חברת פיץ' לא שינתה את דירוג האשראי של ישראל, אך הזהירה מהרפורמה המשפטית

כשברקע מחאת ההייטקסים נגד הרפורמה המשפטית: חברת הדירוג Fitch אישרה היום (רביעי) מחדש את דירוג האשראי של מדינת ישראל ברמה של A+ והותירה את תחזית הדירוג על 'יציבה', כך הודיעה היום דוברות משרד האוצר.

בחברת הדירוג הבינלאומית מאמינים שכלכלת ישראל עדיין "מגוונת ואיתנה, בעלת מדדים פיננסיים חיצוניים חזקים" ומשאירים את הדירוג של ישראל על כנו, אך יחד עם זאת משגרים אזהרות חמורות למקבלי ההחלטות טוענים: הרפורמה המשפטית עלולה לפגוע בדירוג האשראי של ישראל. מעבר לכך, מזהירים כלכלני החברה מניסיונות להחליש את עצמאותו של בנק ישראל וכותבים כי הדבר תוריד את האמינות של מקבלי ההחלטות.

החברה מתייחסת לרפורמה המוצעת וטוענת שהממשלה שמה לה לעדיפות את קידום הרפורמה המשפטית שתצמצם את סמכויות בית המשפט העליון ותעניק יותר כוח לקואליציה בכנסת בנושאי חקיקה ומינוי שופטים, במטרה המוצהרת, להגביר את יעילות פעילות הממשלה והפחתת העומס הרב במערכת המשפט, הרפורמה נתקלה בהתנגדות אזרחית ופוליטית חזקה.

"רפורמה עשויה להיות בעלת השפעה שלילית על פרופיל האשראי של ישראל על ידי החלשת האינדיקטורים של הממשלה או במידה והיחלשות האיזונים והבלמים המוסדיים יובילו לתוצאות מדיניות גרועות יותר או סנטימנט שלילי מתמשך של המשקיעים", נכתב בהודעה של פיץ'.

לפי פיץ', "בעוד התוכן המדויק של הרפורמה עדיין נתון למשא ומתן, החברה סבורה שהרפורמה עשויה להיות בעלת השפעה שלילית על פרופיל האשראי של ישראל על ידי החלשת האינדיקטורים של הממשלה או במידה והיחלשות האיזונים והבלמים המוסדיים יובילו לתוצאות מדיניות גרועות יותר או סנטימנט שלילי מתמשך של המשקיעים".

על פי החברה, חלק מהמדינות שהעבירו רפורמות מוסדיות גדולות אשר הפחיתו את האיזונים והבלמים המוסדיים ראו היחלשות משמעותית של מדדי הממשל של הבנק העולמי (WBGI), האינדיקטורים המשפיעים ביותר במודל הדירוג הריבוני של החברה, ובמקרים מסוימים הביאו להפחתה של שלב אחד בסולם הדירוג על פי מודל החברה, כאשר ההשפעה נמשכה לאורך מספר שנים. בשלב זה לא ברור אם לרפורמות המוצעות בישראל תהיה השפעה בקנה מידה דומה.

בנוגע לניסיונות חברי הממשלה להגביל את עצמאותו של בנק ישראל כותבים בחברת הדירוג: "חלק מחברי הכנסת והממשלה הציעו לצמצם את עצמאותו של הבנק המרכזי ולהגביל את עליית הריבית על המשכנתאות. עד כה התנגדו למאמצים אלו ראש הממשלה ושר האוצר. על פי החברה אין מדובר בתרחיש הבסיס, אך היחלשות עצמאותו של הבנק המרכזי תוריד את האמינות של קובעי המדיניות בישראל, המהווה כיום נקודת חוזק בדירוג האשראי".

בנוגע לתקציב המדינה שאושר בממשלה, החברה צופה גידול בגירעון הממשלה של כ-1.8% מהתמ"ג בשנת 2023, כך שהגירעון יעמוד על 1.2% בעוד שהיעד בטיוטת תקציב הממשלה עומד על 1%, וגידול נוסף בשנת 2024 ל- 2.5%. זאת על רקע צפי לגידול מתון בלבד בהכנסות המדינה, עקב דעיכה של גורמים תומכים בשנת 2022 (רווחי הון, מיסוי עסקאות נדל"ן), ועלייה בהוצאות הממשלה הנובעת מהסכמים קואליציוניים והשקעה בתשתיות. עלייה בהוצאות עלולה להיגרם גם לאור הסכמי השכר במגזר הציבורי, כאשר מתנהל מו"מ על שכר לאחר מספר שנים בהם היה קפוא.

החברה מציינת שלתחזית זו יש סיכונים שכן התקציב עוד נדרש לעבור את הכנסת וניתנו התחייבויות נוספות לציבור הבוחרים ויש סיכונים בצד ההכנסות. מעבר להצעת התקציב הנוכחית, הרשויות צפויות להמשיך במדיניות של סובסידיות גבוהות יותר המעדיפות קבוצות בעלות שיעורי תעסוקה נמוכים על חשבון תקציב מאוזן בהינתן ההימנעות מהעלאת מסים.

בהודעת החברה נכתב כי דירוג האשראי של ישראל ברמה A+ מאזן בין כלכלה מגוונת ואיתנה, בעלת ערך מוסף גבוה ומדדים פיננסיים חיצוניים חזקים לבין יחס חוב ממשלתי לתוצר גבוה, סיכונים ביטחוניים מוגברים ואי יציבות פוליטית המעכבת את ביצוע המדיניות.

הכלכלה במיקום טוב להיערכות להאטה: פיץ' צופה שצמיחת התמ"ג של ישראל תישאר איתנה בשיעור של 2.9% בשנת 2023, לאחר 6.4% בשנת 2022, למרות הטלטלה העולמית והידוק המדיניות המוניטרית שישפיעו על הצריכה הפרטית וההשקעות. הצמיחה תתבסס על המשך גידול הייצוא בסקטור היי-טק ובתעשייה הביטחונית, גידול אוכלוסייה חזק, ולאחר העברת התקציב גידול בהוצאות הממשלה. החברה צופה שהצמיחה תחזור לפוטנציאל ארוך הטווח, מעל 3%, בשנים 2024 ו-2025.

חוב במגמת ירידה

החברה צופה שיחס חוב תוצר ימשיך במגמת הירידה לשיעור של 57.9% עד שנת 2024, מ- 61.6% בשנת 2022 ו-68.9% בשנת 2021 (על פי נתוני בנק ישראל), על רקע צמיחה נומינלית חזקה וגירעונות מוגבלים. ישראל שומרת על יכולת מימון חזקה הבאה לידי ביטוי בביקו…