זו הסיבה שהחרדים לא מרוויחים כמו כולם

החינוך החרדי פוגע ביכולתם של החרדים להשתלב בשוק העבודה המודרני, יוצר פערים כלכליים הולכים ומעמיקים בין חרדים ללא-חרדים, ומחייב בחינה מחדש של המערכת החינוכית החרדית ושל השפעתה על עתיד החברה בישראל.

זו התמונה המצטיירת משלל מחקרים על מצב החברה החרדית, ועל התרומה של חרדים, בעיקר גברים, לכלכלה בישראל. האתגר הזה הוא אתגר לפרט ולמשפחה החרדית, שצריכה לחיות ברמת חיים נמוכה יותר, אבל הוא גם אתגר כללי משמעותי מאוד למדינת ישראל. הבחירה של החרדים משפיעה על כלל החברה בישראל, משום שהיא מחייבת מגזרים אחרים לשאת בעול הכלכלי שהחרדים ממעטים לשאת. 

בחברה החרדית שיעורי זכאות הנמוכים לבגרות (12.6%), ולרוב החרדים יש קושי לעמוד בדרישות הסף של האוניברסיטה (6.7%). המצב הזה לא משתפר עם השנים. בשנת 1996 שיעור הזכאות לבגרות של גברים חרדים היה 0.6%, ואילו שיעור הזכאות של גברים יהודים שאינם חרדים עמד על 45.9%.

נכון לשנת 2018 שיעור הגברים הזכאים לבגרות בחברה החרדית עמד על 2.8%, בעוד שבקרב הגברים היהודים שאינם חרדים הוא עמד על 79%. פערים שהולכים וגדלים עם השנים. כמחצית מהגברים החרדים שמתחילים לימודים אקדמיים, שהם מיעוט קטן, נושרים מהלימודים. שיעור הנשירה של יהודים לא חרדים הוא בערך רבע. 

במחקר של פורום קהלת לכלכלה, שנכתב על ידי אריאל קרלינסקי, נקבע ש"בחינה של שיעור הסטודנטים בקרב מי שנולדו בין 1978 ל־1990 מראה כי כמעט חצי (49.5%) מן הלא־חרדים פנו ללימודים אקדמיים, לעומת 7.7% מן החרדים. שיעורים אלו הולכים ופוחתים על־פני קבוצות הלידה". כלומר, קיימת מגמה של ירידה בשיעור החרדים שפונים ללימודים אקדמיים, ואין שום סימן שהיא עומדת להשתנות בקרוב. 

ומה קורה כאשר מעט החרדים שפונים ללימודים אקדמיים, ולא נושרים מהם, מסיימים את התואר? בחלק גדול מאוד מהמקרים, הם לומדים מקצועות שבהמשך יובילו לתעסוקה פחות מתגמלת. כמו שמודגם בסרטון, שיעור גבוה מהחרדים המועסקים פונים לתחום החינוך, ורק שיעור קטן מהם פונים למקצועות ההייטק וההנדסה, שהם המובילים את המשק ביצור ערך כלכלי. 

קרלינסקי כותב: "הענף הכלכלי הנפוץ ביותר בקרב גברים חרדים הוא חינוך, ובקרב לא־חרדים הוא ההיי־טק. אלה גם הענפים עם הפערים הגדולים ביותר בשיעורי התעסוקה…״. וכדאי לשים לב גם לזה: ״אין אפילו ענף כלכלי אחד במשק שבו הכנסתם הממוצעת של חרדים עולה על זו של לא־חרדים. הפער בהכנסה הממוצעת בין לא־חרדים לחרדים נובע אם כן הן מן ההתפלגות השונה בין תחומי התעסוקה והן מפערים בתוך תחומי התעסוקה עצמם." ובמילים פשוטות: לאן שהם לא הולכים, הם מרוויחים פחות. 

למה? מערכת החינוך החרדית, של הגברים בעיקר, היא זו שמספקת הסבר למצב. זו מערכת, כדברי ד״ר שראל, ש״מכשילה את הבוגרים שלה״ מבחינת יכולת ההשתכרות והיכולת להשתלב בשוק העבודה המודרני, ובעצם חוסמת בפניהם הרבה מאוד אפשרויות תעסוקה. 

העדפות ההשכלה והמקצוע של החברה החרדית לא נובעות משיקול כלכלי, אלא משיקול חברתי - החרדים לא רוצים ללמד את הצעירים שלהם דברים שעלולים לגרום להם להביט החוצה מהקהילה החרדית. ויש כמובן גם שיקול אידאולוגי - חרדים רוצים יותר לימוד תורה ופחות לימוד של מקצועות שאפשר לעשות מהם מנוף לקידום כלכלי. 

הקושי לתקן את המצב הזה נובע, בין השאר, מכך שמתקיים פער קבוע בין ידיעת הנתונים האמפיריים על תרומת האוכלוסייה החרדית לכלכלה הישראלית, לבין האופן שבו החרדים עצמם תופסים את המציאות.

כשחרדים נשאלים בסקרים מה מידת התרומה שלהם לכלכלה, כ-40% מאמינים כי תרומתם גבוהה משל מגזרים אחרים, 47% חושבים כי תרומתם דומה, ואילו 8% בלבד סבורים כי תרומתם אכן נמוכה משל מגזרים אחרים. תפקידה של מערכת חינוך מותאמת לעידן המודרני הוא גם לתקן טעויות מהסוג הזה, ולאפשר לישראלים להכיר במציאות כפי שהיא. 

--

שמואל רוזנר על האתגר החרדי, המיזם של אתר "המדד"

הפרק הראשון בסדרה: כמה החרדים מקבלים, וכמה הם משלמים