יש לכם עסק עם מילואימניקים: "הרוח לא נופלת, אין אופציה אחרת"

124 ימים עברו מאז פרצה מלחמת חרבות ברזל. מאז ומעולם משברים כלכליים שספגה מדינת ישראל טלטלו בעיקר את בעלי העסקים הקטנים, שמהווים נתח גדול מהמשק. ואולם כיום, במציאות של המלחמה, בעלי העסקים שמשתדלים להשאיר את הראש מעל המים נמצאים הרחק מבית העסק - על מדים, הטלפון לא זמין והקשב לא נוכח.

--> הכתבה הראשונה בסדרה <---

כעת חוזרים אנשי המילואים, לתקופה תחומה בזמן, אל בתי העסק שהשאירו בעורף, נחושים להרים אותם מחדש.

בשיחה עם "ישראל היום" מספרים מילואימניקים על הקשיים הכלכליים שהתווספו ועל תהליך השיקום המאתגר, לנוכח עננת המלחמה שמרחפת מעליהם.

עם רגל בפנסיה

שם העסק: נדב דהן, סוכן פנסיוני

בעל העסק: נדב דהן

כתובת: אשדוד

אחרי שנים שבהן עבד כמנהל לקוחות בבית השקעות מוביל - כחודשיים לפני 7 באוקטובר יצא נדב דהן לדרך עצמאית כסוכן פנסיוני.

"החודשיים הראשונים שבהם פרסמתי ושיווקתי את העסק הם חלק מתהליך ההנעה", הוא מסביר. "כדי לצאת לעצמאות אתה מראש נערך לכחודשיים-שלושה אינטנסיביים גם ברמה הכלכלית, אבל כמובן לא הבאתי בחשבון שתיפתח מלחמה - שזה גורם לא צפוי שמעכב את כל העניין בחודשים רבים קדימה".

המלחמה הביאה עימה גם דאגות ובעיות שטלטלו את עולמו ברמה האישית. "אחי נפצע בגזרה הדרומית, אז היה גם קושי בבית. אני עצמי גויסתי לשירות מילואים מלא, כך שלא היה ניתן להמשיך לתפעל את העסק".

למרות הבעיות, החיבור לארץ של נדב והרצון לתרום גוברים על כל קושי ואתגר שהוא נקלע אליהם. "המילואים הם מעל העסק", הוא קובע. "הייתי עושה את זה שוב אם צריך".

כנגד כל הסיכויים נדב לא מוותר וממשיך לעבוד קשה. "בעצם, עכשיו אני יוצא לעצמאות בפעם השנייה", הוא אומר. "אני מזמין את כל מי שמחפש סוכן פנסיוני לפנות אלי. ובכלל, אם אתם צריכים נותן שירות, חשוב שתשימו דגש על העסקים העצמאיים שיצאו להילחם עבור המדינה".

חתימה דיגיטלית

העסק: A-impact

בעלי העסק: פבל קריינין

כתובת: הרצליה

ב־7 באוקטובר התעורר פבל קריינין מהאזעקות ומייד הבין את המשמעויות שלהן על חייו - הפרטיים והמקצועיים. רק במאי השנה הוא יצא לעצמאות אחרי חמש שנים שבהן היה שכיר. הקמת העסק לא היתה קלה, אבל מהר מאוד העסק התחיל לפרוח.

פבל הוא הבעלים של A-impact, המעצים ארגונים באמצעות פתרונות בינה מלאכותית נגישים. "מהפכת הבינה המלאכותית משנה את האופן שבו הארגונים הפרטיים והממשלתיים הולכים לעבוד, וחשבתי שזה מספיק משמעותי כדי לצאת לעצמאות", הוא מספר. "התחלתי מאפס, ועד אוקטובר הייתי כבר סגור לכל השנה. אני מרצה, מעביר קורסים ומדריך כל גוף שמעוניין בהטמעה של הבינה המלאכותית".

ואז הגיעה השבת השחורה. "סידרתי תיק ששמור לאירועים מיוחדים", הוא מספר. "הגעתי לגדוד בביסל"ח ואני והחברים שלי הפכנו למעין צוות משימה מאולתר. מאותו הרגע המשכנו באופן ישיר לנוהל קרב בעזה. שלושה חודשים לחמנו ללא הפסקה בכל עזה ואני בתפקיד מאוד אינטנסיבי".

לצערו, העסק נותר מאחור. "לא הייתי פנוי לא נפשית ולא פיזית לעסוק ב־AI", הוא מודה - אך כעת הוא חוזר לשגרה. "הגשתי בקשות למענקים אבל עדיין לא קיבלתי תשובות. אנחנו מתחילים להניע את העסק, אבל המבט הוא צפונה - כולנו השתחררנו בידיעה שאולי נחזור בקרוב להילחם".

לדבריו, ההתגייסות של הציבור מאוד חשובה אחרי המלחמה. "אני קורא לכולם לעזור למילואימניקים, זה לא פשוט לחזור וגם אז יש מי שנכנס למצוקות וזאת המלחמה האמיתית. אין פה תחושה של מלחמה, טוב שיישאר כך, אבל לא לשכוח שממשיכים בשתי החזיתות".

לוחמה בשטח בנוי

שם העסק: סטארט־אפ – Roll with Jessica

בעלי העסק: דביר קפלן ואדר

כתובת: קיבוץ שדה אליהו

"רול וויז ג'סיקה היא חברה של מבנים ניידים שיכולים לזוז בלחיצת כפתור", מספר מנכ"ל החברה אדר (השם המלא שמור במערכת). בימים אלה הוא לובש מדים, ומי שמתפעל את העסק הוא השותף שלו, דביר קפלן.

השניים הקימו יחד לפני כשנה וחצי את הסטארט־אפ. הם הצליחו לגייס משקיעים והכינו תוכניות ייצור עתידיות, אבל בעקבות המלחמה התהליך נעצר. חלק משמעותי מהלקוחות שלהם הם בעלי צימרים, אך בעקבות המצב גם התיירות נעצרה - כך שהשוק הצטמצם מאוד. "היינו אמורים לייצר 200 יחידות, אבל בגלל המלחמה אני גויסתי ועסקי התיירות נעצרו, אז כרגע אנחנו מנסים להתאושש מזה", מסביר אדר. "בגלל שזה סטארט־אפ והכל מבוסס השקעות, אין לנו הכנסות והמדינה לא יודעת כיצד לפצות. אני חי על משכורת מינימום ונותן אותה לחברה כהלוואת בעלים". אדר מקווה שהתיירות תחזור ואיתה ההזמנות, כדי שהעסק יחזור לפעול כבשגרה. "מי שרוצה מבנים ניידים למשרדים, למפונים, או סתם להציב אחד או יותר בחצר מאחורי הבית - אז אנחנו יודעים לבנות אותם מהר בתוך חודשיים".

בשר טחון

שם העסק: משק דן

בעלי העסק: משפחת דן - עומרי (אבא) אביבה (אמא), אלון, עדי, בן ונועם

כתובת: קיבוץ חמדיה

ארבעה מבעלי משק דן התגייסו ב־7 באוקטובר למילואים והאטליז הביתי נותר מיותם. שלושה אחים משרתים ביחידת דובדבן ואח נוסף הוא סמג"ד בנח"ל.

"כולנו הוקפצנו, עדי ובן לשטחים ואני עוד הייתי בכיתת כוננות בקיבוץ חמדיה", מספר נועם. "אלון הוא קב"ט באל על. הוא הוקפץ להביא חיילים בצו 8 מחו"ל לישראל - וכשהמבצע הסתיים הוא הצטרף ליחידה שלו בנח"ל. בסוף גם סיפח אותי אליו ליחידה".

למשפחת דן היו חלומות גדולים, ועסק שהחל כאטליז קטן הפך למפעל בשר גדול. "עד 7 באוקטובר העסק עבד טוב מאוד", מסביר נועם. "יש לנו עדר בקר מאוד גדול, ואנחנו כמשפחה אוהבים לעבוד, אז עברנו לליגה של הגדולים. ביום אחד הכל נסגר, עצרנו את העבודה, והקמת המפעל מתקיימת בהילוך איטי, בכל פעם כשאחד מאיתנו יוצא מהמילואים".

לדבריו, למרות הקושי, הרוח לא נופלת. "היא גם לא תיפול בחיים, אין אופציה אחרת", הוא קובע. "זה שנפגענו משמעותית מבחינה כלכלית בכלל לא רלוונטי למהות של החברה. המלחמה לא מסיטה אותנו מהרעיון העיקרי לעוד שנים רבות קדימה".

יחד עם זאת, נועם מוחה על היעדר תמיכה מהמדינה. "אנחנו מרגישים שהמדינה לא מקבלת אחריות על העסקים הקטנים", הוא מלין. "אנחנו ארבעה חבר'ה במילואים, וזה לא אירוע פשוט. קודם תיתנו את מה שצריך, ואם תרצו להתחשבן איתנו בסוף השנה - אנחנו נחזיר. אנחנו לא בורחים, אנחנו פה ל־1,000 שנה קדימה - אבל עכשיו תעזרו לנו לצמוח".