דו"ח ה-OECD: לערוך רפורמה בקצבאות לישיבות

ארגון ה-OECD פרסם היום (שני) את הדו"ח הדו-שנתי על כלכלת ישראל. מדובר בפרסום החשוב והמעמיק ביותר של הארגון בנוגע לכלכלת ישראל, הכולל ניתוח והמלצות מדיניות בשלל נושאים. את הקשר הכלכלי עם הארגון מנוהל על ידי המשלחת הישראלית בארגון ה-OECD ואגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר.

הדו"ח מציין ההתאוששות המהירה של המשק ממשבר הקורונה ואת החוסן שהפגינה הכלכלה הישראלית בפני השלכות הלחימה באוקראינה, בין היתר, לאור חוסנו של סקטור ההייטק וצעדי מדיניות שננקטו בזמן משבר הקורונה, וכן לאור העצמאות האנרגטית של ישראל בגז טבעי הממתנת את הלחצים האינפלציוניים על מחירי האנרגיה בשוק המקומי.

פרק שלם בדו"ח הוקדש ל"התמודדות עם אתגרי שוק העבודה כדי לשמור על התקדמות ברמת החיים". מהדו"ח עולה כי האצת שילובן של קבוצות אוכלוסייה עם זיקה היסטורית נמוכה לשוק העבודה, ששיעורן באוכלוסייה צפוי להגיע ל -50% בשנת 2060 לעומת 30% כיום, חיוני לצמיחה עתידית ולקיימות הפיסקלית של המשק כולו.

בנוסף, נכתב כי צמצום פערי ההכנסה הגדולים בשוק העבודה ישפרו את שוויון ההזדמנויות ויחזקו את הלכידות החברתית. ההשתתפות בשוק העבודה עלתה במיוחד בקרב נשים, אך נותרה נמוכה מאוד בקרב גברים חרדים ונשים ערביות-ישראליות. הרחבה נוספת של הזיכוי במס הכנסה, בייחוד עבור שני מפרנסים, תתמוך בעובדים המשכרים שכר נמוך ותהווה תמריץ לעבודה.
"עריכת רפורמות במעונות הילדים, בתמיכות בתלמידי ישיבה ובתנאים לפטור מגיוס יסירו תמריצים שליליים להשתתפות בשוק העבודה של גברים חרדיים. הגדלת מספר מעונות הילדים ברשויות הערביות תקטין את חסמי ההשתתפות עבור נשים ערביות", כתבו כלכלני ארגון המדינות המפותחות.

הכותבים מציינים לחיוב גם את השיפור במאזן התשלומים ואת הירידה ביחס חוב-תוצר בתקופה שלאחר משבר הקורונה. בהסתכלות קדימה, כלכלני ה-OECD מעריכים כי הצמיחה צפויה להתמתן אך תישאר איתנה, ותעמוד על 3% בשנת 2023 ו-3.4% בשנת 2024.

בדו"ח מצוין כי התמתנות הצמיחה מושפעת בין היתר מהלחצים האינפלציוניים, עליית הריבית וכן מוזכרים סיכונים הנובעים מאי ודאות, הן ברמה הגלובלית והן ברמה המקומית. הארגון מדגיש את הצורך בשמירה על מדיניות מוניטרית מצמצמת ועל מדיניות פיסקאלית אחראית בכדי לאפשר לאינפלציה לשוב לטווח היעד.

הדו"ח עוסק בהרחבה באתגרים ארוכי הטווח של ישראל ובראשם המגמות הדמוגרפיות – שינוי הרכב האוכלוסייה והזדקנות האוכלוסייה. כלכלני ה-OECD מציינים, כי לצורך הבטחת צמיחה ארוכת טווח ואיתנות פיסקלית תידרש ישראל לפעול לשילוב אוכלוסיות בשוק העבודה, להתייעל בהוצאות הממשלה ולהעלות גילאי הפרישה לפנסיה.

"ההמלצות מיושמות"

כמו כן, כולל הדו"ח המלצות לצמצום הפערים הדיגיטליים וקידום יעדים בתחום האקלים, וכן המלצות בתחום הבריאות, בדגש על הצורך בהגדלת קיבולת ההכשרה של רופאים וטיפול בעיוותים שמייצרת הרפואה הפרטית על המערכת הציבורית. עוד ממליצים כלכלני הארגון לישראל לפעול לצמצום הפער בין תעריפי הארנונה העסקית לתעריפי הארנונה למגורים. לפי הארגון, הצעד יביא להגדלת היצע הדיור ויאפשר לבלום את עליית מחירי הדירות וכן יתרום לצמצום פערים כלכליים בין רשויות מקומיות.

נציין כי בדו"ח ה-OECD אין התייחסות נרחבת לרפורמה המשפטית, היות והוא הוכן בחודש דצמבר. עם זאת, פסקה אחת המופיעה בגוף הדו"ח ואשר התווספה לדוח מאוחר יותר לא משאירה ספק לגבי עמדת הארגון. בסקירה נכתב כי עצמאות מערכת המשפט, ומערכת האיזונים והבלמים חיוניות לקיום מערכת חזקה בפני השחיתות, עבור אמון במוסדות ממשלתיים וציבוריים וכן עבור סביבה עסקית המושכת השקעות ומטפחת ביצועים כלכליים.

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': ״אני מודה לארגון ה-OECD על הדו"ח המקיף והמעמיק על כלכלת ישראל. הדו"ח מצביע על עוצמתה של הכלכלה הישראלית לצד הצורך להתמודד עם אתגרים מבניים משמעותיים העומדים בפני הכלכלה בטווח הבינוני והארוך. המלצות משמעותיות מהדו"ח כבר מיושמות במסגרת התוכנית הכלכלית והתקציב לשנים 2023-2024".