"הדבר האחרון שאני רוצה זה שיפגעו בספקים שלי בטורקיה ובמתווכים שלי", אמר היום (שישי) ל"ישראל היום" אחד מהקמעונאים הבכירים במשק, "בלעדיהם העבודה שלי יורדת בחצי". החל מתחילת המלחמה התייצב ארדואן לצד חמאס ונגד ישראל ושיגר איומים והשמצות לרוב אל עבר ירושלים. בחודש 2024 הטילה טורקיה איסור גורף על סחר עם ישראל, מהלך חסר תקדים שביטא שפל עמוק במיוחד ביחסים בין המדינות.
עד כמה משמעותי היה המסחר עם טורקיה למשק הישראלי, מלמדת העובדה הבאה: בשנת 2022, שנת שיקום היחסים בין המדינות ולפני השפל של המלחמה, הייתה טורקיה היצואנית ה-3 בהיקפה לישראל, כשרק סין וארה"ב מקדימות אותה. מבחינת הייצוא מישראל, טורקיה עמדה במקום ה-7.
מבחינת מספרים, עמד היקף הסחר בשנת 2022 על כמעט 10 מיליארד דולר. ב-2023 עמד המספר על קצת מ-5 מיליארד דולר, והיקף זה כבר משקף פגיעה מסוימת בקשרים הכלכליים כתוצאה מהמלחמה.
הנתונים המלאים לגבי שנת 2024 עדיין לא קיימים במלואם, אך סביר להניח שנראה כמעט איפוס של היחס הישיר בין המדינות, תוצאה של החרם הטורקי.
למרות זאת, אי אפשר להגיד שהקשרים הכלכליים בין המדינות נמחקו. דרך מתווכים, מדינות שלישיות השכנות לטורקיה ואנשי עסקים פלשתינים, הסחר ממשיך להתנהל תחת מעטה של חשאיות. "למרות החרם", אומרים לנו אנשי עסקים ישראליים, "הסחר ממשיך להתנהל בהיקפים גדולים – פשוט מתחת לרדאר. על הפרטים המדויקים שמאפשרים את המנגנון הזה, כמעט ואף אחד לא רוצה לדבר, זה פשוט לא טוב לעסקים".
"אם אני צריך לבחור בין לעבוד עם מתווכים או לחפש ספקים חדשים, אני מעדיף לעבוד עם מתווכים כי החרם הטורקי יגמר מתישהו ויש לי כבר מערכת יחסים טובה איתם, אז למה להרוס", אומר לנו אותו קמעונאי גדול - ומשקף את הסנטימנט המרכזי בקרב היבואנים הישראליים. נראה שבקרב היבואנים הישראלים והיצואנים הטורקיים רווחת הנחה שהחרם זמני בלבד: הסכם הפסקת אש עשוי להביא לסיומו, כניסת טראמפ לבית הלבן עשויה לטרוף את הקלפים והלחץ של אנשי העסקים הטורקיים יכול עוד לשכנע את ארדואן.
בינתיים, כאמור, העדפה היא לשלם "דמי מעבר" עבור הסחורה הטורקית למדינות השכנות לאנקרה או למתווכים ברשות הפלשתינית. העובדה הזאת לא נעלמה מעיניי הרשויות באנקרה, ולפי דיווח של סוכנות הידיעות רויטרס בממשל הטורקי ביקשו מאיגוד המסחר להדק את הפיקוח (לא מעט בשל דעת הקהל העוינת במדינה נגד ישראל). מה שהוביל לכך הוא זינוק בייצוא הטורקי לרשות הפלשתינית, מה שהיווה רמז לכך שחלק מהייצוא לרש"פ – מסתיים בשווקים, במפעלים ובאתרי הבנייה בישראל.
גם איגוד לשכות המסחר הישראלי נכנס לתמונה, כשהוא מנסה לחבר בין יבואנים בישראל לספקים חלופיים ממדינות שאינן טורקיה. גם ספקים אלה, יש לציין, עשויים להוות רק חוליה בשרשרת שמתחילה במדינתו של ארדואן. חלק מהמקורות החלופיים לסחורה הטורקית נמצאו ביוון וקפריסין (למלט), מזון (אזרבייג'ן, יוון, פולין), רהיטים (פולין ומזרח אירופה).
ארדואן נסוג וביטל רבות ממגבלות הסחר, והלקח הוא ברור: אסור להיכנע לאיומים של דיקטטור, וחייבים לייצר אלטרנטיבות ולא להיות תלויים באיש האחים המוסלמים שבכל רגע יכול לעצור את הכל.
— ישראל כ”ץ Israel Katz (@Israel_katz) May 9, 2024
גילית רובינשטיין, מנכ"לית איגוד לשכות המסחר: "לשכת המסחר שמרה על קשר שוטף והדוק עם יבואנים ובעלי עסקים לאורך כל תקופת משבר יחסי הסחר, במטרה להבטיח המשכיות עסקית וצמצום הפגיעה בפעילות הכלכלית".
"במסגרת פעילותה, פעלה הלשכה לספק תמיכה מותאמת אישית לכל עסק, תוך מתן פתרונות בייעוץ, בניהול סיכונים ובתחום השילוח והלוגיסטיקה. אנחנו ממשיכים בעשייה זו מול השווקים הבינ"ל ונמשיך לעשות זאת ככל שיידרש".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו