על רקע המלחמה שנמשכת כבר למעלה משנה, לצד ההשפעות הכלכליות על המשק - משרד העלייה והקליטה חושף היום (ראשון) לראשונה כיצד חטיבה חדשה שצפויה לקום ביוזמת השר אופיר סופר, עתידה לפעול כ'צייד הראשים' של בעלי מקצוע יהודים בעולם.
"מדינת ישראל מחפשת את המוחות הבאים שיעלו ארצה ויתרמו לכלכלת המדינה", אומר ל"ישראל היום" עו"ד אביחי כהנא, מנכ"ל משרד העלייה והקליטה. "לשם כך המשרד מקים מנהלת חדשה לפיתוח מנועי צמיחה, אשר פונה בצורה יזומה לבעלי מקצוע, במטרה לעניין אותם לעלות לישראל".
בתמורה להטבות, סיוע בתעסוקה ותמריצים נוספים, המשרד שואף לייצר אסטרטגיה תחרותית אשר תביא כוח עבודה נחוץ לשוק המקומי. "זה כבר קורה בעולם ואנחנו מגיעים לזה מאוחר מדי", כהנא מודה, "אבל היום אנחנו בשלים לצעד".
מה המשמעות של הצעד?
"אם עד היום, מי שהחליט שהוא רוצה לעלות למדינת ישראל, פתח תיק עליה ואנחנו טיפלנו בו - אז בשנתיים האחרונות משרד העלייה והקליטה עובר תהליך אסטרטגי רחב היקף, במטרה לשפר את תשתיות הקליטה בישראל ואף להפוך את המשרד ל-HR של מדינת ישראל. התחלנו במנהלת עליית הרופאים, אותה הקמנו במשרד לפני כשנה במטרה לענות על החוסר ברופאים שקיים בישראל. ראינו את ההצלחה של המהלך ועכשיו אנחנו פותחים לראשונה חטיבה שלמה במשרד, לטובת פיתוח מנועי צמיחה במשק".
איך המנהלת החדשה עתידה לעבוד?
"למשרד העליה והקליטה יש נתונים על יהודים מכל העולם שהתעניינו בהגעה לישראל. בשלב הזה אנחנו עורכים מיפוי ממוחשב של בעלי המקצועות השונים שהתעניינו בעליה, ובשבועות הקרובים נצא בקול קורא כדי למפות את הצרכים בשוק התעסוקה המקומי. כך, במקום שיפנו אלינו, ננסה להבין אילו בעלי מקצוע חסרים בארץ", כהנא מפרט. "בין היתר, נפעל לבניית תוכניות יעודיות לקליטת כוח עבודה בארץ, לצד הסבה למקצועות שהמשק הישראלי צריך".
התהליך הזה מסובסד עבור אותם עולים?
"זה מסובסד וזה נעשה על בסיס רצינות בלבד", כהנא מבהיר. "אין חוזה מסודר, אבל אנחנו מאמינים שאם מלווים אדם ודואגים לו לעבודה ולעזרה, הוא יבוא. עליה זה לא דבר פשוט, אותם עולים חדשים עושים בדיקות רפואיות בחו"ל, לומדים עברית ועושים מבחני רישוי מראש. את כל מה שאפשר לבצע לפני העלייה, הם עושים כבר בחו"ל - ואת השאר משלימים בישראל".
איך עלה הרעיון ליזום עליה על פי צורכי השוק?
"כל הזמן פונים אלינו כל מיני ארגונים, חלקם חשאיים, עם חסרים שונים ועם צורך בכוח אדם", כהנא אומר, "במחקר שביצענו, גילינו שבמדינות מתקדמות יש תוכניות מיוחדות למשיכת כוח אדם לכל מיני מקצועות - ואנחנו מבינים שהיהודים בכל העולם הם כוח אדיר לפיתוח המדינה ביום שאחרי המלחמה. שבוע אחרי 7.10, כבר הוצאנו קול קורא לרופאים בקהילות יהודיות בעולם, ותוך שבועיים קיבלנו יותר מ-4,000 רופאים שרוצים להתנדב".
"מאז המלחמה ישנה סולידריות רבה בקהילות יהודיות בחו"ל ורצון לבנות את ישראל מחדש". במקביל, מחקר שנעשה במשרד העליה והקליטה, חושף לדבריו כי למרות אירועי שבעה באוקטובר והאנטישמיות בתפוצות - מה שמשנה את כללי המשחק ומביא למימוש פוטנציאל העליה, הוא שינוי בהיבטים כלכליים וביכולת של מדינת ישראל לקבל עולים חדשים. "ההיבט הכלכלי הוא קריטי, בטח אצל אנשים שיש להם אפשרויות במקומות אחרים".
האם המהלך לא צפוי לפגוע במקורות פרנסה של עובדים ישראלים?
"שיעור האבטלה בישראל מאוד נמוך ועומד על כמעט 3%", כהנא מסביר, "יש יותר ביקוש מהיצע במקצועות השונים, וקיים צורך גדול במשק לאנשים עם כישורים מיוחדים. לעומת זאת, בשאר מדינות העולם האבטלה לא נמוכה, והתוכניות של פיתוח ומנועי צמיחה פונות לאנשים במקצועות שהמשק לא רווי בהם. מי שמגיע מישראל ויש לו ניסיון, שפה ומנטליות - הוא לא משחק מול עולים חדשים. זה לא סייבר או משרות ג'וניורים בהייטק, אלא מקצועות שהמשק הישראלי חסר בהם - ובהם אנחנו מתמקדים".
לצד האיתור והסיוע, תחול גם הקלה בממד הביורוקרטי?
"הבירוקרטיה שיש לעולים חדשים בעת כניסתם לארץ, לצד יכולת ההכרה במקצועות שלהם בישראל - הם מטורפים", כהנא מודה. "בקרב מדינות ה-OECD, ישראל נמצאת במקום השני מהסוף מבחינת המוביליות במעבר בין מדינה למדינה באותו המקצוע. אדם שהיה חשמלאי ברוסיה או בדרום אפריקה, למשל, לא יוכל לשמש כחשמלאי בישראל", הוא מרחיב, ומציג פתרון אפשרי: "בשבועות האחרונים העברנו שתי החלטות ממשלה מאוד גדולות, שמשטחות את הביורוקרטיה מול המשרדים השונים. זה צעד מעשי שמגיע עם לוחות זמנים, ומציע פתרונות של ממש".