יהלי רוטנברג, החשב הכללי של משרד האוצר התייחס היום להורדת דירוג האשראי של ישראל על ידי מודי'ס ביום שישי האחרון. "היום השלמנו הנפקה של 4.1 מיליארד שקל, הביקוש היה גבוה ביותר אי פעם, ואנחנו רואים בה הבעת אימון בישראל אחרי כל מה שקרה".
פיץ' השאירה את דירוג האשראי של ישראל ללא שינוי, נתניהו: "בשורה טובה מאוד" (14.08.23) // וידאו: עומר מירון / לע״מ, סאונד: בן פרץ / לע״מ
לדבריו, "אנחנו חושבים שניתן בעת הזו משקל עודף לתרחישים תאורטיים אודות התרחבות המלחמה, תרחישים שאין ודאות לגבי ההתממשות שלהם. נכון להיום, העצימות של המלחמה בעזה פוחתת. העובדה הזאת נתמכת בירידה בהיקף משרתי המילואים, במספר הנפגעים היומי והיקף ירי הרקטות..."
"לא יודעים על מה הם מסתמכים"
בנוגע להשערת מודי'ס באשר להסלמה בצפון, רוטנברג אמר כי באוצר "לא יודעים על מה הם מסתמכים עד הסוף".
החשב הכללי הדגיש: "עשינו כל מה שניתן לשכנע אותם לא לנקוט בפעולת דירוג בעת הזאת, אבל צריך להבין שיש גם דברים שלא תלויים בנו".
רוטנברג הבהיר עוד כי "החלטת מודי'ס היא החלטה מקצועית, היא משלבת אלמנטים גאופוליטיים, שלהם הם נתנו משקל יתר לדעתנו. אנחנו חלוקים על ההחלטה של מודי'ס להוריד את הדירוג".
"עשינו כל מה שביכולתנו כדי לשכנע אותם שזו לא העת להוריד את הדירוג. ההחלטה שלהם לא מתיישבת עם הנתונים המקרו כלכליים והפיסקליים של המשק. הגשנו ערעור, אבל הוא נדחה. מדינת ישראל הוכיחה יכולת התאוששת מרגעי המשבר. הכלכלה תומכת במאמצי המלחמה ועדיין עומדת".
מקבלים הרבה חיזוקים
"החשבונות החיצוניים של ישראל נותרו חזקים, יתרות המט"ח גבוהות, ישראל נותרה עם נגישות גבוהה לשווקים הגלובליים, עם יחס חוב-תוצר עדיין נמוך היסטורית ובהשוואה בינלאומית, וגם ישראל תמיד פורעת את חובותיה".
לגבי הצריכה בכרטיסי אשראי ציין רוטנברג כי "נכון לחודש ינואר שב שימוש בכרטיסי אשראי לרמות טרם המלחמה. הנתונים מצביעים על הסתגלות לשגרת המלחמה. השכר הממוצע ברוטו רשם עלייה. הוא גבוה מקצב האינפלציה. יציאות הישראלים לחו"ל רושמות עלייה, הן עדיין יותר נמוכות מאשר לפני המלחמה, אבל יש מגמת התאוששות".
"אנחנו מקבלים הרבה מאוד חיזוקים מהשווקים איתם אנחנו עובדים, במיוחד מתחילת המלחמה. בשבועות האחרונים אנחנו רואים ירידה במרווחים שהשווקים דורשים מאיתנו מעל אגח ארה"ב".
רוטנברג ציין אילו נתונים הציג האוצר לחברת הדירוג מודי'ס – ובהם העובדה שהכנסת אישרה את התקציב לשנת 2023 ובדרך לאשר את התקציב ל2024 עם ההתאמות שנעשו בו, שער החליפין שחזר לרמות של לפני המלחמה, האינפלציה שחזרה לטווח היעד של בנק ישראל, האבטלה שיורדת ועוד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו