חיים ביבס: "אנחנו נמצאים במשבר הכלכלי האזרחי הגדול ביותר אי פעם"

חיים ביבס, יושב ראש השלטון המקומי וראש עיריית מודיעין, התארח ב"ערך מוסף" הפודקאסט הכלכלי של "ישראל היום" ולא חסך בביקורת על התנהלות הממשלה בהקשר של השלטון המקומי. ביבס, העומד בראש השלטון המקומי מזה עשור, בינתיים לא ממהר לקפוץ למים הפוליטיים העמוקים ומשוכנע שמשפיע יותר ממקומו הנוכחי מרוב שרי הממשלה. ביבס סבור שחייבים להקים ועדת חקירה ממלכתית, אך משוכנע שישראל לא צריכה לצאת לבחירות בזמן המלחמה. יש לו תכנית סדורה איך להחזיר את העובדים הפלסטיניים לאתרי בנייה, אך ספק אם מישהו בממשלה מוכן להקשיב לו. לביבס בטן מלאה על הממשלה על העברת חוק קרן הארנונה אשתקד שנועד לתמרץ רשויות מקומיות חלשות להגדיל את היצע הדיור באמצעות כסף שיקבלו מהרשויות החזקות.

אתם נלחמתם נגד העברת חוק קרן הארנונה .. בסוף הוא אושר, האם הנזקים יהיו באמת כה גדולים?

"מדובר ברעיון שנכשל בכל מקום שניסו אותו ועבד רק במדינה אחת, בעיר אחת, בארצות הברית עד שגם שם נכשל. לקחו אותו אנשי האוצר כחלק מתהליך שנועד להלאים את כספי התושבים, כספי הרשויות המקומיות, בטענה שזה יעודד בנייה.

יש פה דבר אחד צריך לשים על השולחן: ממשלת ישראל, האוצר, משרד הבינוי והשיכון כולל רשות מקרקעי ישראל נכשלו בבנייה לזוגות צעירים. הפתרון הוא מאוד ברור - לבנות 30% מכלל יחידות הדיור בכל שכונה חדשה לטובת זוגות צעירים, 50% לבני המקום ו-20% לכלל הציבור, פעם אחת בחיים במחיר בר השגה. 800 אלף שח בפריפריה ו 1.2 מלש"ח באזורי הביקוש. כל השאר 70% ישווקו בשוק החופשי. 

לגבי חוק קרן הארנונה, אני ממליץ לכולם להמתין להחלטת בג"ץ לגבי אופן היישום של החוק. לא יהיה מצב שרשות פריפריאלית, רשות מוחלשת תשלם שקל. זה לא יכול להיות שירוחם צריכה לשלם לקרן ארנונה מהיום הראשון, זו בדיחה של אנשים שבאמת התבלבלו בדרך, אנשים שהם מנותקים מהעם, שיושבים במשרד האוצר ומסתכלים על ירוחם, ובמקום להזרים לשם עשרות, אם לא מאות מיליונים כדי להקים ולהרים את המקום הזה, הם עסוקים בלהעלים עין. בכל העולם יודעים שצריך לתת חכות במקום דגים, ורק בישראל במקום לעודד רשויות להתקדם ולהתפתח, עוסקים בסתימת חורים.  

 במשרד האוצר לא מבינים את זה?

"בסוף מה התכלית של האוצר? זה בעיקר לפגוע בתל אביב. זאת המטרה האמיתית, בואו נשים את הדברים על השולחן. אם הם היו יכולים לקחת את עיריית ת"א ולשים אותה אגף במשרד האוצר, הם היו עושים את זה. בכל העולם נותנים לרשויות להתקדם. רק כאן עסוקים כל הזמן בלשים עליך משקולות ובעצם לעשות אותך יותר מסכן ויותר מסכן, ככה אתה יותר תלוי בהם וככה לייצר גם  תלות פוליטית".

המצב בצפון: אנחנו שומעים את ראשי הרשויות בצפון טוענים בצדק שהמדינה הזניחה אותם. מה נדרש לעשות בצפון?

"צריך ללכת לאופרציה צבאית משמעותית בלבנון כדי להחזיר את רצועת הביטחון לתוך לבנון. פעם ראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל שיש רצועת ביטחון בתוך מדינת ישראל, לא היה כזה דבר, ואנחנו צריכים להחזיר גם את ההרתעה, את הביטחון ולהחזיר את התושבים. בסופו של דבר יצטרכו לקבל החלטה. הרעיון של לנסות קודם לסיים את התהליך בעזה - זה יכול לקחת שנים, אז אם מישהו חושב שאחרי שנים תושבי הצפון יחזרו, הוא טועה. בצפון יש אובדן אמון בממשלה. 34% מההורים לא רשמו את ילדיהם ללימודים בצפון, יש לכך משמעות אדירה. תחשבו על כל המפונים מהצפון - הם כנראה לא יחזרו עד ה 1 בספטמבר הבא. ויכול להיות שהם לא יחזרו בכלל לצפון, כי אין להם את החוסן ואת הביטחון הנדרש. ממשלת ישראל צריכה לקבל החלטה: או להביא הסכם מיידי שירחיק את חיזבאללה מעבר לליטני או לחילופין להיכנס לאופרציה צבאית עם כל המשמעויות. אנחנו נהיה ערוכים כמו שתמיד היינו".

היית מקורב לנתניהו, מה בעצם קרה בינכם, אתם מדברים היום?

"כן, לא מזמן גם הייתי אצלו כשהיינו בסיפור של חוק הרבנים. כל אחד נמצא בתחום שלו, באזור שלו, הוא בשלטון המרכזי, ואני בשלטון מקומי. יש דברים שבהם האינטרסים המשותפים, יש דברים שבהם האינטרסים הם חלוקים. על כל דבר שאני צריך להיאבק בנושאים של השלטון המקומי, אני אעשה את זה. אני לא עושה את החשבון, אם פוליטית זה טוב לי. אני קודם כל ראש עיריית מודיעין, יו"ר השלטון המקומי ואחר כך חבר ליכוד ולא הפוך. לכן בדברים שאני יודע ללכת עם הממשלה, אני אלך איתה.  בדברים שאני יודע שהממשלה לא איתנו כמו קרן ארנונה, כמו עוד הרבה דברים אחרים, אני דואג גם ללכת נגד.  אני לא מוותר על המאבקים שלי ועל הדעות שלי ועל תפיסת העולם המוניציפלית המקצועית שלי".

האם תקפוץ למים הפוליטיים כבר בבחירות הבאות?

"תפיסת עולמי תמיד הייתה להיות במקום בו אתה משפיע הכי הרבה. אני חושב שהיום אני נמצא במקום כזה. לא נעים להגיד, אבל בתפקידיי אני משפיע הרבה יותר מאשר רוב שרי הממשלה. לכן יש מעט מאוד תפקידים שאולי היה שווה בשבילם לעבור. יחד עם זאת, כמובן אנחנו נמשיך את המשימות שלנו, ובבוא העת אנחנו גם נשפיע ברמה הלאומית".

אם כן, איזה תיק ממשלתי מעניין אותך?

"הדברים שאני מתעסק בהם הם דברים כלכליים, לאומיים, חברתיים - הנעת הכלכלה, בינוי פיתוח תשתיות, חינוך, חדשנות. השלטון המקומי מתקדם הרבה יותר מאשר השלטון המרכזי. אני חושב שדווקא לקחת את כלכלת מדינת ישראל ולהניע אותה זה הדבר אולי החשוב ביותר. אבל כל דבר בעיתו טוב".

איך היחסים שלך עם שר הפנים?

"יש לי יחסי עבודה טובים עם שר הפנים ואנו משתפים פעולה, אבל תפיסת עולמי היא שכל המשרדים הלאומיים צריכים להיות תחת מפלגת שלטון, לא מפלגות סקטוריאליות. אוצר, פנים, בינוי, תחבורה, אנרגיה - כל המשרדים האלה צריכים לעבוד תוך הסתכלות, לאומית, לא סקטוריאלית ולכן הייתי מצפה לראות בהם שרים מהליכוד ולא משום מקום אחר, כי כל שר אחר בא ומסתכל על הסקטור שלו, לא מעניין אותו סקטורים אחרים".

איך אתה מנתח את המצב הכלכלי של ישראל כיום?

"בהסתכלות שלי לגבי איך מנהלים את הצד הכלכלי, האזרחי של מדינת ישראל, אני חושב שאנחנו נמצאים אולי במשבר הגדול ביותר. כולם עסוקים בכן הממשלה הזאת, לא הממשלה הזאת, זה בכלל לא רלוונטי, אנחנו כבר נכנסים לעשור שלישי שהאדמיניסטרציה במדינת ישראל היא כל כך מנוונת וכל כך רקובה שזה בכלל לא רלוונטי מי יהיה שם.

המדינה לא זזה. לוקח שנתיים-שלוש לקבל אישורים על דברים מאוד פשוטים שאתה אפילו לא מבקש תקציב מהמדינה. זה מראה כמה המדינה תקועה, ולכן חייבים פה חשיבה אחרת, תפיסה אחרת, שחרור חסמים, קביעת לוחות זמנים..

בסוף יושב פקיד במשרד ממשלתי, הוא מבחינתו, לוקח בחשבון שבממוצע כל שנתיים מתחלפת הממשלה. הם לא סופרים את השרים, אתה מעביר להם דברים, הם אומרים מה זה משנה השר, בלאו הכי הוא יכול לצעוק עד מחר, בעוד שנה וחצי הוא ילך הביתה".

צריכה לקום ועדת חקירה ממלכתית?

"ועדת חקירה ממלכתית חייבת לקום כדי לחקור את אירועי השבעה באוקטובר. מדובר במחדל שהולך הרבה שנים אחורה. יש פה קונספציה שלמה שקרסה בתפיסה המדינית, הביטחונית, הצבאית, בכל הדרגים, ולכן כולם צריכים לקחת אחריות".

ישראל צריכה ללכת לבחירות בקרוב?

"אנחנו כרגע במלחמה, ועד שהיא לא תסתיים אין מה ללכת לבחירות. זה רק יחליש אותנו, יחזק את האויב. בסוף יושב שם הארכיטרוריסט בבור שלו ואומר רגע, אם עכשיו אולי בטעות יהיו בחירות, אני יכול להרוויח עוד זמן. לכן צריך להתמקד עכשיו בלתת את הגיבוי כדי להשלים את עסקת החטופים, כדי להשלים את הוצאת העגלה מהבוץ בצפון, ורק אחר כך לדבר על הדברים האלה ולא ההפך".

התחלנו לדבר על ה-1 בספטמבר. מה דעתך על האיומים של רן ארז לא לפתוח את שנת הלימודים?

"ב-31 באוגוסט שנה שעברה אמרו שר האוצר, שר החינוך ויושב ראש ארגון המורים הגענו להסכם.

דקה אחרי שאלתי את השאלה היחידה שצריך לשאול - חתמתם על הסכם? כולם מילאו את פיהם מים, ואמרו - לא, רק לחצנו ידיים. באותו רגע הבנתי שאנחנו ניכנס לשנה קשה מאוד, שנה שבסופו של דבר אנחנו נמצא את עצמנו בעיצומים, נמצא את עצמנו במשבר מתמשך, כי אני מכיר איך העסק עובד.

היום דה פקטו משרדי האוצר, החינוך וארגון המורים פוגעים בהתנהלות שלהם בילדים. תצאו רגע מהניתוק שלכם שם למעלה, שבו ותמצאו פתרון".

לאחרונה התבשרנו על התייקרות הצהרונים. בכלל, נראה שבקרוב הציבור ימצא את עצמו מתמודד עם לא מעט  גזרות חדשות

"קרן ארנונה, קרן ניקיון, עכשיו הצהרונים בוא נכניס את היד עוד קצת לכיס העמוק של הציבור. בסוף זה אותו ציבור שהוא סוחב את האלונקה, ואותו ציבור שעובד, שמשלם מיסים, שמשרת, שתורם. אנחנו לא מבקשים עוד הנחות, אבל תעצרו כאן, תגידו לפחות אנחנו שומרים עליכם. ראינו את שר האוצר רק לפני שבועיים נלחם ביועצת המשפטית על סוגיית מעונות היום. דרך אגב, האשמה היא לא רק של האוצר, גם בחינוך. לא ראיתי את משרד החינוך עושה רפורמה אמיתית כדי לקצץ במשרד החינוך.

סוגייה חשובה נוספת היא התייקרות של תשומות הבנייה בעשרות אחוזים. המדינה מתקצבת בחסר את הקמת מוסדות החינוך ולכן השלטון המקומי מממן את הקמתם בגובה של עד 50% מהעלות. נכון להיום אנחנו עצרנו 50% מהבנייה. באוצר אין קשב, יש ניתוק מלא מהזרוע הביצועית האמיתית של מדינת ישראל. אז אולי לא נראה את זה בראשון לספטמבר הזה, אבל בראשון לספטמבר הבא להרבה ילדים לא יהיו כיתת לימוד כי לא מבינים שם את האירוע".

נושא המחסור בעובדים באתרי בנייה. מה צריך להיות הפתרון?

 "בהתחלה אמרו לנו שתוך שלושה חודשים יבואו עובדים, הבטיחו להביא 150 אלף. הגיעו רק כמה אלפים. היום בפועל ביהודה ושומרון פלסטינאים עובדים. הגיע הזמן לעשות אסדרה בנושא. יש תכנית שהצענו בהיקף של מיליארד שקל שתעמיד המדינה לטובת האבטחה ותהליכי אסדרה של העובדים, והיא יכולה להכניס חזרה עשרות מיליארדים לקופת המדינה. זאת, על ידי החזרת העובדים הפלסטיניים תוך שמירה על כל הנחיות הביטחון שאנחנו מציעים. זה כולל הקמת סיירות ביטחון, עיבוי מערך האבטחה של מוסדות החינוך, לייצר אבטחה סביב האתרים עצמם, חובת הקבלנים להביא באוטובוס מאורגן את העובדים מנקודת המחסום לאתר חזרה, אם עובד זלג בדרך - באותו רגע נסגר האתר, הקבלן נקנס ואז אתה מייצר מה שנקרא אבטחה כמעט הרמטית, והאתרים חוזרים לעבודה.

הייתי שמח שהמדינה תביא 150 אלף עובדים, אבל עובדתית הם נכשלו. גם מה שהביאו מחציתם בכלל נגרים ולא עובדי בניין. אי אפשר להגיד שמה שעובד ביו"ש, לא עובד בישראל".