המחיר הכלכלי של המשפחות המורחבות של החטופים: "אין לנו עזרה מהמדינה"

מצב בלתי אפשרי: המאבק על השבת החטופים מתנהל על ידי המשפחות שלהם באופן עיקש ומעורר גאווה יומם וליל מאז אותה שבת שחורה וטרגית.

במקרים רבים ניתן לראות כי המאבק מתנהל, נוסף על המשפחות הגרעיניות, גם על ידי המשפחות המורחבות, המשקיעות בו כל דקה מזמנן. חלק מקרובי המשפחה אינם עובדים בשל מאבקם בארץ וברחבי העולם לשחרור החטופים, ואינם מקבלים סיוע כלכלי מהמדינה. 

ענבר גולדשטיין, אחותו של נדב גולדשטיין ז"ל, שנרצח עם בתו ים במהלך מתקפת הטרור על כפר עזה ב־7 באוקטובר, נאבקה רבות על השבתם של חן, אשתו של נדב, ושלושת ילדיהם שנחטפו לעזה וחזרו, והיא עדיין נאבקת על השבת כל החטופים. "מאז המלחמה אני לא עובדת ולא מפרנסת", היא מספרת בראיון מיוחד ל"ישראל היום", "אני לא מקבלת דמי אבטלה כי מקסמתי את הימים שיכולתי לקבל, וכמוני עוד רבים. מבחינת החסכונות, אני כבר על אדי דלק. הייתי פרסומאית לפני 7 באוקטובר, ואני לא רואה את עצמי חוזרת לתחום הזה. כיום אני מנהלת מאבק עם משמעות של הצלת חיי אדם.

"נוסף על העובדה שאני דודה של ילדים חטופים שחזרו מהשבי, אני גם אחות שכולה. הסיוע שאני מקבלת מהמדינה הוא בגלל הקשר לאחי. אחרת, ברמת הקרבה הזו אין זכאות מהמדינה. על טיפולים פסיכולוגיים אני מקבלת החזר חלקי".

איפה המדינה?

יש לציין כי המשפחה הגרעינית זכאית לקבל מהמדינה סיוע של 90 אלף שקלים ברבעון בתקופת המאבק להשבתם של החטופים, אך כאמור לא מדובר בסכום שניתן למעגלים המשפחתיים הרחוקים יותר.

על כך אומרת גולדשטיין: "אמנם מדובר ב־90 אלף שקלים, אבל יש כמה זכאים לסכום הזה. יש מקרים שמדובר בשני משקי בית - אם למשל ההורים של החטוף גרושים, ויש גם את האחים, וזה יכול להגיע ל־7,000 שקלים לחודש לאדם. זה אפילו לא שכר מינימום. אי אפשר להיות תלויים כל הזמן בפילנתרופיה וברצונם הטוב של אנשים בעלי ממון.

"יש גם דברים שהם שווי־כסף. לדוגמה, כשהחטוף בשבי בני המשפחה מוגדרים כנפגעי פעולות איבה והם זכאים, למשל, לטיפול פסיכולוגי. ברגע שהחטוף שב, כל הזכאויות האלה נעלמות. בעצם לוקחים ממי שרוצים לטפל בו את התמיכה שהוא צריך לקבל, ואנשים צריכים כלים. אחים, למשל, הם יחידה משפחתית צפופה. הם עוברים טראומה קשה כשהם נאבקים על אחיהם שנמצא בשבי, וברגע שהחטוף חוזר הם אינם זכאים. המדינה מסתכלת כיום בצורה מובחנת מאוד על מעגל ראשון, שני, שלישי וכן הלאה, אבל מה שהמלחמה עשתה זה לנפץ את המעגלים האלה. במקרים רבים הקרבה השנייה והקרבה השלישית מתפקדות כראשונה. בהרבה משפחות הקרבה הראשונה לא שרדה או שחלקם מפונים.

"כעת אני מושקעת בדאגה לתיקוני חקיקה. המדינה צריכה להכיר בזה שיש מעגלים, והיא צריכה לדאוג למנגנוני סיוע ולכלים בהיקף נרחב יותר, כדי שלמשפחות תהיה חזרה מיטבית לחיים".

קרובת משפחה של אחת ממשפחות החטופים שאינה נמנית עם המשפחה הגרעינית וביקשה להישאר בעילום שם אמרה ל"ישראל היום": "אני לא עובדת מאז החטיפה, וזו בכלל לא היתה שאלה. בני המשפחה שלי חטופים, וגם בני הדודים שלי היו מפונים. הבנתי באותו רגע שיש לי אחריות, וזו גם המחויבות המוסרית, הערכית והמשפחתית. לזו מתווספת האחריות הלאומית. זה מבצע חירום לאומי. אני באמת לא מבינה איך כל מדינת ישראל לא עצרה ועשתה רק את זה".

על המאבק בפועל היא מספרת: "הייתי מעורבת בפרויקטים רבים בחו"ל, נוסף על מיזמים בארץ, וזה כלל מאות ראיונות, השתתפות במשלחות, הפגנות, צעדות, ועוד. מישהו חשב פעם מה זה אומר מבצע שלטים? צריך להביא את השלטים, למצוא אנשים לפרסם, ועוד. אנשים לא מבינים מה זה להרים פרויקטים. זה הרחיק ממני חברים כי אין לי זמן לכלום, וזה השפיע כמובן מבחינה כלכלית, נפשית ופיזית.

"אני עצמאית ולכן נעצרו לי ההכנסות. אנחנו לא מסתדרים כלכלית. אני חייבת עכשיו טיפה להתעסק בנושא הזה. עד עכשיו אני חייבת להגיד שזה פשוט לא עניין אותי. הצטמצמנו וקיצצנו בהוצאות, כל המשפחה, הורדנו אפילו טלוויזיה אחת בבית, והקטע הכלכלי מאוד לוחץ. זה רגע שבו אתה אומר אני אסתדר".

לשאלה למה היא מצפה מהמדינה, היא עונה: "אני חושבת שצריכה להיות עזרה כלכלית, אבל האמת היא שאפילו לא התפניתי לחשוב על הפרנסה ומה אני ממש צריכה. מה שמעניין אותי זה רק שיחזירו את כל החטופים שנותרו בעזה ושהסיוט הזה ייגמר בשביל כולם".

מקבלים מענה

ממינהלת החטופים, השבים והנעדרים במשרד ראש הממשלה נמסר: "בן משפחה של חטוף כפי שהוגדר בחוק התגמולים למשפחות חטופים הוא הורה, בן/בת זוג, ילדים ואחים. הגדרה זו היא הרחבה להגדרת 'בן משפחה' של נפגעי פעולות איבה, אשר עודכנה במיוחד עבור משפחות החטופים לאחר תחילת המלחמה, בעקבות אירועי 7 באוקטובר. בני משפחה אלו זכאים כולם למענקים רבעוניים.

"'המעגל השני' של קרובי המשפחה הרחוקים יותר, אשר אינו מוגדר בחוק כמשפחת חטוף, מקבל מענה של סיוע נפשי באמצעות ערוצים נוספים בסיוע המינהלת ומשרדי הממשלה השונים דוגמת משרד הרווחה, משרד הבריאות ומשרד החינוך.

"מעגלים אלו מקבלים מענה במינהלת בטיפול בבעיות פרטניות שצפות מצד המשפחה או בבירור פרו־אקטיבי במסגרת מפגשים מקצועיים, זאת לצד פרויקטים ייחודיים עבור קבוצות כמו 'פרויקט סבא וסבתא', בסדנאות, בפעילויות שונות שהוצעו ללא הבחנה למעגל הקרבה, ועוד.

"נוסף על כך, קרובי משפחה מהמעגל השני יכולים לפנות ולקבל טיפול במסגרות הרווחה, וכל פנייה לסיוע נפשי/רפואי למעגל שני מטופלת ומקודמת על ידי המינהלת לערוץ הטיפול הרלוונטי. כמו כן, הביטוח הלאומי עשוי לתת סיוע של אובדן כושר עבודה, אבטלה, נכות כללית ועוד. כל זאת בהתאם למצב האישי של בני המשפחה".