"בשנה הקרובה נספוג המון גזירות כלכליות"

בהמון דמעות וכאב ציינו אתמול ברחבי הארץ שנה מאז זוועות 7 באוקטובר ופרוץ המלחמה. לצד זאת יש גם משמעויות והשלכות כלכליות רבות שישפיעו על כל תושבי ישראל.

מומחים שעימם שוחחנו הדגישו מהן ההשלכות העתידיות אם המלחמה תימשך תקופה ארוכה, וציינו באופן חד־משמעי מה הממשלה צריכה לעשות כעת.

ד"ר דייבי דישטניק, חבר סגל בכיר בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב וחבר מועצת העיר תל אביב-יפו: "הנעלם הכי גדול במשוואה הוא אם תהיה הסלמה נוספת. כבר עלינו במדרגה, וכעת אנחנו בחזית הצפונית. עם זאת, השלב הבא עלול להוביל למלחמה אזורית, כאשר אנחנו נגיב לאיראן והם יגיבו לנו, ולכן יש פה נעלם גדול שיושפע מאוד מהאופן שהמלחמה תתפתח.

"הדבר השני שישפיע הוא תקציב 2025. נכון שנשמעו כל מיני קולות, אבל צריך לראות את המעשים. בתקציב הצפוי יש גזירות אלקטורליות שקשה לרוץ איתן, למשל המיסוי על קרנות ההשתלמות שאני מניח כי ההסתדרות תילחם בהן. כמו כן, המע"מ צפוי לעלות ב־1%, ויש כבר דיבורים על אחוז נוסף.

"עוד מדברים על הקפאה של מדרגות המס, שבדרך כלל הן צמודות אינפלציה, וברגע שיש הקפאה זה אומר שיש יותר מיסים, וכן על הקפאה של קצבאות הביטוח הלאומי. כל אלה הם דברים מצטברים. הרבה מהגזירות נופלות על מי שעובד, על מעמד הביניים ועל המשרתים במילואים. אותו סקטור גם נלחם וגם משלם מחיר בבתים, בעסקים ומקבל עוד שכבה של גזירות כלכליות.

"ברמת המאקרו אני חושב שאנחנו לא עושים מספיק. הייתי רוצה לראות תקציב מהודק שמטפל בבעיות מכל החזיתות ומוותר על משרדי הממשלה המיותרים, שמקצץ בכספים הקואליציוניים ושמפסיק את התקצוב הלא פרופורציונלי למוסדות שלא מלמדים ליבה. צריך להבין שגם אם המלחמה לא תסלים לשלב הבא, אנחנו כבר בנקודה כלכלית לא פשוטה. האינפלציה יורדת בעולם, ואצלנו היא עולה. הריביות בעולם התחילו לרדת, ואצלנו לא. הריבית לא יכולה לרדת במצב הזה, וזה ברור שיהיה מאוד מאתגר. הייתי רוצה שהממשלה תתעשת בצד הכלכלי. כרגע אנחנו ב־7 באוקטובר, יום השנה לאסון, ואין עבודה אמיתית על התקציב. הייתי מצפה שנהיה יותר עמוק בתקציב.

"מבחינת המשמעות הכלכלית לגבי השנה הקרובה, לכולנו הכל יהיה יותר יקר בגלל האינפלציה. המשמעות היא שהריביות לא יורדות, שהמשכנתאות יקרות ושאנחנו משלמים ריבית יותר גבוהה. קיימות גם הורדות הדירוג מסביב, שלצערי יגיעו עוד מהן. ברגע שהדירוג יורד ההלוואות שהמדינה לוקחת הופכות להיות יקרות יותר וזה מכביד יותר על התקציב. מדובר במיליארדי שקלים בשנה שעוברים לתשלומי ריביות במקום לסעיפי תקציב אחרים, מה שמכביד עוד על האזרחים".

רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים ונשיא המגזר העסקי, מציין כי יש כמה השפעות בעקבות המלחמה שהן דגל אדום. לדבריו, "הירידה בתוצר מדאיגה מאוד. ברור לכולנו שנצטרך להגדיל את תקציב הביטחון ולהגדיל הכנסות. כשיש ירידה בתוצר זה אומר שההכנסות של המדינה ירדו. הירידה של התוצר מתייחסת לכלל המוצרים. אנחנו עדיין לא רואים חלק מהאפקט כי פחות טסים לחו"ל. כמו כן, יש כאלה שמקבלים פיצוי המתייחס למילואים וכן מפונים, ולכן הצריכה עדיין לא נפגעה. בניגוד לנס פך השמן, אי אפשר לעשות יש מאין וברור שמשקי הבית ייפגעו בהכנסות ותהיה ירידה בצריכה הפרטית, שלה יש השפעה על הכנסות המדינה.

"הפגיעה הנוספת והקשה מאוד היא בענפי הנדל"ן, שכן עשרות מיליארדי שקלים נגרעים מהמדינה. נוסף על כך, הזירה הבינלאומית הולכת ומתערערת. חלק מזה הוא בגלל שנאת ישראל, אך חלק הוא משום שישראל מוגדרת אזור מלחמה ואנשים לא ששים לעבוד עם אזורי מלחמה. לכן יש ירידה דרמטית ביצוא, וכן ירידה בהשקעות משמעותיות בחו"ל.

"ישראל צריכה לנהל כלכלה אחראית, ולכן היא צריכה תקציב שקול. לא רק להעלות מיסים, אלא גם להוריד הוצאות לא חיוניות של הממשלה. חברה פרטית שנמצאת בבעיה מצמצמת הוצאות, והממשלה לא עושה את זה. אנחנו רואים את ירידת הדירוג, והיא בעייתית. ברגע שאתה משלם יותר כסף על הריבית, התקציב לא כולל שירותים שאנחנו זקוקים להם כמו בריאות ושירותים שונים.

"המדינה צריכה להשקיע בכספים מעודדי צמיחה וצריכה להשקיע בתשתיות, בהעלאת התוצר ובהשקעה במיכון ובמפעלים שיאפשרו לייצר יותר. אנחנו התעשיינים הראינו עמידות ושלמרות המלחמה אפשר לייצר, אבל יש חשש לגבי הצעדים של הממשלה. חלק מהורדת הדירוג נובעת מחוסר אמון כלפי הממשלה. פה צריך לשים סטופ ולעבור לניהול נכון. אנחנו יכולים להחזיר את ישראל להיות גן עדן משגשג במזרח התיכון".

ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, התייחס להשלכות על ענף הבנייה: "המדינה כשלה בטיפול במשבר בענף הבנייה והתשתיות. היא יצרה תלות של הענף בעובדים פלשתינים, והחליטה ביום אחד לגרוע אותם ממצבת כוח האדם שלנו. עד היום, מתוך מכסה של 55 אלף עובדים זרים שהממשלה קבעה שיגיעו לפה היא הביאה לישראל כ־13 אלף עובדים זרים בלבד. ללא התערבות ראש הממשלה והשרים בעוד שנה המצב פה יהיה לא פחות מקטסטרופה כלכלית שתשפיע על כל ישראלי.

עד סוף 2025 יזנק המחסור בדירות במשק ב־25 אלף - ליותר מ־250 אלף דירות. השלמת דירות תתאחר בשבעה חודשים עד שנה, והמדינה תפסיד הכנסות ממיסים של עשרות מיליארדי שקלים, שהיו יכולים לממן את הוצאות המלחמה ולהפחית דרמטית את הפגיעה בכל אחד מאיתנו.

"הענף מעסיק 300 אלף ישראלים, ולפי חברת BDI COFACE השנה כבר קרסו 550 חברות קבלניות, והצפי הוא לקריסת מאות נוספות. גם על פי חברות דירוג האשראי הבינלאומיות הנזק ארוך הטווח לכלכלת ישראל בגלל המחסור בעובדים בענף הוא אדיר, והוא אחד הגורמים המרכזיים להורדת דירוג האשראי של ישראל. הממשלה חייבת להתעורר ולהשלים את הטיפול בהבאת העובדים הזרים ולתקצב מימון הוצאות שוטפות לקבלנים כדי למנוע את קריסתם".

זמינות המוצרים תיפגע

בשורה התחתונה, למלחמה יש גם השפעה על המוצרים המיובאים לישראל. לדברי אלעד ברשאן, מומחה למכס ולשילוח בינלאומי ומייסד שותף ב־SlickChain, "נכון לעכשיו שרשראות האספקה סובלות בכמה היבטים. המשבר בים האדום טרם נפתר. אנחנו עדיין מקבלים סחורות מהמזרח הרחוק במשך יותר זמן ויותר כסף, מה שמתגלגל כמובן אל הציבור. נוסף על כך, אנחנו עדיין סובלים מהחרם הטורקי, למרות כל מיני פתרונות להתמודד עם החרם דוגמת ביזור מקורות הרכש ויבוא דרך מדינה שלישית. בגזרת התובלה האווירית אנחנו סובלים מהעובדה שרבות מחברות התעופה הזרות לא פוקדות את ישראל. זה אומר שההיצע של מקום בבטן המטוסים למשלוחים יורד באופן דרמטי, וזה משפיע על זמינות התובלות האוויריות ועל משך זמני ההובלה, מה שכמובן גורם לעליית המחירים.

"ככל שתימשך המלחמה בשנה הזו, כך אני צופה שהמצב הזה יישאר אותו הדבר, ואולי אפילו יחמיר אם יהיו עוד חברות תעופה שיחליטו לא לפקוד את ישראל. 'פליי דובאי' המשיכה לטוס במשך כל המלחמה עם הבעיות הכי קשות, ואיחדנו סחורות כדי להטיס דרכם. במתקפה השנייה של האיראנים היו כמה ימים שהם לא טסו וזה היה מאוד משמעותי.

"בתובלה הימית אני לא חושב שיהיה הבדל גדול. מניסיון העבר, אחרי כל סיום קונפליקט הביקושים עולים בצורה חדה. אחרי מלחמת לבנון השנייה, צוק איתן, עופרת יצוקה ואפילו הקורונה הביקושים טסו למעלה. ברגע שהפקק ישתחרר חברות התעופה יחזרו לפקוד את ישראל, וכשהים האדום ייפתח שרשראות האספקה העולמיות יחזרו לשיווי משקל, מה שישפיע חזרה על ירידת המחירים. צריך לזכור שבשיא משבר הקורונה מחיר המכולות עלה מ־2,000 דולר ל־20 אלף דולר, מה שהשפיע דרמטית על יוקר המחיה ועל כל הלחצים האינפלציוניים שאנחנו חווים עד עכשיו. כיום מכולה עולה 8,000-7,000 דולר.

"כל עוד המלחמה תימשך, אנחנו צפויים גם לבעיות בזמינות של המוצרים, לבעיות של הובלה ולהובלה יקרה שמתגלגלת עלינו".