בדיקה: מהו שיעור הרווחיות של עשרת היבואנים הגדולים במשק?

על רקע הצהרות שנשמעו לאחרונה על ידי חלק מיבואני המזון והטואלטיקה הגדולים כי בכוונתם להעלות את מחירי מוצריהם, ערך אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר ניתוח הבוחן את רווחיות יבואני המזון והטואלטיקה לשנים 2010-2019.

הממצאים העיקריים מעבודה זו מצביעים על שיעור רווחיות גבוה של יבואני המזון והטואלטיקה, בפרט עשרת היבואנים הפרטיים הגדולים. כך, בשנת 2019 עמד שיעור הרווח לפני מס של החברות הגדולות על 12.5% - שיעור רווחיות חריג במסחר הסיטונאי. שיעורי הרווחיות של יבואני המזון והטואלטיקה הפרטיים הגדולים גבוהים משמעותית מזה של יתר היבואנים בענף. כך, בשנת 2019 היה שיעור הרווחיות של החברות הגדולות גבוה פי 3.2 מזה של יתר היבואנים בענף. באותה שנה, סך הרווח של חברות אלו, עמד על 600 מיליון שקלים. במצטבר, בין השנים 2009-2019 צברו אותן עשר חברות רווח לפני מס בסך כולל של 6.6 מיליארד שקלים.

חוקרי האוצר אומנם לא מציינים את השמות של עשרת השחקנים הגדולים, אך סביר להניח כי מדובר בחברות שקיבלו לאחרונה מכתב משר האוצר ושרת הכלכלה בבקשה לבחון את העלאות המחירים שהוכרזו בשבועות האחרונים - דיפלומט, אסם-נטסלה, ליימן שליסל, שסטוביץ, שטראוס, סנו ורסטרטו.

במחקר של האוצר נמצא כי בשנים 2017-2019 נרשמה ירידה ברווחיות יבואני המזון והטואלטיקה, בפרט הגדולים שבהם, זאת לאחר זינוק חד ברווחיות זו מאז שנת 2005 ועד לשיא שנרשם בשנת 2013. סביר להניח כי הירידה ברווחיות המסתמנת מאז שנת 2017 מוסברת לפחות בחלקה בכניסתה לתוקף של "רפורמת הקורנפלקס".

עוד נמצא כי עשרת היבואנים הגדולים בענפי המזון והטואלטיקה ריכזו בשנת 2019 כחמישית מסך המחזור של יבואני המזון והטואלטיקה. בשנת 2019 העסיקו כלל יבואני המזון והטואלטיקה כ-32 אלף עובדים, בשכר חודשי ממוצע של 8.9 אלף שקלים. לעומת זאת, השכר הממוצע של המועסקים אצל עשרת יבואני המזון והטואלטיקה הגדולים עמד על 12.1 אלף שקלים. פער זה בשכר העובדים נמוך משמעותית מפערי הרווחיות בין החברות הגדולות ליתר החברות, עובדה שיש בה כדי לרמז כי החברות הגדולות חולקות באופן מצומצם את הרנטה שהם גורפים עם עובדיהם.

על רקע הביקורת: היבואנים הודיעו על דחייה בעליית המחירים

בתוך כך, נראה כי הלחץ על חברות הייבוא והשיווק עשה את שלו, לאחר שחברת אסם וחברת דיפלומט הודיעו שיידחו את עליית המחירים על מוצריהם עד לאחר חג הפסח. במכתב שכתבו שרי האוצר והכלכלה לחברות הגדולות צויין כי גל הדיווחים להעלאת מחירים מעלה חשש לשימוש של החברות בכוח שוק עודף לצורך גריפת רווחים עודפים על חשבון הציבור.