בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי

בנק ישראל מודיע היום (שני) על גובה הריבית לחודש הקרוב וקונצנזוס התחזיות צופה כי היא תישאר ללא שינוי ברמה של 4.5%. בנוסף בנק ישראל צפוי להנמיך ציפיות לגבי קצב הפחתת הריבית ושיעור הפחתת הריבית. הכלכלנים בשוק ההון מעריכים שהריבית תתחיל לרדת רק במחצית השנייה של שנת 2025 וקצב ההפחתות יהיה של פעמיים עד שלוש.

נכון להיום, קצב האינפלציה בישראל עדיין רחוק מיעד יציבות המחירים, אך מעבר לכך התמשכות המלחמה והחשש מפני התלקחות מחודשת שלה בזירות שונות עלול להביא למצב בו הצבא יצטרך יותר כסף וזה אומר התגברות של הלחצים האינפלציוניים. לא תורמת העובדה שהתקציב עדיין לא עבר במלואו בכנסת וגם חלוקת המשאבים בתוך התקציב רחוקה מלהשביע רצון.

ויקטור בהר, מנהל המחלקה הכלכלית בחטיבה הפיננסית של בנק הפועלים ואחד הכלכלנים הבכירים בישראל, אמר כי קשה לראות את בנק ישראל מפחית ריבית כל עוד שיעור האינפלציה השנתי נמצא במגמת עלייה, כלומר הפחתות ריבית יעמדו על הפרק בעיקר החל מהרבעון השני של השנה, לאחר שאפקט העלאות המסים יהיה מאחורינו. הנתון שיאפשר הפחתת ריבית ראשונה יהיה ירידה חדה בציפיות לאינפלציה, זאת לאחר מיצוי השפעות העלאות המסים. הפחתות הריבית צפויות להיות דומות לאלו שבארה"ב, כלומר כשתי הפחתות במהלך השנה.

בנק ישראל אומר כי היו שתי הורדות ריבית השנה, בהתאם לתחזיות המונמכות של הבנקים. האינפלציה תתכנס השנה ל-2.6%. בשנת 2026 תתכנס ל-2.3%. בבנק ישראל מזהירים ואומרים שתחזיות אלה לוקחות בחשבון שהמלחמה תסתיים עד לחודש מרץ הקרוב.

הצמיחה במשק תתאושש במהלך השנה ותגיע עד לסוף השנה לקצב שנתי של 4% וזה דבר טוב שכן מדובר בתהליך שיקום מהיר שיביא את הצמיחה לנפש ממקום שלילי של 1% השנה, לרמה חיובית של 2% בסוף 2025.

הבנק מעלה את תחזיות הצמיחה למעשה לשנת 2025, וזאת תחת הנחה שהמלחמה תסתיים עד לחודש מרץ. ב-2026 תהיה התאוששות מלאה של ענף התיירות שהוא רכיב קריטי בשיקום הצפון. בנק ישראל מזהיר מהתפרצות חדשות של מחירי הנדל"ן ואומר שיש בעיות היצע וכשהמילואימניקים יחזרו הבית הוא מעריך שיהיה גל של רכישת דירות שיביא להתפרצות מחודשת של המחירים.

נשיא לשכת רואי החשבון, רו״ח חן שרייבר: "כשמשרד האוצר מתכנן צעדים לבלימת האינפלציה, על הנגיד לפעול באומץ ולבצע מהלך שאינו תומך אינפלציה של הורדת ריבית ולאותת למשק שהוא פועל לצמיחתו. צריך וניתן היה להוריד את הריבית כבר היום ב-0.25%. אני מקווה, למצער, שכך יעשה הנגיד בהכרזתו הבאה על גובה הריבית".

העלאות המסים יגרמו לעלייה של האינפלציה ל-4% בחודש הקרוב. העלאות המסים גרמו לעליית מחירים משמעותית. התוצר נותר נמוך בחודש דצמבר בפרט כשמנכים את ההשפעה של הקדמת רכישות בגלל העלאת המע"מ. גיוסי ההון של ענף ההייטק עלו ודומים לרמה של 2019. גם ההכנסות ממסים נותרו יציבות. המחסור בעובדים בגלל שגוייסו למילואים מכבידות על הכלכלה. פעילות הנדל"ן התאוששה אבל עדיין נמוכה והיא מושפעת מהיעדר עובדים (חסרים עובדים פלשתינאים). מחירי הדירות ממשיכים לעלות.

פרמיית הסיכון של ישראל ירדה באופן ניכר אבל היא עדיין גבוהה בגלל המלחמה. רמת חוסר הוודאות גבוהה מאוד. מיד אחרי סיום המלחמה בחודש מרץ הביקושים אמורים להתאושש מקצב מהיר (זו הערכה שתואמת את התחזיות בבורסה).

על התקציב אמר הנגיד שמסגרת התקציב שעברה היא צעד משמעותי שעזר ירידת הסיכון של ישראל. יחד עם זאת במסגרת התקציב לשנת 2025 צריכה הממשלה כנגד כל שינוי בתמהלי התקציב ב-2025 צריך לקצץ במקום אחר כדי למתן את יחס החוב של ישראל. ככל שהממשלה תאשר הגדלה של תקציב הביטחון על בסיס המלצות ועדת נגל, צריך להוריד הוצאות במקום אחר.

הרכב התקציב היה נכון לשלב יותר רכיבים תומכי צמיחה בדגש על הסרת חסמים והוצאות שמייצרות תמריצים שלילים ליציאה לעבוד. כשהציבור נאלץ לצאת בנטל הוצאות צריך להוריד את הכספים הקואליציוניים ולסגור משרדים מיותרים. לגבי גיוס חרדים, יש לזה השלכות כלכליות על ישראל. כדי להתמודד עם הנטל יש חשיבות לגייס חלקים נוספים באוכלוסיה לצבא.

להגדלה המסתמנת של השירות הצבאי יש עלות של חצי מיליארד שקל. צריך לכלול תמריצים שלילים ולקחת בחשבון את צורכי הצבא.