"שיימינג לחברות יכול לעבוד כשיש מבחר - בישראל אין אלטרנטיבות"

שר הכלכלה ניר ברקת עושה בשבועות האחרונים מאמצים רבים כדי לעצור את גל ההתייקרויות – החל משיימינג לחברות המזון שהעלו מחירים במלחמה ועד פתיחת קבוצת ווטסאפ עם כל הקמעונאים, שבה ביקש מהם לא לאשר העלאות מחירים. המאמץ אמנם ניכר וראוי להערכה, אבל נראה שבשלב הזה המחירים בסופר רק עולים.

עו"ד לינור דויטש, מייסדת-שותפה ומנכ"לית לובי 99, הובילה בשנת 2022 יחד עם תכנית "הצינור" והמגיש גיא לרר את "מרד הפסטה", "מרד הטונה" ו"מרד הקורנפלקס" – צעדים שכן הצליחו לבלום באופן חלקי את גל ההתייקרויות.

למה הצעדים של שר הכלכלה ברקת לא עובדים כפי שניתן היה לצפות?

"קודם כל, חשוב להדגיש שנושא יוקר המחיה ונושא ההתייקרויות בסופר זה נושא הדגל שלנו, אנחנו מתעסקים בו המון בלובי 99. אחד הדברים שמרגיזים בשוק הישראלי זה העלאות מחירים חסרות פרופורציה של התאגידים הגדולים ללא קשר להתייקרות התשומות".

"ספקי המזון טוענים שצריך להעלות מחירים בגלל החות'ים, בגלל התייקרות חומרי הגלם וכו'. אנחנו הבאנו הוכחות שלא חות'ים ולא נעליים. החות'ים לא משפיעים על מוצרי המזון, כי רוב מוצרי המזון מובאים מאירופה ולא מהמזרח, מלבד קבוצה קטנה של מוצרים, כמו אורז - אבל גם אז ההשפעה פר-מוצר היא זניחה. לגבי ההתייקרות של חומרי הגלם, זה נכון שיש שני חומרי הגלם שהתייקרו - קקאו ושמן זית. אך כל שאר חומרי הגלם – חיטה, שמן קנולה, סויה תירס ועוד ירדו דרמטית. אז במקום להוריד מחירים, הם עוד מעלים אותם. למה הם עושים את זה? כי הם יכולים. כי שוק המזון בישראל הוא השוק הריכוזי ביותר, אנחנו המדינה הריכוזית ביותר ב-OECD. שוק המזון פה יקר בממוצע בין 51-37 אחוזים מה-OECD".

"יש היום חמישה מגה-מונופולים בשוק המזון: תנובה, אסם, שטראוס-עלית, יוניליוור וקוקה קולה, וכל אחת מהן היא הבעלים של המון חברות בנות, ועוד שני מונופולים בייבוא שזה דיפלומט ושסטוביץ'. רק כדי לסבר את האוזן עד כמה שוק המזון שלנו ריכוזי -  תנובה היא מונופול בתחום החלב והיא מחזיקה גם בסנפרוסט, שהיא מונופול בתחום הקפואים, היא הבעלים גם של מעדנות ושל טירת צבי ושל מאמא עוף ושל אוליביה. תנובה היא קונצרן שמחזיק 13 אחוזים משוק המזון, שזה מספר משוגע, הכוח המצרפי שלה כלפי הרשתות הקמעונאיות הוא אדיר. ולכן, כשיש חמישה מגה-מונופולים ועוד שניים בתחום הייבוא, התחרות כמעט לא קיימת".

אז השיימינג של ברקת לא יכול לעבוד בארץ?

"הביוש הרגולטורי יכול לעבוד במקומות שיש בהם מבחר של מוצרים של יצרנים שונים. למשל, בארה"ב יש עכשיו מרד צרכנים נגד קלוגס, שם הגיעו למצב שמחיר דגני הבוקר ירד ל-99 סנטים ואף אחד לא קונה. איך אפשר לעשות את זה? כשיש אלטרנטיבות. בישראל איזה אלטרנטיבות יש לך?"

"לכן, ב-2022 יזמנו יחד עם 'הצינור' את מרד הפסטה, אחר כך מרד הטונה ומרד הקורנפלקס. ואכן, היתה הצלחה אדירה. זאת, אגב, אחת הסיבות שעד עכשיו דיפלומט לא העלתה את המחירים – כי ב-2022 היא ספגה מרד צרכנים שגרם לה לנפילה בדוחות ולפגיעה במותג. הפעם היא פחדה להעלות. דיפלומט היא גם חברה ציבורית, כלומר, אנחנו יכולים לראות את הרווחיות שלה, ולכן היא לא יכולה לשקר. הבעיה היא שרק היא ושטראוס ציבוריות, כל שאר חברות המזון הן פרטיות, כלומר אין לנו את היכולת לראות את אחוז הרווח".

מה שונה הפעם מ-2022?

"כשאנחנו עשינו את מרד הצרכנים זה עזר פעם, פעמיים, שלוש פעמים, עד שחברות המזון קלטו את הקטע שהולכים כל פעם על חברה אחרת. מה הן עשו? לקראת אוקטובר-נובמבר הן העלו מחירים בו-זמנית, תיאמו מחירים דרך העיתונים, ומה תעשי? לא תקני אוכל? את חייבת לקנות אוכל. הפתרון חייב לבוא מהממשלה והוא חייב להיות פתרון עומק: פירוק מונופולים ופתיחת השוק לייבוא".

בהמשך דבריה דויטש התייחסה לרווחי הבנקים, לתוכנית החיסכון לכל ילד ולרווחי העתק של חברות הגז שהגיעו לקופה הציבורית באופן חלקי ביותר. להאזנה חפשו "ערך מוסף" בספוטיפיי / אפל מיוזיק / גוגל / יוטיוב.