דו"ח רשמי של חברות הסלולר שהגיע לידי "ישראל היום" מציג תמונה מדאיגה לחברות הסלולר הגדולות: כמעט 21 אלף לקוחות נטשו את סלקום, פלאפון ופרטנר ועברו למפעילים הווירטואליים. הדו"ח מפרט את היקף הנטישה ומעלה חששות כבדים לגבי השקעות עתידיות בתשתיות הסלולר בישראל.
המפסידות הגדולות: מי איבדה כמה לקוחות?
פלאפון איבדה 10,400 לקוחות והיא מובילה את טבלת המפסידות. פרטנר במקום השני עם אובדן של 7,500 לקוחות. סלקום וגולן טלקום איבדו יחד 3,600 לקוחות. WECOM סופגת אף היא מכה משמעותית עם נטישה של 5,750 לקוחות.
מי מרוויח מהנטישה? המפעילים הווירטואליים מובילים
בצד השני של המתרס, רמי לוי תקשורת מובילה את המגמה עם גיוס של 12,500 לקוחות חדשים מהחברות הגדולות, מספר שמעיד על מגמה משמעותית. אקספון משכה 6,630 לקוחות מהחברות הגדולות. 019 מובייל הצליחה לגייס 4,250 לקוחות. הוט מובייל הוסיפה לשורותיה 3,450 לקוחות.
מאחורי המספרים היבשים מסתתרת מהומה שלמה. חברות הסלולר הגדולות הן בעלות התשתית - הן אלה שמשקיעות מיליוני שקלים בהקמת רשתות הסלולר, פרישה שלהן, תחזוקה שלהן וכן הלאה. כעת, כשהן מעבירות את הרשתות לדור החמישי, משמעות הדבר היא שאחת לכמה שנים הן מחליפות את כל הרשת בעלות גבוהה מאוד שנוחתת עליהן.
הרפורמה בעולם הסלולר מאפשרת להקים חברות וירטואליות, כלומר כאלה שרוכשות רוחבי פס מחברות הסלולר הגדולות, והן משווקות אותו ללקוחות שלהן באיזה מחיר שהן רוצות. זו ליבת הרפורמה של משרד התקשורת בשנים האחרונות.
הדילמה: תחרות מול השקעה בתשתיות
וכאן הבעיה. מחד תחרות היא דבר מצוין ומחויב המציאות. ללא השקעה בתשתיות לא ניתן יהיה להוציא לפועל רפורמה מכל סוג שהוא. כשהמספרים הם כמו שנראים בדוח הניודים החדש, הרי שנוצרת בעיה והיא האם נקודת האיזון בין פתיחת השוק לתחרות לשחיקת רווחי חברות הסלולר הגדולות הגיעה, וצריך לעשות משהו כדי לא להגיע למצב בו החברות הגדולות יגררו רגליים בכל הנוגע להשקעה בתשתיות. במצב כזה, כל שוק הסלולר הישראלי לא רק שלא יצעד קדימה, אלא אף ייסוג לאחור.
ישראל במקום ה-66 בעולם במהירות גלישה
גורמים בענף התקשורת אומרים ל"ישראל היום" שכבר היום ניכרת "גרירת רגליים" של חברות הסלולר, עד כדי שמדד מהירות הגלישה בסלולר מציב את ישראל במקום ה-66 בעולם - מקום לא טוב באופן מוחלט, ובטח למדינה כמו ישראל שהיא מאמצת חידושים בקנה מידה מרשים.
הגורמים אומרים שהמצב הזה הוא תולדה של גרירת רגליים בשל שחיקת רווחיות חברות הסלולר, שנובעת מהמחירים הנמוכים בישראל ומהתחרות מול המפעילים הווירטואליים.
צריך לזכור שבעולמות הסיבים האופטיים היה משרד התקשורת פעיל מאוד ויצר קרן תימרוץ, כך שבסופו של יום המדינה השתתפה בעלות של פרישת הסיבים. זה יצר בעולמות התשתית הקווית גם פרישה משמעותית של תשתיות וגם העלות התחלקה בין כל השחקנים במערכת. זה מאפשר לגבות מחירים סבירים מאוד על אינטרנט ביתי, קווי, איכותי ומהיר.
בעולמות הסלולר המצב אינו כזה. למעשה, ההשקעה בתשתיות היקרות של הדור החמישי נופלת על 4 חברות, וכל שאר התעשייה חולקת בתשתיות האלה. זה אומר שישראל מדרדרת מהר (מדי) לעולמות של כשל שוק שמחייב התייחסות של הרגולטור.
כשל שוק מתהווה: התחרות הבלתי הוגנת
בתעשיית התקשורת אומרים עוד כי ברור שהחברות הגדולות לא יכולות להתחרות עם חבילה של דור 5 אצל רמי לוי שנמכרת ב-15 שקלים. הרי אין לו עלות תשתית, וזה אומר שהחברות הגדולות לא יכולות לרדת מרף שמשקף ללקוח מחיר כפול אם לא יותר. כך נולד כשל שוק בישראל של 2025.
השאלה שעומדת כעת על הפרק היא האם הגיע הזמן לבחון מחדש את מדיניות התקשורת בישראל, כדי למצוא איזון בריא יותר בין עידוד תחרות והוזלת מחירים לבין הצורך להבטיח השקעה מספקת בתשתיות. ללא איזון זה, ישראל עלולה למצוא את עצמה מפגרת יותר ויותר אחרי העולם המפותח בתחום התקשורת הסלולרית, למרות מעמדה כאומת סטארט-אפ מובילה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו