מלחמת חרבות ברזל האיצה את גל ההתייקרויות והחמירה את יוקר המחיה הגבוה ממילא בישראל. התופעה פגעה ברמת החיים של ישראלים רבים ושל שכבות האוכלוסייה החלשות ביתר שאת.
נכון לדוח העוני האחרון של הביטוח הלאומי, בשנת 2022 כ־1.98 מיליון ישראלים הוגדרו במעגל העוני. אלא שמדובר בדוח שלא רלוונטי כלל, משום שלצד העלייה המתמדת של ישראלים במעגל העוני שמתרחשת מדי שנה, מאז 7 באוקטובר יש עלייה חדה בנתוני העוני בישראל.
בארגון "פתחון לב" מעריכים כי מעגל העוני חצה משמעותית את 2 מיליון הישראלים, רבים מהם כלל לא היו בשיח העוני לולא מאורעות השנה האחרונה, לצד אוזלת ידה של הממשלה לבלום את ההידרדרות. נוסף על כך נרשמת החמרה במצבן הכלכלי של משפחות שכבר היו חלק ממעגל העוני עוד קודם לכן, רבות בגלל יוקר מחיה משתולל וזינוק מחירי מוצרי מזון, עלייה במיסים וקיצוץ בשירותים החברתיים.
עם תחילת המלחמה קרא אלי כהן, מנכ"ל פתחון לב, לממשלה ליישם פיקוח מחירים על מוצרי המזון הבסיסיים. הוא פנה לשר הכלכלה ניר ברקת, אך לדבריו מכתבו לא זכה למענה. כהן ציין כי הזהיר מפני עליית מחירים שתגרום לישראלים נוספים להיכנס למעגל העוני ולצד זאת תקשה על הארגון לספק כמה שיותר סיוע למשפחות המפונות וליחידות צה"ל שהיו בחוסר משמעותי.
ואכן, חודשים לאחר פרוץ המלחמה וסביב החגים ואילך (נמשך עד היום) הנתונים הראו כי הנבואה הזו בהחלט הגשימה את עצמה. חלה עלייה של יותר מ־20% בבקשות לסיוע במזון, בכללן של משפחות חדשות שנוספו למבקשי הסיוע בפעם הראשונה.
לנתון זה מצטרפת עלייה של 23% בסיוע למשפחות שנמצאות בטיפול הארגון ונרשמה הידרדרות כלכלית נוספת בהמשך ישיר למלחמה ולמצב הכלכלי. נתונים נוספים מראים כי קיימת עלייה של 25% במספר משפחות המבקשות סיוע במזון לקראת החג בצפון ועלייה דרמטית של 24% בבקשות לסיוע מצד משפחות צעירות ומשפחות עובדות.
ניתן להתווכח על אופן הטיפול בבעיית העוני בישראל, שכן הטלת פיקוח על מחירי מזון נוגדת את תפיסת משרד האוצר וכלכלנים רבים הדוגלים בגישת הימין הכלכלי. ואולם גם הפתרונות הבודדים האחרים שבהם נקטה הממשלה לא נשאו פרי.
לדברי אלי כהן, "הממשלה לא השתמשה באף שוט מול יבואניות ויצואניות המזון. שר הכלכלה פרסם רשימה שחורה, שמשמעותה היתה בגדר אוויר. במקום לסייע לציבור המוחלש בישראל, הממשלה הביאה גזירות כלכליות נוספות ואישרה פתרונות מס בתקציב המדינה ועלייה במחירים שפוגעים בחלשים ביותר.
"הממשלה קיצצה משמעותית במשרדים החברתיים, ודוגמה לכך ניתן למצוא בקיצוץ פעולות עם נוער בסיכון, פרויקט תלושי המזון של משרד הפנים, ועוד. למרות ההבטחות כי ארגוני הסיוע יוחרגו מהקיצוץ הרוחבי, הממשלה קיצצה 5% בתמיכות המדינה בארגונים, מה שהביא להידוק החבל עוד יותר על פעולות הסיוע לאוכלוסיות במעגל העוני.
"הממשלה הגדילה לעשות והתנגחה עם הרשות לתחרות במהלך השנה האחרונה - שיא של כל הזמנים, ומה שהלכה למעשה הביא להיעדר מוחלט של רגולציה ולכאוס במשק".
השבוע צפויה הכנסת להצביע על הצעת החוק להקמת רשות לאומית למאבק בעוני, לאחר שוועדת הרווחה תאשר אותה. את ההצעה יזמו חברי הכנסת ינון אזולאי (ש"ס), נעמה לזימי (העבודה) ועאידה תומא־סלימאן (הרשימה המשותפת), יחד עם ארגון פתחון לב. היא עברה בקריאה טרומית בפברואר אשתקד וקידומה התעכב בגלל המצב הביטחוני.
ההצעה מבקשת לפעול למען צמצום העוני בישראל באמצעות שיתוף פעולה, תיאום בין־משרדי וראייה כוללת של מה שדרוש.
עו"ד בקי כהן-קשת מהפורום למאבק בעוני: "אחרי תקופה ארוכה בה אנחנו רואים רק עליות במחירים, לצעד מענים נקודתיים בלבד לאנשים בתקופת המלחמה, סוף סוף אנחנו חוגגים שיש עיסוק ברמת המאקרו בתחום העוני בכנסת. אנו בפורום כבר שנים מדברים על הצורך ברשות למאבק בעוני. יחד עם זאת, אנחנו מאוד מודאגים שהקמת הרשות תבוא על חשבון המועצה לביטחון תזונתי. אסור שיבטלו את המועצה לביטחון תזונתי, מתוך אמירה שהרשות תטפל גם בנושא הזה. צריך שהרשות תקום ותפעל ברמת המדיניות הכוללת, ותשאיר תכניות ספציפיות ועשייה לגופים המקצועיים".
עוד הוסיפה עו"ד כהן-קשת: "בדיון היום נוספו להצעת החוק סעיפים שהופכים את הרשות הלאומית למאבק בעוני לרשות מבצעת שמסייעת ותומכת בעמותות ותוכל לסייע בחלוקת מזון.
חשוב להדגיש שהתכלית של הקמת הרשות היא לעבוד כגוף מתכלל וכקובע מדיניות, ולא רשות שתעסוק במיקרו. מדובר בתעודת כשרות להפרטה של נושא העוני, והסעיפים האלו יכולים להפוך את הרשות המתוכננת לחלשה.
זהו אבסורד וחוסר הבנה של הקונספט שעומד מאחורי הקמתה ואנו מצפים שישונו בטרם ההצבעות בשניה ושלישית".
