חופשת הפסח מתקרבת, וכפועל יוצא מגל ההתייקרויות שהיו לאחרונה במגוון תחומי החיים, ומכך שמדובר בחופשה ארוכה יחסית ממסגרות החינוך, היא טומנת בחובה פוטנציאל של תוספת לא מבוטלת של הוצאות מתקציב משקי הבית. לכן מתחדד הצורך בעת הזאת להכין תקציב משפחתי, להתמיד בניהולו ולשתף את כל בני הבית כולל הילדים בתהליך.
לכל טווח גילאים מתאימה רמת מעורבות אחרת בנושא. מלבד הערך המוסף של התהליך למשקי הבית עצמם, זהו גם כלי להכנה של הילדים לקבלת החלטות כלכליות מושכלות בהמשך חייהם.
צעדים האמורים לסייע בתהליך:
הקצאת תקציב אישי לכל ילד ברמה החודשית. מוצע לקיים שיחה מקדימה להבהרה אילו הוצאות אמור תקציב זה לכסות ואיזה לא. כמובן לקיים שיחות כאלה עם כל אחד מהילדים. כמו כן, להמליץ להם לקיים מעקב אחר ביצוע התקציב ולקיים עם כל אחד מהם שיחת משוב אחת לתקופה שתוגדר מראש ביחד עימם.
לתקופת החופשה נדרשת בדרך כלל הקצאת תקציב שונה ומתאים העולה בקנה אחד הן עם ההעדפות האישיות של הילדים, אופי ואורך החופשה, והן המצב הפיננסי של משק הבית בכללותו.
שיתוף הילדים בקניות לבית. רכישת מזון בסופרמרקט, למשל, היא דוגמה נוספת לתהליך שההיערכות אליו וביצועו הלכה למעשה יכולים להיות גם כלי להקניית הרגלים התנהגותיים ופיננסיים טובים. נערכים מראש, מכינים רשימת קניות, משווים מחירים בעת הקנייה ונמנעים מרכישות אמוציונליות.
הקניית ההבחנה בין צרכים לרצונות, וההשלכה הפיננסית הנובעת מכך עבור הילדים ומתן דוגמה אישית של ההורים בהקשר זה, כאשר הגישה המועדפת היא "עלינו לבחור בין חלופות בכפוף לתקציב העומד לרשותנו" - היא גם כן תהליך שמקדם את ההקניה של הרגלים פיננסיים נכונים לכל בני המשפחה וגם לילדים.
שיחות על נושאים כלכליים עם בני הבית. כמו למשל שיחה על שינויי המחירים במשק והשלכותיהם על המשפחה ביום פרסום מדד המחירים לצרכן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו