חשמל, דלק ומאות מוצרי מזון מתייקרים הבוקר; מוביל "מחאת הקוטג'": "יש זעם אמיתי בציבור"

גל ההתייקרויות במשק נמשך ומחירי מוצרים רבים יזנקו החל הבוקר • אלו החברות שהעלו מחירים • ולמה הציבור לא יוצא למחות?

גל התייקרות לצד חשש ממחסור במוצרים. , צילום: גדעון מרקוביץ

גל ההתייקרויות נמשך, והחל מהבוקר (שלישי), מחירי מוצרים ושירותים רבים יעלו משמעותית. בעוד שרי הממשלה תוקפים את החברות הגדולות על העלאת המחירים, נראה כי גם זו לא עשתה צעדים מספקים כדי לעצור את ההתייקרויות, גם בכל מה שקשור לתחום אחריותה. בינתיים, אזרחי ישראל הם אלו שצריכים לשאת בעול הכלכלי.

אלו המוצרים שיתייקרו החל מהבוקר:

הדלק: עולה מהבוקר ב-34 אגורות לליטר מהחודש הקודם. המחיר המרבי לליטר בנזין 95 אוקטן נטול עופרת לצרכן בתחנה בשירות עצמי (כולל מע"מ) לא יעלה על 6.71 ש"ח לליטר - שיא של 7 שנים. העלייה מוסברת בזינוק במחיר הנפט וכן בהתחזקות הדולר מול השקל, והיא מגיעה לאחר שתי ירידות רצופות במחיר הדלק בחודשיים האחרונים.

מוצרי אסם: בסוף דצמבר הודיעה אסם, חברת המזון השלישית בגודלה, על עליית מחירים של מאות מוצרים בשיעור של 3%-7% בחודש פברואר. מוצרים אלה כוללים בין היתר חטיפים, דגנים, פסטות, קפה, קטשופ, סלטים ועוד.

משאיות של אסם, צילום: משה שי

שסטוביץ: אחת היבואניות הגדולות בישראל תעלה את מחיריה בשיעור ממוצע של 8%. מדובר במוצרי צריכה מוכרים כמו פסטות ברילה ומוצרים של מותג מאסטר שף. חלק ממוצרי שסטוביץ כבר התייקרו בתחילת ינואר, גם מוצרי סנו התייקרו בתחילת השנה.

החשמל: יתייקר החל מהיום ב-5.7%, יותר מהצפי שפורסם לפני כחודש על התייקרות של 4.9%. ברשות החשמל מסבירים את העלייה בתעריף החשמל בעליית מחיר הפחם העולמי ביותר מ-100%.

חברת החשמל בתל אביב, ב-2017 // צילום: יהושע יוסף,

מוצרי דיפלומט: חברת "דיפלומט", יבואנית המזון השנייה בגודלה בארץ, הודיעה בשבוע שעבר לרשתות השיווק על עליות מחירים של מגוון מוצרי מזון פופולריים ב 4%-14% החל מ-1 במארס. כך למשל קטשופ היינץ צפוי להתייקר ב-4.5%, דגני הבוקר של קלוגס ב-6%, טונה סטארקיסט ב-4.4%, חטיף פרינגלס ב-7% ועוד. מוצרי ריין דה דיז'ון יעלו בשיעור הגבוה ביותר של לא פחות מ-16%.

גם יינות כרמל וסוגת יעלו החל מהיום את מחירי מוצריהן.

למה הציבור לא מוחה?

פנינו אל אחד ממובילי המחאה החברתית ב־2011, איציק אלרוב, כדי להבין מדוע ההתייקרויות האחרונות עוברות בשקט יחסי הפעם בקרב הציבור וללא מחאות. כאמור, מאז המחאה החברתית חלפו יותר מעשר שנים, ומה השתנה? הרבה כוונות טובות התחלפו בשלב מסוים באדישות של מקבלי החלטות, הרפורמות הגדולות נתקעו ולמעשה לא הרבה השתנה. מאז אף זכתה העיר השנייה בגודלה בישראל, תל אביב, בתואר המפוקפק של העיר היקרה בעולם. 

מוביל מחאת הקוטג', איציק אלרוב, צילום: דודי ועקנין

לדבריו, "יש תחושה שהחברות מנסות לנצל את המומנטום שבו כל התקשורת עסוקה בגל הקורונה, וכך מתחת לרדאר התקשורתי להעלות את המחירים. לא סתם כל המנכ"לים של החברות הגדולות הפסיקו להתראיין. אף אחד לא רוצה שהזעם הציבורי יגיע לשטח שלו. בכל אופן, הציפייה היא משרי הממשלה להיכנס בעובי הקורה ולטפל בזה - גל ההתייקרויות הוא לא כמו גל האומיקרון. אם תטמנו את הראש בחול, הבעיה לא תיעלם. הציבור עשה את שלו, האחריות לתיקון הבעיה היא גם בידיים שלכם".

לשאלת "ישראל היום" אם צפויה לנו מחאה חברתית נוספת, הוא אומר: "אם החברות לא יתעשתו ולא יעצרו את גל עליות המחירים, לא מן הנמנע שאחת מהן תחטוף חרם צרכנים קשה. מתחת לפני השטח הגחלים לוחשות, ויש זעם אמיתי ומשמעותי על גל ההתייקרויות במשק".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר