ההסכם עם ההסתדרות - שקט בזמן מחאה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' חתם עם יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד על הסכם להעלאת שכר במגזר הציבורי וקיצור שבוע העבודה, לצד הבטחה להעלאת הפריון ושיפור יכולות הניהול בשירות הציבורי, בתמורה ל"תקופת שקט ומיצוי". מבחינת שר האוצר, מדובר על מהלך פוליטי מוצלח מאוד, שכן הוא קנה לעצמו שקט תעשייתי מול ארגון העובדים החזק במדינה עד לשנת 2027 ולעם ישראל הפוגה משביתות. גם עבור ארנון בר דוד מדובר במהלך מוצלח, כי הרי מי יבוא ליו"ר ההסתדרות בטענות אחרי שסידר העלאה בשכר של כ- 11% אחוז, ואם מוסיפים את צמצום שבוע העבודה מקבלים תוספת של כ-15% בשכר העובדים. כמובן שלברית ביניהם יש השפעות פוליטיות נוספות בעת הזאת. האם זה גם הדבר הנכון מבחינה כלכלית לעת הזאת?

אין ספק שעובדי המגזר הציבורי ראויים לתוספת שכר ושיפור תנאיהם וראוי היה לעשות זאת מזמן. שכרם נשחק מספר שנים וכבר עמדו לחתום איתם על הסכם לפני כשנתיים, שלא נחתם לבסוף מסיבות פוליטיות וחוסר היציבות בזירה הפרלמנטרית. כעת ניצלו שני הצדדים את העיתוי הפוליטי הנוכחי ומגיע לבר דוד צל"ש על כך שידע לשחק עם הקלפים שלו כדי לסגור קופון עבור העובדים.

אבל וזה אבל גדול, ההשפעה הכלכלית של ההסכם הוא תדלוק האינפלציה באופן ישיר וגם באופן עקיף, באופן בעייתי מאוד למשק בתקופה הזאת. מבחינה כלכלית גרידא היה עדיף לנסות להעביר מהלך רחב של הקפאת העלאות שכר בכלל המשק, על מנת לרסן את האינפלציה. מהלך כזה של העלאות שכר לציבור כל כך גדול ומשמעותי מתדלק באופן ישיר את כוח הקניה ומשפיע על האינפלציה. וחמור מכך, ייתן מקור להשפעה והשראה לוועדים ולקבוצות כוח אחרות- החל מהמורים, העובדים הסוציאליים, האחיות, הסיעות, ועד לרופאים וכו,- לבקש העלאות שכר. והחמור מכל הוא ההשפעה העקיפה שתהיה למהלך כזה על הסקטור העסקי-הפרטי, שהוא הקטר של המשק. שכן גם הוא בסופו של דבר יושפע ויאלץ להעלות שכר ששוב יגדיל את האינפלציה. וזה מעבר לשחיקת המעסיקים שגם כך כורעים תחת עליית מחירי החשמל, הארנונה והסחורות. ובנוסף קביעת רף חדש לשעות העבודה, ירידה מ-42 שעות שבועיות ל-40, הזהה לתוספת שכר של כ- 4.5% ולירידה בתפוקות ובעיקר נזק למגזר העסקי שיהיה פחות תחרותי מול העולם.

ייקח עוד כמה חודשים עד שנראה את ההשפעה הכלכלית על המשק. אבל את ההשפעה הפוליטית אפשר לחוש כבר בימים אלה.

הכותב הוא יו"ר פירמת הייעוץ AUREN ישראל