"אם הצעדים לא יהיו משמעותיים - הדירוג ירד שוב": באוצר מבינים שידרשו קיצוצים והעלאות מיסים

העלאת מיסים נוספת בדרך? "הנומרטור"  צפוי להתפרסם היום (שני) ובו ייחשפו המספרים המטרידים לגבי גודל הבור התקציבי בשנים הקרובות. מדובר במסמך שמציג את התחזית הכלכלית שנים קדימה ושבדרך כלל לא זוכה לתשומת לב רבה, אלא שהשנה קיימת חשיבות רבה למסמך זה.

הגירעון החזוי לשנת 2025 יעמוד על 5.2 אחוזים מהתוצר, לשנת 2026 - 4.4 אחוזים, ו-3.7 אחוזים בשנת 2027. מדובר במספרים גבוהים במיוחד - לשם ההשוואה בסוף 2019 (לפני תקופת הקורונה) הגירעון של ישראל הגיע ל-3.7 אחוזים, וגם אז היה מדובר בגירעון מבני גבוה שחרג מהכללים הפיסקאליים.

הבור התקציבי מעמיק

נציין כי המספרים הללו כוללים את החלטות הממשלה שהתקבלו עד היום, כולל הגדלת תקציב הביטחון בגובה של כ-20 מיליארד שקל בשנים הקרובות, אך עדיין לא כוללים את תכנית "צעדי ההתכנסות" עליה עובדים באוצר בימים אלה.

כפי שפורסם ב"ישראל היום", המספרים החזויים לא מותירים למשרד האוצר ברירה, אלא לנקוט ב"צעדי התכנסות" – העלאות המסים וקיצוצים רוחביים בתקציבי משרדי הממשלה.

כלכלן בכיר אמר בשיחה עם "ישראל היום" כי "אם הדבר לא יקרה, או לחלופין אם צעדי ההתכנסות לא יהיו מספיק משמעותיים – הדבר יכול לגרום להורדות דירוג אשראי נוספות של ישראל, היות ויצביע על חוסר אמינות פיסקאלית של ממשלת ישראל. במיוחד לנוכח העובדה, שאופק הדירוג של ישראל כיום הוא שלילי בשלוש הסוכנויות. לכך יש להוסיף גם את הבלגן הגאופוליטי שישראל שרויה בו".

נציין כי זאת הסיבה, בין היתר, כי קיימת חשיבות רבה במיוחד לנומרטור בשנה הנוכחית.

הקפאת פעימה אחת - יכולה להניב 1.5 מיליארד שקלים

מבחינת צעדי ההתכנסות שעל הפרק - באוצר צפויים להציע שוב לחתוך בכספים הקואליציוניים ולסגור משרדי ממשלה מיותרים. מדובר אומנם בצעד שיאותת מסר חשוב לציבור, אך הוא צפוי להניב כ-4 מיליארד שקלים בלבד. באוצר בונים גם על המלחמה "בהון השחור" – צעדי חקיקה שיכולים להניב בין 1.5-3 מיליארד שקלים.

כמו כן, נבחנים צעדים "כואבים" יותר לכיס האזרח, כגון, ביטול של חלק מנקודות זיכוי ממס הכנסה, הקפאת מדרגות מס הכנסה, הקדמת העלאת המע"מ משנת 2025 לאמצע שנת 2024, העלאת מס הכנסה ב-0.5% וכן ביטול הפטור ממס בייבוא אישי עד 75 דולר.

יצוין כי ההחלטות הקשות טרם התקבלו באופן רשמי, והצפי כי יתקבלו כבר בשבוע הבא.

ומה לגבי הקפאת עליית השכר במגזר הציבורי שצמוד למדד? הקפאת פעימה אחת יכולה להניב לקופת המדינה כ-1.5 מיליארד שקלים. אם האוצר יציע את זה, יש לצפות להתנגדות נחרצת של ההסתדרות ושל העומד בראשה ארנון בר דוד שכבר הבהיר בעבר שלא ייתן לגעת בשכר עובדי המגזר הציבורי עד שהממשלה עצמה לא נכנסת "מתחת לאלונקה" ומקצצת באופן משמעותי בכספים הקואליציוניים וסוגרת משרד ממשלה מיותרים.

נציין עוד כי הנומרטור אמור היה להתפרסם עד 1 ביוני, אך פרסומו נדחה. ביום שני שבוע שעבר נערכה ישיבת הנהלת משרד האוצר בנוכחות שר האוצר ובו הוצג המסמך באופן רשמי, אחריה לשר היו שאלות, אך התקבלו תשובות חלקיות. העבודה על המסמך נמשכה גם לאחר מכן ונשלחה הבוקר לשר.