משה גפני, יו"ר ועדת הכספים . צילום: אורן בן חקון

הממונה על התקציבים באוצר: "צופים עלויות ריבית גבוהות יותר בכ־7 מיליארד שקלים לעומת התקופה שלפני המלחמה"

ועדת הכספים דנה בפריצת התקציב לשנת 2024 - והמסקנות היו עגומות • הממונה על אגף התקציבים באוצר התריע: "יש תקדימים אבל לא כאלה - הצמיחה חלשה מאוד" • והדגיש: "להורדת הדירוג יש השפעות על ההלוואות שאנחנו לוקחים"

[object Object]

ועדת הכספים דנה היום בפריצת התקציב לשנת 2024 בכ־3.5 מיליארד שקלים שנועדה לאפשר את התקציב לפינויי תושבי הצפון והדרום נוכח הארכתם עד סוף השנה. 

נזכיר כי בכירי אגף התקציבים במשרד האוצר התעקשו שיש למצוא מקורות מימון אחרים בתוך התקציב הקיים, במקום להגדיל את מסגרת ההוצאה - זאת על ידי קיצוץ בכספים קואליציוניים וסגירת המשרדים המיותרים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא נכח בדיון בשל דיון ביטחוני דחוף.

שנת המלחמה. מדחי אל דחי, צילום: אייל מרגולין-ג'יני

יוגב גרדוס, הממונה על התקציבים באוצר, התריע במהלך הדיון מפני עלויות ריבית מזנקות בשל פריצת התקציב. "אנחנו בתקופה חריגה, יש תקדימים אבל לא כאלה. הצמיחה חלשה מאוד, המלחמה פגעה בצמיחה ב־23' וביתר שאת ב־24'. מה שיותר מדאיג אותנו מהנתון, זה שאנחנו רואים היחלשות ברמת התוצר, וגם הרכב הצמיחה, שהוא הדבר הכי מדאיג אותנו, מראה שרוב הצמיחה מגיעה מהצריכה הציבורית. זה מלמד אותנו שהדבר לא בר קיימא. אנחנו בגירעון מאוד גבוה, סיימנו את 23' בגירעון כמעט פי 4 מהמתוכנן, ב־24' נהיה כמעט פי 6 מהמתוכנן המקורי.

"הדבר הזה ישפיע על הצמיחה. יש אפילו ירידה ברבעון השני של 24' במגזר העסקי. הגירעון המתוכנן ל־23' ול־24' יחד היה כ־32 מיליארד שקלים לפי התקציב המקורי במאי, במקום זאת אנחנו צופים חריגה בגירעון של יותר מ־175 מיליארד שקלים במצטבר על שתי השנים, זה השפעת המלחמה".

כן הציג גרדוס כי עלות החוב מתייקרת- מרווח התשואות של אג"ח ישראל מאג"ח ארה"ב הולך וגדל: "להורדת הדירוג יש השפעות על ההלוואות שאנחנו לוקחים. אנחנו במשבר מקומי, חברות הדירוג כבר הורידו את הדירוג ויש גם אופק שלילי, זה מתגלם בעלויות ריבית מאוד גבוהות. הפרמיה שלנו מאוד גבוה, היא לא תואמת לדירוג. נראה שהשוק מתמחר את הסיכון גבוה יותר". 

על רקע כך הציג הממונה על התקציבים כי תחזית ההוצאה על תשלומי הריבית עלתה דרמטית: "כבר בתקציב 25' שיובא לפה בעוד כמה חודשים, אנחנו צופים עלויות ריבית גבוהות יותר בכ־7 מיליארד שקלים לעומת התקופה שלפני המלחמה. החוב הגדול והיקר פוגש אותנו כבר בתקציב השנה בכ־3.8 מיליארד שקלים".

אין הפתעות. בנק ישראל, צילום: אורן בן חקון

נוכח הנתונים ציין גרדוס: "אנחנו צריכים לעבוד בצורה מאוד זהירה ומדודה. ככל שאנחנו מגדילים את מגבלת ההוצאה, כך זה מוסיף עלויות חוב". כן הוסיף גרדוס כי על רקע העלייה המשמעותית ביחס החוב־תוצר, יש צורך בצעדי התאמה: "אנחנו רואים בחוב תוצר אחד הפרמטרים המרכזיים לחוסנו של המשק. החוב הוא המלאי שלנו לחירום, לכן אחד הדברים החשובים הוא לשמור על יחס חוב־תוצר נמוך, כדי להגיב למשברים".

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו