השלכות גורליות: כל מה שצריך לדעת לקראת הודעת הדירוג של S&P

רגע האמת של הכלכלה הישראלית? למרות החששות - נראה כי S&P נמצאת בפוזיציה אחרת ממודי'ס • התחזית: "על רקע עצירת תהליך החקיקה המשפטית ונתונים כלכליים סבירים מתחילת השנה - הדירוג יישאר ללא שינוי"

חברת דירוג האשראי S&P. צילום: רויטרס

דריכות גבוהה: ודאי שמעתם על כך שמחר בלילה לאחר סיום המסחר בארה"ב, תפרסם  סוכנות דירוג האשראי הבינלאומית S&P את הודעתה בנוגע לדירוג של ישראל.

מעבר להבנה שלהודעה זו יכולות להיות השלכות הרות גורל על ישראל, עבור אזרח פשוט זה לא אומר הרבה. למה בכל זאת כדאי שנדע הפעם מה תודיע חברת דירוג האשראי מהגדולות בעולם? ריכוזנו עבורכם כל מה שאתם צריכים לדעת.

ראשית, נזכיר כי דירוג האשראי הוא מעין ציון הניתן למדינה המגדיר את יכולתה לפרוע הלוואות בעתיד. ל"ציון" זה יש לא מעט השפעות שונות: בראש ובראשונה על תשואות אג"ח של המדינה וכתוצאה מכך על הריביות אותן משלמת המדינה בגין ההלוואות שהיא לוקחת למימון הפעילות השוטפת.

ככל שהדירוג נמוך יותר, הריבית גבוהה יותר, הוצאות הממשלה על החזר החוב גבוהות יותר – דבר שמשפיע בין היתר על גובה המסים במשק ותקצוב המשרדים הממשלתיים. בנוסף, דירוג האשראי של המדינה משפיע על דירוג האשראי של הבנקים ועל תשואות האג"ח שהם מנפיקים ובכך גם על ריביות על משכנתאות.

נתניהו וסמוטריץ', צילום: אורן בן חקון

בנוסף לדירוג עצמו, חברות הדירוג מפרסמות "אופק" או "תחזית" לדירוג - נתון שחוזה שינוי של הדירוג בעתיד. תחזית "שלילית" מהווה סוג של "כרטיס צהוב" המצביע על בעיות ונותן הזדמנות לתיקון, תחזית "יציבה" מסמלת כי לא צפוי שינוי בדירוג, והתחזית "החיובית" מראה כי יש מקום להעלאת הדירוג בעתיד.

מה הסיכוי שהתחזית תרד?

חלק מהכלכלנים איתם שוחחנו אמרו לנו שהסיכוי להורדת התחזית עומד כיום על 50-50, וחלק נתנו משקל מעט יותר גבוה לכך שבשלב זה התחזית של S&P תישאר ללא שינוי, כלומר יציבה.

נסביר מה עומד מאחורי התשובות. ישראל מדורגת כיום על ידי S&P ברמה אחת מעל שתי סוכנויות הדירוג הגדולות האחרות (מודי'ס ופיץ') ברמה של AA-, רק בשתי דרגות נמוך יותר מהדירוג המושלם (AAA).

נזכר, כי באמצע אפריל הודיעה מוד'יס על הורדת אופק הדירוג של ישראל מחיובי ליציב, וכעת נשאלת השאלה האם S&P (שנכון להיום, תחזית הדירוג שלה היא יציבה) תלך בעקבות מודי'ס, ותוריד את תחזית הדירוג לשלילית? נזכיר עוד כי הסיבה העיקרית של מודי'ס הייתה האירועים האחרונים סביב הרפורמה המשפטית שעלולה להביא "הידרדרות בממשל בישראל" ולהעמקת הקיטוב בעם.

למרות שהסיכונים סביב הרפורמה המשפטית עדיין לא הוסרו, נראה כי S&P בכל זאת נמצאת בפוזיציה אחרת ממודי'ס. ראשית, ניסיונות ההידברות אצל הנשיא במטרה להגיע לפשרה טרם מוצו, ולא מין הנמנע כי סוכנות הדירוג הבינלאומית תרצה לתת "צ'אנס" למו"מ בטרם נוקטת במהלך כה דרמטי כמו הורדת תחזית הדירוג לשלילי, זאת בשונה ממוד'יס שהורידה לתחזית יציבה. הרי כמו שאמרנו תחזית שלילית אומרת במידה מסוימת שגם הדירוג עצמו ירד בעתיד.

המצב הכלכלי טוב

זאת, בזמן שהמצב הכלכלי של ישראל הוא טוב, ודאי יותר טוב מאשר במדינות אחרות ובטח לא כזה שמצדיק הורדת הדירוג. הגירעון התקציבי אומנם התחיל להתרחב אך עדיין נשאר קרוב לאפס, יחס החוב-תוצר ירד בתקופה של לפני הקורונה (מה שלא קרה במדינות רבות אחרות), בקרוב הממשלה צפויה לאשר תקציב דו-שנתי שאומנם יש עליו לא מעט ביקורת אך הוא בכל זאת רחוק מלהיות פרוע. כלומר, על פניו אין סיבה אמיתית להורדת התחזית בשלב זה, ויש לשער שS&P לא מטילה ספק ביכולתה של ישראל להחזיר חוב.

ההפגנות בחיפה, צילום: הרצי שפירא

מה שעוד מחזק את ההשערה כי תחזית הדירוג לא תרד מחר היא התגובה בשווקים היא היעדר כל תגובה בשוק המניות, בשוק הריביות ובשוק המט"ח. אם לפני הורדת תחזית הדירוג של מודי'ס נרשמו ירידות במניות הבנקים, פיחות השקל ועלייה בפרמיית הסיכון של ישראל, בשבועות האחרונים הבורסה הישראלית דווקא עולה, כלומר, אם להאמין לשווקים – לא צפויה הורדת תחזית הדירוג.

יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר שוקי הון, מעריך בשיחה עם "ישראל היום" כי S&P צפויה להשאיר את אופק הדירוג של ישראל על יציב. "על רקע עצירת תהליך החקיקה המשפטית ונתונים כלכליים סבירים מתחילת השנה, כולל עודף תקציבי של 17 מיליארד שקלים ורמת אבטלה נמוכה, S&P צפויה להשאיר את אופק הדירוג ללא שינוי. כן צפויה אזהרה לגבי הפגיעה בפוטנציאל הצמיחה של ישראל במידה ותקודם החקיקה המשפטית ללא הסכמה רחבה".

מה בכל זאת תומך בהורדת התחזית?

ובכל זאת, יש גם טיעונים חזקים אשר תומכים בהורדת תחזית הדירוג. המחאה של תומכי הרפורמה נותנת רוח גבית למקבלי ההחלטות, ובכך מעלה את הסיכויים לכך שיעשו כל מה שביכותם כדי להעביר את הרפורמה בצורה שהוצגה בינואר.

ומעבר לכך, נראה כי הגרעון ימשיך להתרחב ויגיע לקראת סוף השנה לכ־2% ויותר, רחוק מהיעד השמרני שנקבע בתקציב (0.9%), והגדלת הגירעון נובעת, בין היתר, מהשקעה בדברים שאינם מחוללי צמיחה, אלא בדיוק להיפך כמו קצבאות לישיבות ותקצוב של מוסדות חינוך שאינם מלמדים ליבה.

זאת ועוד, S&P, כאמור, כבר מדרגת את ישראל בדירוג מעל זה של פיץ' ומודי'ס, ועלולה להרגיש לא בנוח עם הדירוג הגבוה ותשאל את עצמה האם לא עדיף להשוות לשתי הסוכנויות האחרות.

השפעה על יוקר המחיה?

להורדת התחזית, אם אכן תהיה כזו, לא צפויות להיות השלכות דרמטיות. לראיה, לאחר הורדת התחזית על ידי מודי'ס הבורסה הישראלית הפגינה ביצועים חיוביים. ואולם, אם בהמשך השנה המגעים לפשרה בנוגע לרפורמה המשפטית ייכשלו, והדירוג עצמו בסופו של דבר יירד, ייתכנו השפעות משמעותיות על המשק ועל יוקר המחיה בפרט.

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר