוכנית הנזקקים הגדולה ביותר מחוץ לביטוח הלאומי. לצורך זה מפעיל משרד השיכון מערך עצום של אנשי רווחה, בכפילות מכופלת כמובן, עם אנשי רווחה בביטחון הלאומי, בבריאות, בעיריות ובמשרד הרווחה.
אז על המדף שלנו יש 34 מטריושקות (מה שקרוי בשגגה "בבושקה"), שכל אחת מהן מכילה את כל השאר. שאלתי חבר מתמטיקאי אם יש מבנה מתמטי לתאר באמצעותו את ממשלת ישראל, והוא ענה שאנחנו לא חברים יותר ושקורט גֶדל מתהפך בקברו.
אבל יש משרד אחד שעושה בדיוק את ההפך מייעודו: לפני כחצי שנה, משרד החקלאות שינה את שמו ל"משרד החקלאות וביטחון המזון". כנראה הוא לא רצה לראות את משרדי הבריאות והחינוך יותר ביטחוניסטיים ממנו. ולמרות שמו החדש, המשרד לביטחון המזון בחר לצמצם את כמות המזון עבור אזרחי ישראל.
בהחלטה שעתידה להתקבל בידי השר, כמות החלב לנפש בישראל תצומצם. קרטל החלב, כמו כל קרטל, מעוניין להקטין את הכמות כדי לשמר מחירים גבוהים - אף על פי שהחקלאים ישמחו לייצר יותר חלב. משרד החקלאות, תחת איומי סנקציות פליליות על רפתנים חרוצים, מבטיח לאזרחים שגם השנה יהיו מחסורים.
למעט צפון קוריאה, אין מדינה בעולם עם מכסות חקלאיות לביצים ולחלב שמונעת מאזרחיה תוצרת חקלאית בשם רווחי הקרטל. משרד החקלאות צריך לשחרר את החקלאים ואת האזרחים. ועד אז - לפחות שיפסיק לקרוא לעצמו המשרד ל"ביטחון" המזון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו