לפי נתוני בנק ישראל, בבנקים בישראל יש יותר מ־506 מיליארד שקלים (נכון לסוף מארס 2023) בחשבונות עו"ש. זהו סכום הגבוה אף מתקציב המדינה לשנה זו - 484 מיליארד שקלים. בשנה האחרונה עלתה ריבית בנק ישראל מ־0.75% ל־4.75%. מכאן שבעת הזו החשיבות של בחינת החלופות ההשקעתיות של יתרת העו"ש עלתה מאוד.
האם אנחנו יודעים כמה כסף יש לנו בחשבון? כחלק מההתחלה או המשך התהליך של ניהול תקציב משק הבית, זהו בהחלט נושא שראוי להתייחסות פרואקטיבית. בדיקת כל חשבונות הבנק של המשפחה, אם יש יתרות בעו"ש וכמה, היא ההתחלה. ההחלטה מה לעשות ביתרה, אם בכלל, תלויה בראש ובראשונה בצרכים ובתוכניות לתקופה הקרובה.
בחינה ראשונה היא אם אפשר לצמצם אשראי, ולבצע זאת לאחר בדיקת תנאים ומשמעויות. לאחר מכן, אם התכנון הוא להשתמש ביתרה או בחלקה בטווח הקצר, הרי שהשקעתה בחלופות הקיימות היא בחלק מהמקרים עדיפה פחות. עולם חלופות אחד הוא של הפיקדונות. כמה נקודות להדגשה באפיק זה: ככלל, ככל שמוותרים על נזילות לזמן ארוך יותר, כך אמורה להתקבל ריבית גבוהה יותר. מעבר לכך, גובה הריבית נתון למשא ומתן בין הלקוח למוסד הפיננסי.
חלופה נוספת היא קרנות הנאמנות הכספיות. אלה קרנות המחויבות להשקיע באפיקים סולידיים לטווח קצר. משך החיים הממוצע של הנכסים הפיננסיים בקרן מוגבל ל־90 יום. ההשקעות כוללות אג"ח ממשלתיות, פיקדונות בבנקים, אג"ח של חברות וניירות ערך מסחריים בדירוג גבוה. לכל קרן נקבעת מדיניות ספציפית היכולה לכלול אפיונים והגבלות. הקרנות הכספיות ניתנות למכירה בכל יום שבו נערך מסחר בבורסה.
משקיעים בקרן כספית פטורה חייבים במס רווחי הון על הרווח הריאלי (הרווח בניכוי האינפלציה) בשיעור של 25%. כמו כן, אפשר לקזז הפסדים מניירות ערך אחרים של אותו לקוח כנגד רווחים מקרן נאמנות כספית פטורה, דבר שאינו ניתן לביצוע מול רווחים מפיקדונות.
האמור לעיל אינו תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם ואינו ייעוץ מס.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו