החקיקה נמשכת - אך השקל מתחזק | אלו הסיבות המלאות לכך

יום "השיבוש הלאומי" שהתקיים אתמול (שלישי) לא הצליח למחוק את האופטימיות ששבה לבורסה הישראלית, לאחר שנצבעה בירוק עם ההתחזקות המשמעותית של השקל. מדד ת"א 35 עולה בכ-0.8% ומדד ת"א 125 מטפס בשיעור דומה.

התחזקות השקל ביומיים האחרונים מתרחשת על אף המשך התקדמות החקיקה המשפטית, המחאות ברחבי הארץ והביקורת הגוברת מחו"ל בנושא. הדולר יורד ב-1.1% מול השקל ונסחר ברמה של 3.6670 שקלים, האירו יורד בכ-0.95% ונסחר סביב 4.0430 שקלים.

רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות, מסביר את היחלשות הדולר מול השקל, בין היתר, על ידי היחלשות הדולר בעולם. "ראשית, הדולר נחלש בעולם, הן כלפי האירו והן כלפי היין. משום כך היחלשות השקל כנגד האירו פחותה יותר מאשר כנגד הדולר".

מנחם מציין: "היות וההצבעה לקריאה ראשונה על החוק לצמצום עילת הסבירות מאחורינו ולנוכח פרק הזמן עד לקריאה השנייה והשלישית, סביר להניח כי השוק מעריך/מקווה כי בתקופה זו יוגברו המאמצים להגיע לפשרות/ריכוך נוסף של החוק. גם הקריאות הבינלאומיות של ארה"ב ואירופה לעשות זאת עשויות להגדיל את הסיכוי לתרחיש זה. לכן, הדבר משפר במשהו את האופטימיות הכללית בשוק, כאשר יחד עם התחזקות השקל אנו עדים לעליות בשערי המניות ולירידה במדדי שנאת הסיכון".

עם זאת, מנחם אומר כי למרות האופטימיות - פוטנציאל התנודתיות של שוק המט"ח עדיין גדול. "אם המסלול המשפטי לא יתקדם לקראת פשרה והחקיקה כפי שהיא תימשך – השקל ייבחן שנית. יש לזכור כי בניגוד לסבבים קודמים, השקל לא שב לרמות של 3.55, אלא נותר סמוך ל-3.70 כנגד הדולר. כלומר, עדיין קרוב לפיחות היתר של 10% שבנק ישראל הזכיר לא פעם לאחרונה ומכאן לאינפלציה עודפת של מעל אחוז".

בהתייחס לחברות הדירוג הבינלאומיות אומר מנחם כי "בתחזית החדשה שפרסם, מעריך בנק ישראל כי הגירעון התקציבי יהיה נמוך למדי השנה ובמיוחד בשנה הבאה, הנחשבת מאתגרת יותר. גירעון נמוך מתקבל בברכה אצל חברות דירוג האשראי וככזה הוא יכול לשמש משקל נגד חששותיהם המוצהרים מפני התקדמות החקיקה המשפטית כפי שהיא – ללא הסכמה ציבורית רחבה".

"הייצוא הביטחוני עדיין חזק"

סוחרי המט"ח לא רואים סיבה מיוחדת שהובילה להתחזקות השקל דווקא אתמול והיום ומסבירים את ירידת הדולר על ידי העודף בחשבון השוטף של ישראל. "הייצוא הישראלי עדיין מצליח טוב מאוד למרות הכל", אומר לנו אחד הסוחרים, ומוסיף: "אנחנו רואים הגדלה של תקציבי ביטחון במדינות השונות כתוצאה מהמלחמה באוקראינה - דבר שתורם רבות לתעשיות הביטחוניות בעולם ובארץ ומביא לא מעט מטבע חוץ לישראל. זאת ועוד, העלייה של כ-30% בנאסד"ק ויותר מ-15% במדד S&P מביאים את המוסדיים למכור דולרים לטובת גידור ההשקעות".

לדבריו, "כל אלה מביאים לכניסת המון דולרים לישראל, כאשר הקונים מהצד השני הם בעיקר בנקים וקרנות זרות. אם נראה כי הרפורמה מסתיימת בהסכמה רחבה אנחנו נראה צמצום די מהיר של הפער בין השוק האמריקאי לישראלי - גם במטבע חוץ וגם בשוק המניות".