על חשבון הציבור: חגיגת רווחי הבנקים נמשכת - "נדרשת רפורמה משמעותית"

בימים אלה הבנקים מפרסמים לציבור את הדוחות הכספיים לשנת 2023, ומהם עולה כי הרווח הנקי המצרפי של חמשת הבנקים הגדולים עומד על יותר מ־26 מיליארד שקלים - סכום אסטרונומי וחסר תקדים.

נציין כי הרווח של בנק לאומי טרם פורסם, אך אם התחזיות לגביו יתממשו, זה יהיה הסכום הסופי שגרפו הבנקים בשל הריבית הגבוהה במשק. איך זה קורה? נסביר: העלייה החדה בתוצאות הבנקים נובעת, בין היתר, מהעובדה שהמעבר של כספים מחשבונות עו"ש לפיקדונות נושאי ריבית ולקרנות כספיות היה איטי ביחס לצפי.

אמנם נרשמה ירידה בהיקף פיקדונות העו"ש מרמה של 41% לפני תחילת העלאת הריבית לרמה של 26% בסוף הרבעון הקודם, אך עדיין מדובר בסכום עתק של 475 מיליארד שקלים, שעליו הבנקים משלמים ללקוחות ריבית 0%.

במילים פשוטות, הבנקים הרוויחו סכומי עתק בעיקר כי לא "גלגלו" ללקוחות את הריבית הגבוהה בצורה מספקת על הפלוס, ואף עשו זאת ביתר שאת על החובות.

אלון גלזר, סמנכ"ל לידר שוקי הון המתמחה בבנקים ובחברות ביטוח, אמר בשיחה עם "ישראל היום": "הבנקים מסכמים שנת שיא בעיקר בגלל הריבית הגבוהה, אשר סייעה להם להגדיל את רווחי המימון. עם זאת, אפשר לראות כי במחצית השנייה של השנה ראינו ירידת מדרגה ברווחיות, על רקע השפעות המלחמה על הפעילות, לצד תחילת ירידה בהכנסות המימון על רקע מעבר הציבור מפיקדונות עו"ש לפיקדונות נושאי ריבית".

העלייה בריבית גרמה אמנם לעלייה ברווחי הבנקים גם בעולם, אך רווחי הבנקים בישראל חריגים גם בהשוואה בינלאומית. השוואה בין ישראל למדינות האיחוד האירופי, לבריטניה ולאוסטרליה, שבוצעה על ידי משרד האוצר לאורך 2022 ו־2023, מראה כי ההפרש היה גבוה לעומת מדינות אלה לאורך כל השנתיים.

בהסתכלות קדימה, התחזיות מדברות על כך שהריבית תישאר ברמה גבוהה גם בשנה-שנתיים הקרובות, כך שקיימת סבירות גבוהה כי רווחיות הבנקים תמשיך להיות גבוהה, אך מתונה יותר.

בלידר שוקי הון מעריכים כי בשנה הבאה תירשם ירידה מתונה ברווחיות הבנקים, הן בגלל המשך הירידה בהכנסות המימון, בין היתר עקב תהליך ירידת הריבית במשק, והן בשל עלייה בהפרשות להפסדי אשראי בשל הפגיעה בכלכלה המקומית. "דוחות הבנקים סיפקו לנו תזכורת שהסיכון עלה והפעילות הבנקאית נפגעה, ומסיבה זו ראינו ירידות שערים לאחר פרסום הדוחות", מציין גלזר.

הרווחיות הגבוהה של הבנקים בשנת 2023 הביאה את המדינה להטיל מס חד־פעמי כדי לסייע בהוצאות המלחמה בסך של 2.5 מיליארד שקלים - פחות מעשירית מסך הרווח הנקי של הבנקים. 

דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים, אמר כי "היטל המלחמה שישלמו הבנקים הוא חלק קטן מהרווחים המופקעים שלהם השנה, כך שהוא אינו מסכן במאומה את יציבותם או את איתנותם. מצד שני, הוא כמובן גם לא פתרון לבעיית חוסר התחרות בין הבנקים הגדולים".

שטרום, נציין, עמד בראש הוועדה להגברת התחרותיות בשירותים בנקאיים ופיננסיים ("ועדת שטרום"), שהמליצה, בין היתר, על הורדה של דרישת ההון לכניסת בנקים חדשים.

לדברי שטרום, "בשנים האחרונות נעשו מהלכים משמעותיים להגברת התחרות בין הבנקים על משקי הבית - לראשונה זה 50 שנה נכנס בנק חדש ולכן התחרות השתפרה, אבל זה עדיין לא מספק. לכן יש לנקוט צעדים נוספים ודרושה רפורמה משמעותית".

"הרווחים הגבוהים של הבנקים נובעים מהעלאת הריבית על ידי בנק ישראל במסגרת מלחמתו באינפלציה ולכן לא קשורים לרמת התחרות ביניהם", מציין שטרום. "ברגע שבנק ישראל העלה את הריבית מ־%0 לרמות של 4.75%, שבתוספת פריים מגיעה ליותר מ־6% - קפצו מייד כל הריביות על ההלוואות, מה שהביא לרווחי אוויר - כלומר, רווחים שאין להם שום סיבה תחרותית. בנק ישראל היה יכול לנטרל חלק מהבעיה וחבל שלא עשה זאת".

כאמור, הרווחיות החריגה של הבנקים מעלה (שוב) סימני שאלה רבים באשר לריכוזיות בענף הבנקאות ואם השינויים שהתרחשו בשנים האחרונות, הכוללים כניסה של בנק חדש - one zero - היו מספיקים.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, ומי שעסק בעבר בנושא הגברת התחרות וצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל, אמר ל"ישראל היום" כי "רווחי הבנקים בשנה האחרונה מצביעים על עיוות חמור ומחייבים בדק בית בקרב כלל הגורמים הכלכליים, לרבות בבנק ישראל. מי שנהנים מעליית הריבית החדה בשנה האחרונה הם הבנקים עצמם.

"בלתי מתקבל על הדעת שבימי מלחמה הם מגיעים לרווחי שיא, בזמן שהם נותנים ללקוחות ריבית נמוכה על הפיקדונות. הבנקים עושקים את הלקוחות השבויים, זוגות צעירים שנאנקים תחת עול המשכנתאות ומשקי בית עם אוברדרפט".

כהן סבור כי "בנק ישראל חייב לפעול להסרת חסמים, שתוביל לפתיחת בנקים נוספים ולהגברת התחרות ותיטיב עם הצרכנים. חשוב שבנק ישראל יראה לנגד עיניו לא רק את הבנקים, אלא גם את לקוחות הבנקים, את העסקים ואת משקי הבית".

ד"ר מרים שוורץ-זיו, מרצה בכירה במימון וסגנית הדיקן של בית הספר למנהל עסקים, מוסיפה ואומרת כי "אנחנו רואים שגם השנה הבנקים הציגו רווחיות גבוהה: חמשת הבנקים הגדולים הרוויחו יחד כמעט 6 מיליארד שקלים. הבנקים הצליחו לייצר רווחים משינויי הריבית שהתרחשו לאורך השנה האחרונה ואפשרו להם להגדיל באופן משמעותי את הכנסות הריבית. הרווחים הללו מעלים את השאלה אם אין מקום ליצר סביבה תחרותית יותר לבנקים, שתאפשר בין השאר ללקוחות פרטיים ולעסקים קטנים לקבל תנאים טובים יותר. יחד עם זאת, לבנקים יש חשיפה גדולה לתחום הנדל"ן שכבר כעת גובה הפרשות משמעותיות מהבנקים. ככל שסקטור הנדל"ן ימשיך להיות במצוקה בשל המחסור בעובדים והריביות שעדיין גבוהות, החשיפה לנדל" ן תמשיך לנגוס מרווחי הבנקים".