חוק ההסדרים: לא על ההייטק לבדו

כולנו אוהבים קסמים, אך בקבלת החלטות שנוגעת למדינה אי אפשר להתנהג כילדים. במסדרונות האוצר, מילת הקסם "הייטק" עובדת ממש כמו לחש קסם: רק תגיד את המילה, ודלת הסתרים של אלדין - שמאחוריה מסתתרים תמריצים, הנחות ממסים והטבות - נפתחת מייד.

אבל בחיים האמיתיים, בטח בשעת משבר, מגזר ההייטק, שתורם רק כ־17% מסך התוצר הישראלי, מתחיל להתפוגג - בעוד יתר המשק, ששיעורו בתוצר כ־83%, אינו פריוני דיו מכיוון שהוא לא מקבל את התמריצים הנדרשים כדי למצות את כושר הייצור שלו, וזו גם הסיבה שבגללה הוא מתקשה להגדיל את תרומתו לצמיחה.

חוק ההסדרים, שמצטרף מאז שנת 1985 לחוק התקציב, נבדל מרוב החוקים בכך שהוא מקבץ חוקים ותיקוני חקיקה בנושאים שונים, ומובא לאישור הכנסת כמקשה אחת. הוא נועד לטפל בחולשות מבניות במשק ובחברה הישראלית, ובשל ההליך המזורז שלו הוא מאפשר להעביר שינויים מהותיים שלא היו מתרחשים אילולא היה מובא כך.

גם השנה ציפינו שלאחת מהחולשות המבניות הגדולות של המשק - כלכלה דואלית - יינתן מענה. שהרי בצידה האחד של כלכלה זו פועלת תעשיית הייטק תחרותית, הנשענת על תשתיות טכנולוגיות מתקדמות ומוטה יצוא, ובצידה השני - ענפי תעשייה, מסחר ושירותים עם פריון נמוך ורמה טכנולוגית נמוכה יחסית לרוב מדינות ה־OECD.

הזדמנות לעודד פריון

בתוכנית בנק ישראל להאצת הצמיחה במשק, צוין כי "להתייעלות איטית מדי של הענפים המוכרים לשוק המקומי עלולות להיות השלכות על הרווחה במשק, ובסופו של דבר, גם על כושר התחרות של הענפים המייצאים, הנזקקים לתשומות מהענפים המקומיים. לכן חשוב כי מדיניות הממשלה תתמקד גם בגישור על כשלי השוק והמאפיינים הייחודיים של ענפי המסחר והשירותים המקומיים, כדי לעודד השקעות והטמעת טכנולוגיות מעלות פריון בענפים אלה".

סגירתו של פער הפריון תאפשר קצב צמיחה מואץ, ותניח את הבסיס למענה למגמות ההאטה בטווח הקצר ולמחזור הצמיחה הבא.

אבל עובדות לחוד ומציאות לחוד: בפועל, למרות סביבת ריבית גבוהה שמייקרת את הכסף, אשר ממילא יוצרת הכבדה על המגזר העסקי, ובייחוד על השקעות, ולמרות ההכרה בחולשה המבנית במשק, נראה שמשרד האוצר שוב מחמיץ את ההזדמנות לעודד פריון במסה קריטית של ענפים שהמדינה לא טרחה לטפח בעבר.

חוק ההסדרים שהוגש בשבוע שעבר מתעלם שוב מהצעדים שיובילו לצמיחה, ולפיכך יש לבצע שינויים מבניים ארוכי טווח שבמרכזם הגברת הפריון. יש להכריז על צעדים כמו פחת מואץ, לעדכן את קריטריון היצוא, לאפשר שימוש אפקטיבי יותר בחוק עידוד השקעות הון כך שיקשור נכון יותר בין זכאות להטבות לבין תרומתו של הענף לצמיחת המשק, ולהפחית את מס החברות ל־18%. בכך תיווצר הקלה מיידית, שוויונית ורוחבית לכל החברות בכל ענפי המשק.

בד בבד, חוק תובענות ייצוגיות, שנועד להגן על זכויות הציבור, הפך לכלי סחיטה על ידי מספר מצומצם של עורכי דין שמנצלים לרעה את החוק, ויש לשנותו כדי להשיב את האיזון בין זכויות האזרח לבין הניצול לרעה והעומס על בתי המשפט.

כדי לעודד צמיחה ושגשוג של הכלכלה, צריך לטפח את העסקים. הם כאן כדי להישאר, כי אין לנו ארץ אחרת.

הכותב הוא יו"ר נשיאות המגזר העסקי בישראל