משרד האוצר מודה: המשקיעים הזרים הפסיקו להגיע לישראל

מאז החל תהליך החקיקה של חוקי המהפכה המשפטית הזהירו כל ראשי הכלכלה הישראלית מפני המצב בו המשקיעים הזרים יירתעו מלהגיע לישראל בעיקר מחשש מפגיעה בדמוקרטיה ובבתי המשפט. אסור לטעות, המשקיעים הזרים אינם חרדים לאיכות החיים בישראל, אלא בעיקר לכסף שלהם וכאשר מערכת המשפט נחלשת, גם ההגנה על הקניין הפרטי נחלשת, וזה אומר – עלייה בסיכון.

באופן עקרוני שתי הורדות דירוג החוב של ישראל (החשובה שבהן היא הורדת הדירוג של S&P) באו במהלך שנת 2024 כשהמלחמה הייתה בעיצומה. אמנם יש במלחמה כדי להעלות את הסיכון של ישראל, אבל למידה על המאפיינים של הכלכלה והציבוריות הישראלית, מניבה מסקנה אחת. ממלחמות ישראל יודעת להתאושש מהר וטוב, ולכן הבעיה היא לא במלחמה, אלא בחקיקה המשפטית.

כל מי שניסה לדבר עם משקיעים זרים או עם בנקאים שעובדים עם משקיעים זרים בישראל נתקל תמיד באותם הדברים: המלחמה משבשת את ההשקעות לטווח קצר מאוד. השאלה הגדולה היא, לאיזה מדינת ישראל יתעוררו המשקעי ביום שאחרי המלחמה, וכאן החשש היה גבוה באופן משמעותי ממה שהכרנו בעבר.

גם בבנק ישראל הזהירו לאורך כל השנים האחרונות מפני הפגיעה בדמוקרטיה ובעצמאות בתי המשפט, מפני שלא בטוח שאפשר להתאושש ולשקם את האמון של המשקיעים לפני שהכלכלה לא תיפגע לפרקי זמן ארוכים מידי.

כך או אחרת, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, שמואל אברמזון, ניתח את הפעילות של המשקיעים הזרים בישראל במחצית הראשונה של 2024 ואלה המסקנות שלו: "שווי עסקאות השקעה זרות בישראל בחציון הראשון של השנה הסתכם בכ-11.8 מיליארד דולר. הרבעון הראשון הסתכם בכ-4.4 מיליארד דולר עם כ-460 עסקאות. ברבעון השני נרשמו עסקאות בעלות שווי גבוה יותר, והוא הסתכם בכ-7.4 מיליארד דולר עם כ-450 עסקאות".

"מדובר בהיקף עסקאות הגבוה בכ-15% לעומת נתוני החציון הראשון בשנת 2022" כותב אברמזון ומוסיף כי "בהשוואה ל-2023, מדובר בירידה של כ-28% (בחישוב הכולל את עסקת אינטל). בהתייחס למספר העסקאות, מדובר בירידה של כ-27% במספר העסקאות לעומת 2022".