"ערוכים לכל תרחישי  החירום שיגיעו" | ההשפעות על הזירה הכלכלית אם תורחב הלחימה בצפון

נערכים להרחבת העימות בצפון בחזית הכלכלית: המשק הישראלי מתמודד עם השלכות המלחמה בעזה מאז 7 באוקטובר בתור משק בעת חירום. אם מלחמה כוללת בצפון אכן תיפתח בקרוב, אז מובן שיצטרפו אתגרים נוספים ומהותיים לפעילות המשק.

באשר לתחום המזון, משרד הכלכלה והתעשייה פרסם בחודש האחרון רשימה של מאות "סניפי ברזל" של הסופרמרקטים שיהיו פתוחים בעת חירום, ורשימת מזון מומלצת למשפחה. אז הדגיש המשרד כי המלאים מספיקים ומותאמים וכי אין צורך באגירת מזון.

סניפי הברזל יופעלו גם תחת אש בכפוף להנחיות פיקוד העורף, כדי לספק לתושבים בכל הארץ מזון ומוצרי צריכה חיוניים. עשרות אלפי מארזי מזון מוכנים לחלוקה מיידית במקרה הצורך לאזרחים שלא יוכלו לצאת מבתיהם, ומלאי המזון לחירום הוגדל בכמויות ובמגוון המוצרים.

מיכאל לובושיץ, משנה למנכ"ל קרפור, התייחס לתרחיש אפשרי של התחממות הגזרה בצפון, ואמר ל"ישראל היום": "יש לנו חנויות ברזל, ובכלל בכל סניפי הרשת תגברנו מוצרים כמו מים, נייר טואלט ועוד. אנשים לא אוגרים מוצרים כעת. לדוגמה, אתמול המכירות גדלו ב־10% בגלל שמדברים על זה, לעומת יום שני שעבר. אבל אין צריכה של מוצרי אגירה".

מבחינת המלאים אומר לובושיץ: "בעיקרון לרשתות המזון יש מלאי של חודש ימים, וגם יש מחסנים לשעת חירום. אם תהיה מלחמה של שבועיים, אף אחד לא יהיה רעב, וגם אם זה יימשך יותר, המפעלים עובדים. אנחנו משק לשעת חירום והמדינה התכוננה לכך. יש לנו 50 סניפי ברזל, אך עם זאת אני מתייחס לכל הסניפים שלנו כסניפי ברזל, וכל הסניפים יהיו פעילים כדי לשרת את הצרכנים. לקרפור יש 15% מהחנויות במדינת ישראל.

"מדברים על תרחישים שלפיהם טילים יפגעו בחשמל. בכל הסניפים שלנו יש גנרטורים שיכולים להחזיק כמה ימים. אם יהיה חס וחלילה בלגן מעבר לזה, יכול להיות מצב שיהיו פחות מוצרים מקוררים, אבל יהיו מוצרים יבשים. כשיש מלחמה - אוכלים מה שיש, גם אם יש מחסור נקודתי, העיקר שלא ייהרגו חיילים. רשת קרפור נמצאת במרכזי הערים, שזה יתרון בעת מלחמה".

מתורגלים לאירועי חירום

גורם אחר בתחום המזון אמר כי "רשתות השיווק ערוכות לספק מזון ומוצרים חיוניים לציבור. אנחנו אחרי שמונה וחצי חודשי לחימה, ולצערנו כבר מתורגלים היטב לאירועי חירום, כמו שהיינו מוכנים עם פרוץ המלחמה, שהיתה הפתעה באותה העת. העובדה היא שאזרחי ישראל לא חשו במחסור אמיתי בשום מוצר חיוני. גם אם היה מחסור נקודתי בגלל רכישה מופרזת, הוא טופל באופן מהיר.

"אין כל סיבה לדאגה בכל הנוגע למלאי המזון ומוצרי הצריכה, הרשתות מצוידות במלאי לשבועות רבים. מחסור יכול להיווצר אחרי תקופה של כמה חודשים, רק אם באמת הכל סגור ומסוגר. מדובר בתקופה ארוכה, שאיננה ריאלית בשום תרחיש מלחמתי. ערך הרעות חשוב ומשמעותי גם ברכישת מוצרים. לא צפוי מחסור, יכול להיות מחסור נקודתי פה ושם ולכן לא צריכים לאגור מוצרי מזון מעבר להנחיות פיקוד העורף. בכל סניף יש מחסן. כפי שפרסם משרד הכלכלה, יש מאות סניפי ברזל של כלל הרשתות, שיהיו פתוחים בכל רחבי הארץ גם תחת אש, לצד אלפי מכולות ושירותי אונליין שיתנו מענה ככל שניתן במסגרת ההגבלות.

רשתות הפארם והסלולר

"עם זאת, יכולה להיות בעיה בכוח האדם, כמו שראינו בתחילת המלחמה. יש עובדים שנשארים עם הילדים או פוחדים להגיע לסניף, ולכן זה מצריך סבלנות מצד הלקוחות. אם יפגעו במפעלים מיוחדים, יכול להיות מחסור נקודתי".

באשר לרשתות הפארם, גם הן עובדות כמשק לשעת חירום. ברשתות הפארם מציינים כי הן עומדות על מלאים של כמה חודשים באופן קבוע. ישנן תוכניות חירום מסודרות ומובנות גם עם רכבים וגם עם עובדים, ורוקחים שגרים קרוב בהתאם לכל סניף. כמו כן, יש גם הקלות בהנפקת תרופות לעת חירום שהוציא משרד הבריאות ב־9.10.23 כהוראת שעה.

וכמובן, חלק מהדברים הנחוצים ביותר הם אמצעי התקשורת: אינטרנט וסלולר. במשרד התקשורת מציינים כי לפי תרחיש הייחוס של רשות החירום הלאומית (רח"ל), מלחמה בחזית הצפונית עלולה להביא עימה הפסקות חשמל ממושכות של שעות רבות, שיפגעו גם באנטנות הסלולריות. משרד התקשורת הקצה 40 מיליון שקלים להגדלת הגיבוי האנרגטי של האנטנות הסלולריות לפרק זמן נוסף של לפחות 12 שעות, או 24 שעות במקומות שתועדפו על ידי רח"ל.

שאלות נוספות עולות גם בנוגע למקורות האנרגיה של ישראל, לרציפות החשמל, למצבורי הדלק ולהיתכנות בהפסקות ממושכות בזרימת המים או למחסור בכסף מזומן בכספומטים. התשובות כמובן תלויות בעוצמת המלחמה ובהתרחבותה, אבל גם במוכנות התשתיות הלאומיות. בדקנו.

חשמל

תפקוד תקין של משק החשמל הוא אחד הדברים החשובים והמורכבים לביצוע במקרה שתיפתח חזית צפונית. המלחמה בצפון תהיה אתגר מאוד משמעותי למשק האנרגיה בישראל, שגם כך עובד בקיבולת גבוהה כשהעומס על המערכת עולה (כולנו זוכרים את הפסקות החשמל ואת התקלות שהיו לפני כשנה וחצי בגלל האובך). במקרה של מלחמה, אסדות הגז עלולות להיות מושבתות כדי להגן עליהן מפני תקיפות. גם תחנות הכוח עלולות להיות יעד למתקפות חיזבאללה.

כשמדברים על מוכנות משק החשמל למלחמה בצפון, קשה שלא להזכיר את אמירתו של שאול גולדשטיין, מנכ"ל חברת נגה המנהלת את מערכות החשמל בישראל: "אנחנו במצב לא טוב ולא מוכנים למלחמה אמיתית. אחרי 72 שעות בלי חשמל אי אפשר יהיה לגור בישראל". גולדשטיין שיקף לציבור את תרחיש העלטה של רשות החירום הלאומית, המעריך מצב שבו יהיו אזורים שלמים ללא חשמל למשך תקופות ארוכות. עם זאת, צריך לזכור שמדובר בתרחיש קיצון, שהסיכויים להתממשותו נמוכים מאוד.

במשרד האנרגיה והתשתיות מסבירים זאת כך: משק האנרגיה נערך על פי תרחיש הייחוס הלאומי שנקבע על ידי רח"ל. קיימים כמה תרחישים. תרחיש העלטה, שלפיו יותר מ־60% ממשקי הבית יישארו ללא חשמל למשך עד 72 שעות, הוא תרחיש קיצוני שהסבירות לו היא נמוכה. עם זאת, המשרד פועל ללא הרף לצמצם את הסבירות להתממשות התרחיש ולהיערך ליציאה מהירה ככל שניתן ממצב עלטה, אם יתממש.

כל הגופים הרלוונטיים, כולל חברת נגה וחברת החשמל, פועלים בהתאם לתרחיש החירום של רח"ל ולהנחיות המקצועיות של המשרד. משרד האנרגיה קורא לאזרחי ישראל להיערך בהתאם להנחיות פיקוד העורף, כולל הצטיידות בסוללות, במים ובמטענים ניידים, כדי להבטיח מוכנות מרבית במצבי חירום. ננסה להמחיש את האתגרים הרבים הקיימים במשק האנרגיה. מתקפה של חיזבאללה על אסדות הגז עלולה להוביל להפסקת אספקת הגז לתחנות הכוח המייצרות חשמל. עם זאת, כל תחנות הכוח הגדולות יכולות לעבור לייצור החשמל באמצעות סולר, שיש להן במלאי בכמות שמספיקה לכמה ימי ייצור. הבעיה היא שלא כל התחנות מחוברות לצנרת סולר.

"נקודת התורפה היא הובלת הסולר לתחנות הכוח, שכן פרויקט חיבור כל תחנות הכוח לצנרת סולר טרם הושלם, למרות החלטה שהתקבלה כבר ב־2016. המשמעות היא שנדרשת הובלת סולר במכליות, מה שמייצר אתגר לוגיסטי משמעותי", אומר לנו חן הרצוג, מומחה למשק החשמל והכלכלן הראשי של פירמת הייעוץ BDO. שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן ניסה להרגיע את הרוחות, ואמר אתמול בוועידה התשיעית לאנרגיה וכלכלה: "לאורך השנים ובעיקר מ־7 באוקטובר נערכו עשרות דיונים בנושא. סבירות תרחיש עלטה של יותר מ־48 שעות היא נמוכה מאוד. אנחנו פועלים בהגנה אקטיבית של חילות הים והאוויר. אנו כבר לא תלויים רק בשתי תחנות כוח באשקלון ובחדרה. יש עשרות תחנות כוח ברחבי הארץ".

יהיה דלק?

"לישראל ישנם מאגרי דלק אסטרטגיים לשעת חירום, הכוללים, נוסף על מתקני האחסון התפעוליים בחיפה, באשדוד ובאשקלון, גם מאגרים אסטרטגיים תת־קרקעיים במיקום מסווג. מרכיב נוסף בביטחון אספקת הדלקים של ישראל הוא נמל אילת וצנרת קצא"א שמאפשרת להוביל נפט מאילת לבתי הזיקוק. "בתי הזיקוק בחיפה ובאשדוד הם מתקנים אסטרטגיים, ששימור יכולת הפעולה שלהם במצבי חירום היא משמעותית לחיזוק החוסן האנרגטי. השילוב של מאגרי החירום, נמלי יבוא הדלק בים התיכון ובים האדום, ובתי הזיקוק באשדוד ובחיפה - מייצר יכולת אספקת דלקים למשק גם במצבי חירום, להבטחת זמינות דלקים לצבא, לחיל האוויר ולתחנות הכוח", סבור הרצוג.

תגובת משרד האנרגיה: "משרד האנרגיה והתשתיות, זה שנים רבות וביתר שאת מאז פרוץ המלחמה, פועל יחד עם כלל הגורמים הרלוונטיים במשק להבטיח את אספקת האנרגיה בכלל, והדלק בתוכה, לכלל אזרחי ישראל, תוך היערכות קפדנית לתרחישים שונים ואפשרות לשיבושים באספקה".

יישאר מזומן בכספומט?

כולנו זוכרים את המלצת דובר צה"ל בתחילת המלחמה להצטייד במזומנים. אז ההמלצה לא יצרה לחץ מיוחד על הכספומטים, אך כן גרמה לעלייה בביקוש למזומן. גם היום גורמים במערכת הבנקאית מרגיעים ומסבירים שהבנקים ערוכים למגוון תרחישי קיצון, בין השאר גם לתרחיש של מלחמה כוללת, ומנהלים תוכניות המשכיות עסקית מסודרות - שכוללות, בין השאר, גם מוכנות לאספקה סדירה של מזומנים לכספומטים ברחבי הארץ.

בשל כך, כפי שהיה גם בתחילת המלחמה הנוכחית, הבנקים צפויים להמשיך ולתחזק באופן סדיר את הכספומטים ואת מתחמי הקופות בסניפים. תגובת בנק ישראל: "בנק ישראל והמערכת הבנקאית ערוכים לתרחישי חירום שונים. במסגרת זו, המערכת הבנקאית ובנק ישראל נערכים להתמודד גם עם משיכות מזומן בהיקפים חריגים".

יהיו מים בברז?

נראה כי לפחות בכל הנוגע לאספקת המים, ניתן להיות קצת יותר רגועים. בישראל ישנם חמשת מתקני ההתפלה באשדוד, פלמחים, חדרה, שורק ואשדוד. מתקנים אלה מפוזרים בחלקים שונים של הארץ. אם יהיו הפסקות חשמל ממושכות ברוב מתקני ההתפלה, יש תחנות כוח לייצור חשמל עצמי, ובחלק מהתרחישים ניתן יהיה לייצר חשמל ישירות למתקן ללא תלות ברשת החשמל.

תגובת רשות המים: "משק המים הינו משק מבוזר, ומתקיימת בו חלוקת סיכונים וגיבוי מערכות. גם בתרחישי מלחמה בזירה הצפונית, אספקת המים ברמה הלאומית צפויה להימשך. עם זאת, במקרה של פגיעה במתקני מים מקומיים, עלולים להיווצר שיבושים זמניים".