מבקר המדינה קבע: "משרד האוצר לא היה מוכן להתפרצות האינפלציה"

"למשרד האוצר לא הייתה תכנית מגירה להתפרצות אינפלציה ולאחר עליית ריבית בנק ישראל הבנקים הגדילו את רווחיהם ולא "גלגלו" באופן מלא את הריבית לפיקדונות האזרחים ואלה נאנקים תחת העול הכלכלי", כך קובע מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בדוח מיוחד בנושא יוקר המחייה שנערך לפני פרוץ המלחמה.

המבקר כותב כי "למשרד האוצר לא הייתה תכנית מגירה לצעדים פיסקליים נדרשים בעת התפרצות אינפלציה, שחרגה ב-2022 מהיעד שקבעה הממשלה (1%-3%) והגיעה ל-5.3%".
ביקורת נוספת של אנגלמן מתייחסת לעלייה בשיעור הריבית שמשלמים הבנקים על פיקדונות הציבור שהייתה חלקית ועמדה על כ-60% - וכך, לדבריו, הגדילו הבנקים את רווחיהם.

שנת 2022 התאפיינה בסביבת אינפלציה גבוהה ביחס לשנים שלפניה ובסיומה שיעור האינפלציה בישראל עמד על 5.3%, דבר שהוביל לחריגה ניכרת מטווח יעד האינפלציה שקבעה הממשלה שהוגדר על 1% עד 3%. אינפלציה גבוהה, המלֻווה באי-ודאות ובתנודתיות גדולה מן הרגיל של שינויי המחירים, פוגעת בפעילות הכלכלית ובצמיחה וכן בכוח הקנייה של הציבור.

הביקורת העלתה ליקויים בתחומים שונים, בהם: היעדר תוכנית מגירה במשרד האוצר לצעדים פיסקליים נדרשים בעת התפרצות אינפלציה, היעדר סקירה מעודכנת של אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר לניתוח רגישות הכנסות המדינה וכן מידע חסר באגף החשב הכללי במשרד האוצר באשר להתקשרויות המדינה הצמודות למדד.

בהשוואה בינלאומית, צעדי המדיניות הפיסקלית שננקטו במדינות שנסקרו (צרפת, איטליה, בריטניה, ספרד וגרמניה) נחלקים לשלושה: דבר ראשון, צעדים שמטרתם להפחית את מחיריהם של מוצרים או של שירותים מסוימים – למשל מחירי התחבורה הציבורית כדי להקל על האוכלוסייה; שנית, צעדים שמטרתם להגדיל את ההכנסה של אוכלוסיות פגיעות במיוחד; שלישית, צעדים שמטרתם להגדיל את הכנסות המדינה כדי לממן את הצעדים האמורים.

המבקר מצא כי בעוד שבישראל נקטו רק צעד של הפחתת עלויות האנרגיה והדלק, ביתר המדינות הנסקרות נקטו שלושה סוגי צעדים כמפורט לעיל, וכי עיקרי הצעדים אותם פרסם משרד האוצר בינואר 2023 שהתמקדו בהפחתת עלויות האנרגיה והדלק לא לוו בהתייעצות מקדימה עם אגף הכלכלנית הראשית ועם בנק ישראל.

עוד הצביעה הביקורת על החשיפה הקיימת של הוצאות הממשלה למדד המחירים לצרכן כך שב-31% ממשרדי הממשלה (11 משרדים) המנהלים כ-41% מתקציב המדינה (כ-187 מיליארד ש"ח) התקציב החשוף למדד עומד על כ-51%-80% מתקציב המשרד. כמו כן, יותר מ-50% מהחוב הממשלתי צמוד למדד המחירים לצרכן.

בעיני האזרח, בחנה הביקורת את שיעור עליית ריבית בנק ישראל "המגולגל" אל הציבור באמצעות "גלגול" הריבית על ההלוואות אותן נוטל הציבור ועל הפיקדונות אותם מחזיק הציבור ("התמסורת"). הביקורת העלתה כי לעומת שיעור עליית ריבית בנק ישראל שהועבר במלואו על ידי הבנקים לריבית עבור האשראי הבנקאי הניתן לציבור, העלייה בשיעור הריבית שמשלמים הבנקים על פיקדונות הציבור הייתה חלקית ועמדה על כ-60% בלבד, נכון לאוגוסט 2022. "תמסורת" חלקית זו תרמה לגידול המשמעותי ברווחי הבנקים.

המבקר אנגלמן ממליץ כי משרד האוצר ייערך לסביבת אינפלציה משתנה, תוך נקיטת צעדים ממוקדים שיקטינו את האפשרות לסחרור אינפלציוני מחד, ותמיכה באוכלוסיות ראויות לקידום שנפגעו מעליית האינפלציה מאידך. כמו כן, על הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל להמשיך ולהבטיח את יציבות המערכת הבנקאית ובמקביל לפעול לכך שכתוצאה מעליית הריבית המערכת הבנקאית לא תרוויח רווחי עתק על חשבון החוסכים.