הנגיד על אי הורדת הריבית: "כמו עם חיידקים, צריך לקחת את האנטיביוטיקה עד הסוף"

"כמו שצריך לקחת אנטיביוטיקה עד הסוף כדי לא לגרום לחיידקים לחזור ולהתעצם, כך גם צריך לוודא כי האינפלציה מתכנסת עד הסוף אל עבר היעד", כך מסביר הנגיד אמיר ירון בראיון ל"ישראל היום" את החלטת בנק ישראל שלא להוריד את הריבית במשק למרות נתונים מאקרו כלכליים שעודדו זאת.

השקל החזק, האינפלציה שחזרה ליעד של בנק ישראל ונתוני הצמיחה החלשים אומנם תומכים בהורדה, אך בבנק ישראל בחרו במהלך השמרני.

האם הצעד שלכם היום מבטא הערכה כי קיים סיכון גבוה להסלמה משמעותית בזירה הצפונית?

"אנחנו אומרים שחשוב להתקדם (בתהליך הורדת הריבית – ס"ג), אבל חשוב לא פחות שההתקדמות תתבצע בצורה זהירה, אנחנו בעולם של אי ודאות עצומה. אנחנו הבנק המרכזי הראשון בעולם המפותח שהוריד את הריבית, ואנחנו נמצאים כיום בתוואי שחזינו.

חזינו את הפגיעה ברבעון הרביעי של 2023 בכלכלה, הערכנו שנהיה בסביבה הנוכחית של האינפלציה. ברור שאם תרחיש צפון יתפתח משמעותית – הדבר יהווה משקולת נוספת על הכלכלה. אבל אפילו ללא האירוע הזה, עדיין יש אי ודאות מאוד גדולה, יש פה זעזועי היצע, זעזועי ביקוש, אנחנו רוצים לוודא ולראות שהאינפלציה לפחות מתייצבת בסביבה הנוכחית, כדי שנוכל להמשיך בתהליך הורדת הריבית".

במגזר העסקי התאכזבו מהחלטתכם היום אבל לא רק הם, אלא גם משקי הבית. כל הורדה ב-0.25% - מגדילה מקורות פנויים של משקי הבית והפירמות בכ-5 מיליארד שקלים בשנה. מה תוכל להגיד להם, מתי נראה הורדת ריבית נוספת? האם ההחלטה היום לא שמרנית מדי?

"קודם כל, ברמה של משקי הבית ובחלק מהעסקים הקטנים, הפיקוח על הבנקים יודיע בימים קרובים על הארכה נוספת, של עוד שלושה חודשים, בדחיות התשלומים והקלות על ידי המערכת הבנקאית וזה לכל משקי הבית והמפונים מהעוטף והצפון ואנשי המילואים. וזה ללא ריבית וללא עמלה. המהלך הזה אפילו יותר אקוויוולנטי מהורדת ריבית.

"כמו שצריך לקחת את כל האנטיביוטיקה כדי לוודא שהפעילות של החיידקים מסתיימת, ובאותו אופן צריך לחשוב על הזהירות בתחום הורדות הריבית. יש היסטוריה בספרות הכלכלית של שחרור רסן (הורדת הריבית – ס"ג) מוקדם מדי, ואז האינפלציה מתפרצת חזרה. ואני רוצה להזכיר לך שאנחנו הבנק המרכזי הראשון מבין המדינות המפותחות שהוריד את הריבית וסימן כבר מספר הורדות במהלך 2024, וזה בשעה שבשאר העולם אנחנו רואים הרחקה של תהליך הורדות הריבית".

נראה כי הדבר שהכי חשוב לכם כרגע הוא מערכת יציבה וזה על מנת שהאוצר יוכל לגייס חוב. האם זה נכון?

"אני חושב שבסך הכל אנחנו רואים התייצבות בשווקים הפיננסיים מאז התחלת המלחמה. אני חושב שזה הרבה מאוד בזכות הצעדים שבנק ישראל נקט בהם, בעיקר בשוק המט"ח, כמובן שגם ההתייצבות באירוע הביטחוני תרמה לזה וגם ההתפתחויות בעולם. כרגע אנחנו רוצים לראות שהסיכונים עליהם אנחנו מצביעים (בתחום הבנייה, בתחום ההרחבה התקציבית, בתחום שכירויות ועוד) פוחתים, ולכן אנחנו רוצים לעבוד בצורה זהירה ולראות שהאינפלציה לפחות מתייצבת בסביבה הנוכחית ואפילו מתבססת באמצע טווח היעד".

האם אתם לוקחים בחשבון שגם פיץ' תוריד את הדירוג של ישראל בקרוב ואם כן, האם הפעם תהיה תגובה בשוקי המט"ח/האג"ח/המניות?

"התגובה להורדת הדירוג של ישראל יחסית לא הייתה משמעותית, כי בשווקים הפיננסיים כבר תמחרו את הורדת הדירוג אפילו מעבר להורדה שקרתה. אני לא יודע מה פיץ' מה יעשו. אנחנו כמובן בשיח עם כל חברות הדירוג, בנק ישראל כגוף מקצועי מראה להם את כל הניתוחים הכלכליים, אנחנו כמובן מצביעים על החוזקות של המשק הישראלי ויש חוזקות ויש היסטוריה טובה של יציאה ממשברים.

"אנחנו כבר רואים אינדיקטורים די מובהקים של תהליך ההתאוששות. ברור שעם כל הורדה כזאת, אחר כך יהיה יותר קשה. גם אם אנחנו נראה את הצמיחה חוזרת, הם לא מיד משנים את הדירוג שלהם חזרה כלפי מעלה".