נושא מיסוי הרווחים הכלואים יעלה השבוע לדיון בוועדת הכספים והוא מעורר התנגדות לאורך כל השדרה. סמנכ״ל התכנון ברשות המסים, ד״ר עופר רז-דרור, אומר בראיון ל"ישראל היום" שהביקורת הזו אינה מוצדקת - וכל חברה שתשקיע בעסקים שלה תקבל הגנות וככה למעשה הפעילות הכלכלית לא תיפגע.
הצעד צפוי להניב לקופת המדינה 10 מליארד שקל בשנה הראשונה, וחמישה מיליארד בכל שנה לאחר מכן.
אתם לא עושים לעצמכם את החיים קלים? יואיל בטובו פקיד השומה בכל מקום שהוא מזהה העלמת מס - לטפל בה במקום לשנות את החוק.
״הגישה הזו מוכרת לנו והיא בהחלט עלתה כאפשרות. יש את סעיף 77 לפקודת המסים שמאפשר לנו לעשות את זה. אבל אנחנו למודי ניסיון וכשאתה עושה שימוש בסעיף הזה, אתה נכנס למקרה פרטני. זה לא עובד. לכן, אמרנו שנמסה את הרווחים הכלואים באופן רחב יותר".
"השיטה של למסות באופן שרירותי חברות היא אגרסיבית מידיי ואנחנו לא רוצים לעשות את זה. אם נקבע קריטריונים למיסוי גורף ופקיד השומה יאכוף את זה, זה יהיה אגרסיבי. לכן חיפשנו דרך ביניים".
"בפעם הראשונה החלטנו, לפי כל המידע שיש לנו, ואחרי שהרצנו אותו אחורה ועשינו סימולציות, החלטנו להטיל את המס בשיעור של שני אחוזים. זה לא דרמטי לחברות. אף חברה לא תעצור השקעות בגלל שני אחוזים".
״מעבר לזה, צריך לזכור. יש את חברות הארנק שאין להן פעילות יצרנית אמיתית ולכן אין סיבה לפטור אותם מהמס הזה. אבל לחברות עם פעילות אמיתית נתנו הגנות - וההגנות האלה הן למעשה דרך האמצע בין הצורך למסות את הרווחים הכלואים לבין הצורך להשיג צמיחה כלכלית״.
יש את חברות ההחזקה, אין להן פעילות יצרנית אבל הן שחקן מרכזי בהשקעות.
"נכון, ואנחנו בהחלט מכירים בחשיבות שלהן. לכן נתנו גם להן הגנות. אם הן ייקחו את העודפים שלהן וישקיעו במניות סחירות או בנדל״ן להשקעה, הן ישלמו את מלוא המס. אבל אם הן ירכשו חברה וישקיעו בה, הן יקבלו הגנה מפני המס הזה".
ברור לך שאתה פותח כאן פתח לתכנוני מס?
"זה בהחלט ברור לי ואנחנו יושבים ובודקים את הדברים האלה כל הזמן. אם נראה שאנשים עושים שימוש בעייתי בהגנות שאנחנו נותנים, לא נהסס לשנות את החוק ולתקן אותו. אבל גם להיפך. אם נראה שהחוק פוגע בצמיחה, נשנה גם את זה".
"אתה צריך להבין. בכל חוק יש חור ואנחנו מתעסקים עם האנשים הכי מתוחכמים שנעזרים בעורכי הדין ורואי החשבון הטובים ביותר בארץ, אבל אנחנו שם ונדע לטפל בתכנוני המס האלה״.
נציין כי מדובר בכספים שחברות שומרות בקופתן לצורך השקעות עתידיות (כמו פתיחת סניפים חדשים) או כרזרבה לשעת חירום, למשל לתשלום משכורות ושכירות בתקופות משבר.
לפי נתוני משרד האוצר, היקף רווחי החברות בישראל מגיע ל-700 מיליארד שקלים, מתוכם כ-150 מיליארד מוגדרים כתכנון מס שדורש טיפול. במגזר העסקי מתנגדים למהלך בטענה שאין הצדקה להטיל מס גורף על כל הרווחים הצבורים, כשרק חלק קטן מהם משמש לתכנון מס.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו