כבר לא אומת סטארט־אפ: ישראל חייבת להפוך להיות מעצמת חדשנות

אם היה מתפרסם מדד המציג את הדירוג האסטרטגי של ישראל בינואר 2023, ישראל היתה זוכה לדירוג גבוה מאוד. לצה"ל יוחסה עוצמה צבאית מוחצת, החוסן הכלכלי של ישראל היה איתן ביחס למדינות אחרות, ומעמדה של ישראל כאומת הסטראט־אפ וכשותפה אסטרטגית של ארה"ב מוסיף למוניטין ולפרגמטיות שאפיינו את ההנהגות בישראל. למרות המלחמה הצודקת, הכוללת תמרון יבשתי שלא בוצע בשני העשורים האחרונים, והחוסן האדיר שהפגינו אזרחי ישראל והדור הצעיר והנחוש הנכון לשלם מחיר כבד, המוכיחים את הלכידות החברתית שלנו, ירד הדירוג האסטרטגי של ישראל.

הפגיעה במעמדה ובמותגה של ישראל באה לידי ביטוי בכמה חזיתות: התעוזה הגוברת מצד איראן והציר שהיא גיבשה סביבה לפעול נגדנו, בשינוי היחס מצד ידידות ישראל באירופה, באסיה ובאזור; מדיניות האוצר שאינה משקיעה מספיק בתשתיות טכנולוגיות ואחרות לצמיחה, וממשיכה, כדברי סוכנויות הדירוג, במגזריות; והחמור מכל: המחשבות של אלפים רבים, מהטובים בבנותינו ובבנינו, לעזוב את הארץ.

נוסף על כך, כבר מתחילת הרפורמה המשפטית הוסט הקשב שלנו מתמורות טכנולוגיות המתחוללות בעולם, כמו ההתקדמות האדירה בתחומי הבינה המלאכותית, כוח המחשוב ותחומים נוספים כמו ביולוגיה סינתטית וכימיה חדשה. תמורות טכנולוגיות אלו הן אירועים תשתיתיים, ביטחוניים, כלכליים ומדיניים ולא רק עוד פעילות עסקית, ואנחנו כמעט לא שם.

לטעמנו, ממשלת ישראל לא הפנימה תפניות חשובות אלו ולכן חלה שחיקה משמעותית במעמדה האסטרטגי של המדינה. אנו מאמינים שאפשר לתקן ואף למנף את המלחמה הקשה והארוכה להזדמנויות פורצות דרך, אולם כדי להפוך את המגמה המסוכנת - על ישראל להעצים את אותן היכולות בתחום הטכנולוגיה אשר הביאו אותה למעמד של מדינה חזקה ומשפיעה בעולם. העוצמה הטכנולוגית של ישראל אינה המרכיב היחיד, אך היא צפויה להיות פרמטר מרכזי בקביעת מעמדה של ישראל בעולם, בעוצמתה הכלכלית והמדינית של ישראל וביכולתה להגן על אינטרסי הביטחון הלאומי שלה.

ישראל יכולה למשוך כישרונות מכל העולם, להחזיר ישראלים ויהודים הביתה, ולהפוך למרכז היצירתי ביותר על פני הגלובוס. אבל כדי לעשות זאת היא צריכה לחשוב בגדול, כמו מעצמה, וגם ליישם מדיניות פורצת דרך במקצועיות וביעילות. נכון להיום, הפוקוס של תעשיית ההייטק העולמית מופנה לתחומי דיפ־טק, המלווים ב"סף כניסה" גבוה שדורש השקעה תשתיתית מאסיבית במשאבי מו"פ וגם באנרגיה זמינה. אף שלישראל הקטנה קשה באופן יחסי לממן תשתיות ענק מעין אלו, פיתוחן קריטי. למשל, מחשב־על ישראלי הוא פונקציה קריטית שתנגיש לחוקרים כוח מחשוב, שיאפשר פיתוח מודלי שפה גדולים שחיוניים לכל החזית הטכנולוגית של המדינה. לישראל הזדמנות גם בייצור שבבים. בעוד אינטל מתמודדת עם אתגר עולמי, היכולת לייצר פה שבבים היא ברכה. על ישראל לחתור לשיתופי פעולה אשר יבססו את היכולת לתכנן (מה שאנחנו טובים בו) ולייצר את המוליכים למחצה של הדור הבא בסקייל גדול.

בטרם הוקמה מדינת ישראל פעלו האבות המייסדים להדק את הקשר בין היישוב היהודי בארץ ישראל לקהילה המדעית, לתעשייה ולמגזר הטכנולוגי בבריטניה. לאחר קום המדינה בן־גוריון פעל להקמתה של תשתית מדעית וטכנולוגית אשר הפכה את ישראל למעצמה צבאית, ייצרה זוכי פרס נובל במגוון תחומים והיוותה את הבסיס להקמת אומת הסטראט־אפ. פרויקט לאומי שתכליתו למצב את ישראל כמעצמה טכנולוגית מובילה ולמנף זאת לטובת הביטחון הלאומי שלה באותם סדרי גודל, נדרש גם היום. על אסטרטגיה זו להתחיל בארבעה צעדים:

1. התנעת פרויקט חומש, שבמסגרתו תשקיע המדינה בפיתוח ארבעה מרכיבים קריטיים: תשתיות אנושיות, מחקריות, פיננסיות ורגולטוריות. אלו התשתיות המהוות את היסודות לחדשנות טכנולוגית ולצמיחה כלכלית הנחוצות בעת הזו. מהלך זה מצריך תעדוף השקעות בצמיחה על פני תשלומי העברה והוצאות לצריכה, ויאפשר לקדם מחקרים פורצי דרך, לטפח את ההון האנושי בישראל ולייצר הזדמנויות לצמצום אי־השוויון בין המרכז לפריפריה ובין קבוצות שונות בחברה הישראלית. להשקעה בתשתיות אלה אפשר ללוות כסף ואף לפתח כלי מימון חדשים.

2. קידום שיח בין־מגזרי בין המגזרים הציבורי, הביטחוני, הפרטי והאקדמיה בישראל, לצורך איתור התחומים שבהם נדרשת מעורבות ממשלתית בקידום חדשנות תשתיות טכנולוגית. הדיונים צריכים להוביל לאסטרטגיית־על עם יעדים מדידים ותאריכי יישום קרובים.

3. הקמת גוף מתכלל לחדשנות במשרד ראש הממשלה. גוף זה יוביל וירכז את ההשקעה התשתיתית בישראל בתיאום עם המשרדים הרלוונטיים, כולל משרד המדע ורשות החדשנות, המשרד האחראי על התשתיות בישראל, המטה לביטחון לאומי והמועצה הלאומית לכלכלה.

4. הקמת אקוסיסטם מדיני תומך. אקוסיסטם זה יכלול רשת שותפויות ענפה בארה"ב, באירופה ובאסיה שתאפשר לישראל גישה למשאבים, לידע ולשווקים חיוניים, תוך חיזוק היחסים הבילטרליים ומעמדה האסטרטגי של ישראל בזירה הבינלאומית בכלל, ובמערב בפרט. שיתוף הפעולה יכלול מחקר ופיתוח משותף, חילופי מדענים, גישה למעבדות מחקר, נוכחות של חברות בינלאומיות בישראל, גיוס משאבים והקלות רגולטוריות שיאיצו חדשנות בתחומים טכנולוגיים קריטיים, במיוחד בתחומים דוגמת בינה מלאכותית ומחשוב קוונטי, המציבים אתגר תשתיתי בפני ישראל. חובה לחפש את החברים שלנו ולהדק את הקשר ולהשקיע בו.

ירידה לפרטים הקטנים

נכסיות ישראלית מול מדינות מתקדמות מבחינה טכנולוגית תהווה סוג של "חיסון" ומנוף מול הניסיון להרחיב את החרם האקדמי והתעשייתי על ישראל, ותעודד הגעת מומחים וחוקרים מובילים בקנה מידה בינלאומי לישראל לטובת שותפויות יוקרתיות בטכנולוגיות אסטרטגיות.

ירידה לפרטים הקטנים היא קריטית. לדוגמה, אילו חוקרים נדרש להעלות לארץ, מה מצבם המשפחתי, ואילו כלים ותשתיות ושת״פים אזוריים ובינלאומיים נדרשים להם ולמשפחותיהם. חיוני גם שהממשלה תעודד שיתוף פעולה והשקעות מצד שותפות בינלאומיות - למשל, בתעשיית הבינה המלאכותית והשבבים, עם כאלו המקיימות פעילות בישראל כמו אנבידיה ואינטל, וכאלו שאינן נוכחות בה בצורה משמעותית כמו AMD ,TSMC ו־ARM להקמת תשתית ומרכזי ידע וייצור בישראל.

רק חזון ומדיניות כוללת הרואים במגזר הטכנולוגי מרכיב מרכזי בביטחון הלאומי וביתרונות היחסיים של ישראל, יאפשרו לישראל להתמודד עם האתגרים האדירים שאליה נקלעה בעקבות המלחמה ולשקם את דירוגה האסטרטגי - ובמרכזו עוצמתה הטכנולוגית.

מייקל אייזנברג הוא איש עסקים, שותף־מנהל בקרן ההון סיכון "אלף" ומשקיע הון סיכון בתעשיית ההייטק בישראל ובארה"ב

ד"ר אבנר גולוב הוא סגן נשיא ארגון MIND Israel, לשעבר בכיר במטה לביטחון לאומי