פיצויי פיטורים הם תשלום המגיע לעובדים שפוטרו ממקום עבודתם לאחר תקופת עבודה מסוימת. עובדים שפוטרו לאחר שנת עבודה אחת לפחות זכאים לפיצויי פיטורים.
שיעור הפיצוי הוא משכורת חודשית אחת עבור כל שנת עבודה. הפיצויים מחושבים לפי השכר האחרון של העובדים כפול מספר שנות העבודה. בשכר נכללים לעיתים גם רכיבים קבועים, כגון שעות נוספות קבועות, דמי הבראה וכדומה.
מעסיקים רבים מיישמים את סעיף 14, שלפיו הפקדות חודשיות לפנסיה (לפחות 8.33% מהשכר) מהוות תחליף לפיצויי פיטורים. במקרה כזה, הכספים שהופקדו על ידי המעבידים ושנצברו מהשקעתם שייכים לעובדים בכל מקרה של סיום העסקה.
יש מצבים שבהם התפטרות נחשבת פיטורים לצורך זכאות לפיצויים, למשל: הרעה מוחשית בתנאי העבודה, הרעה במצב הבריאותי של העובדים או של בן משפחתם, מעבר דירה או הורות (לאם בלבד בתנאים מסוימים).
במקרים של פיטורים בנסיבות חמורות המעסיקים רשאים לשלול את הפיצויים, אך עליהם להוכיח את סיבת הפיטורים.
פיצויי הפיטורים פטורים ממס עד לתקרה של משכורת חודשית כפול שנות העבודה, עד לסכום המרבי הקבוע בחוק. חשוב לבדוק מדי חודש את תלוש השכר ולוודא שההפרשות מבוצעות כראוי. חשוב לעקוב גם אחרי ההשקעות במכשיר הפנסיוני שנבחר.
תביעה לפיצויי פיטורים יש להגיש בתוך 7 שנים מיום סיום יחסי העבודה. במקומות עבודה מאורגנים עשויים לחול הסדרים מיטיבים מעבר להוראות החוק.
בנושאי עבודה ובנושאים פנסיוניים חשוב להתייעץ עם יועץ פנסיוני אובייקטיבי, לקבלת מידע מדויק התואם את נסיבותיכם האישיות.
אין לראות באמור לעיל תחליף לייעוץ אישי מותאם ללקוח.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו