המלחמה השפיעה כלכלית על נשים בארץ בכמה היבטים מרכזיים: רבות חוו עומס מוגבר בטיפול בילדים בגלל שיבושים במערכת החינוך, טיפול בבני משפחה מבוגרים או בבני משפחה עם צרכים מיוחדים והתמודדות עם היעדר בן הזוג בגלל גיוס מילואים ממושך. נשים רבות התמודדו עם "נטל כפול": בזמן שבן זוגן נקרא למילואים, הן נאלצו להמשיך לפרנס את המשפחה תוך ניהול הטיפול בילדים ובמשק הבית ללא עזרה. מצב זה יצר לחץ כלכלי ורגשי.
השפעה משמעותית ניכרה על שוק העבודה הנשי: מגזרים בעלי ייצוג גבוה של נשים כגון חינוך, תיירות ומסחר נפגעו קשות. נשים רבות נאלצו לצאת לחופשה ללא תשלום או לעזוב את עבודתן כדי לטפל בילדים. נשים מהוות אחוז גבוה מבעלי העסקים הקטנים בישראל. המלחמה פגעה קשות בעסקים אלו, במיוחד באזורי הפריפריה.
אימהות חד־הוריות הושפעו במיוחד מהמצב. ללא מערכות תמיכה משפחתיות או כלכליות, רבות מצאו את עצמן במצבים כלכליים מאתגרים. האתגרים העלו כמה פתרונות: הקמת קרנות סיוע ייעודיות לנשים שנפגעו כלכלית, יוזמות עבודה מרחוק שאפשרו לנשים להמשיך לעבוד והקמת רשתות תמיכה קהילתיות שמסייעות בטיפול בילדים.
השפעה צפויה על מצבן הכלכלי של נשים גם בטווח הארוך: בנושאים כגון פוטנציאל להרחבת פערי שכר עם גברים, קשיים לשוב למעגל העבודה ולהתקדם מקצועית, השפעה אפשרית על יכולת החיסכון בכלל והחיסכון הפנסיוני בפרט, ועוד. לכן חשוב לפתח מדיניות ממשלתית מתואמת עם המגזר העסקי והחברה האזרחית שתומכת בנשים בתקופה זו.
בכך ניתן יהיה להבטיח התאוששות כלכלית מהירה שלא תשאיר אף אישה מאחור.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו