כמה החרדים מקבלים, וכמה הם משלמים

במבט לעתיד של מדינת ישראל, שאלת ההשתלבות של המגזר החרדי היא האתגר החשוב ביותר של הכלכלה הישראלית.

שמואל רוזנר, חוקר, פרשן, ועמית בכיר במכון למדיניות העם היהודי, נפגש עם ד"ר מיכאל שראל, ראש פורום קהלת לכלכלה, כדי לדבר על שאלת ההשתלבות של המגזר החרדי בגיבוי של נתונים ומחקרים.

הנתונים מלמדים על עומק האתגר: גברים חרדים עובדים פחות - 54% בלבד מהם מועסקים למול 87% מהגברים היהודים שאינם חרדים (למ"ס, יולי 2024). ואם הם עובדים - הם מרוויחים פחות. גבר חרדי שעובד מרוויח בממוצע פחות מחמישים אחוזים מגבר יהודי לא חרדי.

את התוצאה אפשר לראות במספרים. כפי שמודגם בסרטון, משפחה חרדית מקבלת יותר מהמדינה ונותנת פחות למדינה (כלכלית כמובן), ומשפחה לא חרדית מקבלת פחות ונותנת יותר למדינה. אבל כמה? כמה פחות וכמה יותר? כדאי לשים לב לנתונים, כי הם מאוד משמעותיים: הפער בין מה שמשפחה חרדית ׳מקבלת׳ לבין מה שמשפחה לא חרדית ׳נותנת׳ כל חודש עומד על 12 אלף שקלים. הנה החישוב: משפחה ממוצעת לא חרדית מעבירה למדינה 7,000 שקלים בחודש, ומשפחה חרדית ממוצעת מקבלת מהמדינה 5,000 שקלים בחודש.

12 אלף שקלים פער, כל חודש. זה נשמע הרבה, אבל זה המצב, והנתונים מגובים במחקר פרטני של פורום קהלת לכלכלה. זה גם לא סוף הסיפור. הפערים גדולים, אבל אם נדמה למישהו שעם הזמן הם יצטמצמו - כי יותר חרדים יצאו לעבודה והם ירוויחו יותר עד שהפערים יסגרו - כדאי שיסביר איך בדיוק זה יקרה. כי בינתיים זה לא קורה, וגם לא מתחיל לקרות. אם מסתכלים על מה שקרה בעשרים השנים האחרונות ליכולות ההשתכרות של המגזר היהודי החרדי מול המגזר היהודי הלא חרדי, מגלים שלא רק שהפערים לא הצטמצמו, הם אפילו התרחבו. 

במחקר של פורום קהלת, שנכתב על ידי אריאל קרלינסקי, תום שדה, ערן יוגב ומיכאל שראל, ופורסם גם כמאמר אקדמי, כלומר, עבר ביקורת עמיתים, כתוב ש"משקי הבית המקבלים בהעברות ושירותים יותר מאשר הם משלמים במיסים מהווים כ- 80% ממשקי הבית החרדים, וכ-30% ממשקי הבית היהודים לא -חרדים".

כלומר, רוב גדול של החרדים נסמכים על המדינה, בעוד שרוב גדול של הלא חרדים מחזיקים כלכלית את המדינה. שוב, מדובר בפער משמעותי, שרוב החרדים רחוקים מלקבל אותו או להכיר אותו. כאשר חרדים נשאלים באמצעות סוקרים (כולל סוקרים חרדים) כמה הם מקבלים מהמדינה, מבחינת תקציבים, תשתיות, או שירות לאזרח, כמעט 90% משיבים שהם מקבלים פחות או הרבה פחות לעומת המגזרים האחרים.

תפיסה זו, שלפיה החרדים מקופחים כלכלית כמגזר לעומת מגזרים אחרים השתקפה ממש עכשיו (דצמבר 2024) במדד החברה הישראלית של "המכון למדיניות העם היהודי״. מסקר המכון, שנערך על ידי חברת אסקריא המתמחה בסקרים במגזר החרדי, עלה כי לנוכח ההכרח להקצות כספים לבטחון ולקצץ בהעברות אחרות, שליש מהחרדים סבורים שתקציבים שמופנים ייחודית לחברה החרדית צריכים להצטמצם פחות מתקציבים למגזרים אחרים. 

האם המצב הנוכחי כל כך דרמטי, שהוא מצדיק אמירה כמו ״האתגר החשוב ביותר של הכלכלה הישראלית״? התשובה חיובית, אם לוקחים בחשבון את המרכיב של דמוגרפיה. בשנת 2020 החרדים היוו 13% מהאוכלוסייה במדינת ישראל, ולפי ציפיות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2065 הם צפויים להוות 32% מהאוכלוסייה.

המשמעות היא שבשנים ובעשורים הקרובים הגידול המהיר מאוד באוכלוסייה החרדית יגדיל את היקף המיסים של כל משק בית יהודי לא חרדי. פחות לא-חרדים יצטרכו להעביר כספי מיסים כדי לתמוך ביותר חרדים. על פי חישובי פורום קהלת לכלכלה, אם המצב לא ישתנה, הירידה הצפויה בהכנסה לכל ישראלי צפויה להיות 15% לנפש. זה מבטא ירידה משמעותית ברמת החיים, שיביא לקושי של המדינה לממן צרכים חיוניים, ומגלם גם פוטנציאל של בריחת מוחות ובריחת כספי השקעות מישראל.  

--

שמואל רוזנר על האתגר החרדי, המיזם של אתר "המדד"