הבורסה לניירות ערך תל אביב. צילום: יהושע יוסף

הישראלים מפסיקים להיות אדישים: העבירו לקרנות הכספיות 37 מיליארד שקל

אם אנחנו רוצים לקבל המחשה עד כמה חקיקה פופוליסטית הנוגעת לבנקים אינה יעילה בעוד פעולה משנה מציאות של בנק ישראל יעילוה מאוד, כדאי להעיף מבט על הקרנות הכספיות אליהן הציבור מעביר כבר 3 שנים רצופות לא מעט כסף

[object Object]

אם אנחנו רוצים ללמוד שיעור בכלכלה כדאי לנו להסתכל ולו לרגע אחד לעולם ניהול המזומנים של הציבור. כאן אנחנו רואים איך כבר 3 שנים רצופות הציבור מעביר את יתרות המזומנים שלו מהמערכת הבנקאית לקרנות הכספיות, שם הוא מקבל ריבית עדיפה.

באופן עקרוני, נכון לתום הרבעון השלישי ש ל2024 מחזיקים הישראלים סדר גודל של 235 מיליארד שקל ביתרות זכות בחשבונות העו"ש בבנקים ובפקדונות במערכת הבנקאית.

הצעות חוק פופוליסטיות, לא יעילות ואפילו חסרות אחריות דורשות מהמערכת הבנקאית לשלם ריבית (זעומה) על היתרות האלה. בנק ישראל והפיקוח על הבנקים נוקטים גישה שונה, יעילה הרבה יותר ורווחית הרבה יותר עבור הציבור.

בנק ישראל והפיקוח על הבנקים מעלים לסדר היום הציבורי את החלופות נושאות הריבית ליתרות הזכות בחשבונות העו"ש ולירתות בפקדונות הבנקאיים קצרי הטווח שכממעט לא משלמים ריבית והאלטרנטיבה היא הקרן הכספית.

אסור לטעות, יש יתרונות בלהחזיק כסף ביתרת זכות בחשבון העו"ש (בעיקר ביטחון עצמי ומענה מהיר לצורכי מזומנים בחשבון הבנק) אבל מי שלא זקוק לכסף ואין לו צפי שיהיה זקוק לכסף בזמן אפס, צריך להראות לו שיש חלופות. לא חקיקה פולשנית ולא רלוונטית, אלא לשים לב לחלופות השונות.

ניתוח שנעשה בבית ההשקעות מיטב מלמד שהציבור הרבה יותר עירני מהמחוקקים הפופוליסטיים והוא העביר מהמערכת הבנקאית בין השנים 2022 ל-2023 86 מיליארד שקל לקרנות הכספיות. בשנת 2024 המגמה הזו נחלשה מעט אבל עדיין הציבור העביר 37.1 מיליארד שקל לקרנות הכספיות וזה מוכיח שוב, שהפעולות של בנק ישראל הרבה יותר אפקטיביות מחקיקה פולשנית של הכנסת.

למה החקיקה פולשנית? נסביר את הדברים. אם בנק יאלץ לשלם ריבית על יתרות זכות בחשבון העו"ש, הוא ישלם את הריבית לפי פיקדון יומי ושם הריבית כמעט אפס, כלומר אין כאן כל אפקטיביות.

מה הנזק? הנזק כאן הוא משמעותי שלא לומר דרמטי. הציבור עלול לחשוב שהוא מקבל ריבית על יתרות הזכות שלו כשבפועל הריבית היא קרובה מאוד לאפס. אם הציבור ידע שהוא לא מקבל ריבית, הוא יאלץ לנהל את יתרות המזומנים שלו באופן מושכל וזה אומר יוועץ ביועצי ההשקעות שישקללו את הצרכים שלו ויציגו בפניו אלטרנטיבות נושאות תשואה טובה  יותר ממה שהבנק ישלם באמצעות חקיקה (כלומר כמעט כלום).

התהליך שמעביר בנק ישראל והפיקוח על הבנקים את הציבור הוא סיזיפי, הוא מעלה למודעות הציבורית את החלופות השונות ומנסה לשנות הרגלים שזה תמיד קשה, אבל סופר אפקטיבי בטח על פני החלופה של חקיקה פולשנית ומטעה.

כך או אחרת, הנתונים שנאספו ועובדו על ידי בית ההשקעות מיטב מלמדים שהתהליך הזה קורה לנגד עיננו ואם המחוקקים הפופוליסטיים לא יתערבו, בעוד שנה, שנתיים או אפילו 5 שנים. המציאות תשתנה ללא היכר.

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו