פורום "הייטק למען ישראל" הגיש היום (יום שני) נייר עמדה לוועדת המשנה של הכנסת בנושא מצב ההייטק. "ההייטק הישראלי נמצא בעיצומו של משבר חסר תקדים שהשלכותיו על הציבור בישראל עלולות להיות דרמטיות. תכנית חירום הינה הכרחית כדי למנוע את קריסת מגזר ההייטק וההשלכות על כלכלת ישראל בהתאם", נכתב בדוח של הפורום.
"השפעותיה של מלחמת חרבות ברזל, האורכת כבר למעלה משמונה חודשים, על מגזר ההייטק ניכרות, ובהתאם עולה הסיכון לנזק בלתי הפיך למשק הישראלי בכללותו, תוך פגיעה משמעותית בתוצר ובהכנסות המדינה. נסיגה של ההייטק הישראלי משפיעה על רווחת כלל אזרחי ישראל באופן ישיר, לרבות פגיעה בשירותים אשר האזרחים מקבלים ועליה ביוקר המחיה", נכתב.
ההייטק מהווה מעל 30% מכלל הכנסות המדינה ממיסים, כ-16% מכוח העבודה בסקטור העסקי 11% מכוח העבודה הכללי, כ-17% מהתוצר הישראלי ולמעלה מ-55% מהייצוא – זאת לפי נתוני בנק ישראל.
אומת הסטארט-אפ 2025: יותר נשים בענף, אבל לא בתפקידים הבכירים
תחקיר המחדל בכפר עזה: הקיבוץ נכבש בתוך שעה, לוחמים פצועים פונו לפני אזרחים
פרסומת | יכולים על דור ה-Z?
בתעשיית ההייטק הישראלית לא נבהלים מהשפעת המלחמה: "גילינו חוסן ועמידות מרשימים"
גורמים ישראלים ל"ניו יורק טיימס": חמאס יסרב לשחרר את מרבית החטופים ללא סיום המלחמה
על פי סקר הרשות לחדשנות, שנערך בעקבות המצב, יש שלושה אתגרים בולטים לחברות ההייטק: השגת מימון, גיוס לקוחות, ועבודה בתנאי אי-ודאות ומיצוב לא-מיטבי.
סכנת סגירה בגלל ביטול השקעה
"מאז 7 באוקטובר, ישראל ספגה פגיעה אנושה באטרקטיביות שלה למשוך השקעות", נכתב בדוח החדש. "ניתן לראות זאת גם בתמחור אגרות החוב ארוכות הטווח האחרונות שהנפיקה המדינה. השקעות הון זר, שמהוות מעל 75% מההשקעות בהייטק הישראלי, הואטו או נעצרו כליל. גם פעילות הקרנות הישראליות הואטה. מציאת מימון הוא האתגר הבולט והמוביל ביותר ושיעור גבוה של חברות נמצאות בסכנת סגירה עקב ביטול או עיכוב הסכם השקעה".
עוד עולה מהדוח כי חברות מדווחות על האטה כללית בגיוס לקוחות ומכירות, יצירת שיתופי פעולה, חתימה או חידוש חוזים חדשים. בפרט גם בפעילויות ההכרחיות להשגת תוצאות והתקדמות כגון פיילוטים ואתרי בטא.
לפי סקר הרשות לחדשנות 70% מהחברות מדווחות על פגיעה עקב גיוס עובדים משמעותי למערך המילואים. כ-17% מעובדי ההייטק גויסו למילואים, וכ-30% מהעובדים בחברות ההייטק בשלבים מוקדמים, שלהן אופק מימון קצר. חברות צעירות אלו, נשענות ביתר שאת על כוח אדם מצומצם, כך שפעילותן משובשת לעתים עד כדי עצירה מוחלטת.
שפל של עשור בעסקאות
על פי הדוח, התוצאות הישירות בשלב זה הן שמאות חברות נמצאות בסכנה ממשית להמשך הפעילות. לכך יש להוסיף שיא שלילי במספר החברות החדשות שהוקמו בישראל וירידה בהנפקות ורכישות: דו"ח האקזיטים של PWC ישראל, מראה שפל של עשור בעסקאות ההנפקה והרכישה בהייטק הישראלי.
כל אלו גורמים לפגיעה בתחרותיות ההייטק הישראלי בשוק הגלובלי ובמעמד ישראל כאומת הסטארטאפ.
לצד הצורך בתוכניות שיקום משמעותיות בתחומים רבים, החל מתעסוקה, רווחה, חינוך, חוסן נפשי כלכלה ועוד, "פורום ההייטק למען ישראל" קורא להעלאת נושא תעשיית הייטק לסדר היום של משרדי הממשלה השונים ובוועדות הכנסת, ולגבש תכניות פעולה להתמודדות בשילוב גורמי המקצוע הממשלתיים, הרשות לחדשנות, ונציגי סקטור ההייטק. "עשייה מקצועית מול מורכבות המצב הנוכחי, עם תכנון ארוך טווח, של ממשלת ישראל, תשדר התנהלות פיננסית יציבה ומוטת-צמיחה אשר הינה קרקע הכרחית לשגשוג ענף ההייטק והכלכלה בישראל", נכתב בדוח.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו