חוק יסוד בנק ישראל - לפני חוקי בג"ץ

אני יודע שמה שאני אגיד עכשיו יפתיע רבים, במיוחד פוליטיקאים, אבל חוץ מטוויטר, הודעות יח"צ וראיונות בטלוויזיה יש גם עולם אמיתי בחוץ. בעולם הזה ישנן משכנתאות, קניות בסופר, מערכת בריאות, חקלאות, ופעילות כלכלית ענפה ברכבת הנוסעת הקרויה מדינת ישראל. בזמן שממשיכים לברבר אותנו לדעת בסוגיית הרפורמה המשפטית (שיח קריטי ללא ספק), מעמד הביניים מכל שכבות האוכלוסייה כורע תחת הנטל, כלומר הכלכלה בסטרס. 

מנהיגות צריכה לחשוב על היום שאחרי. ניהול המדינה רק דרך חור המנעול של הוועדה למינוי שופטים הוא חוסר אחריות. להצהרות פופוליסטיות שישביעו את הבייס יש השפעה אמיתית על ערך השקל, שיורד מיום ליום. זה מדרון חלקלק שמשפיע על תושבי המדינה ותורם למידת הצלחתם. הנושא הזה דחוף הרבה יותר לטיפול מאשר רפורמה משפטית בנוסח כזה או אחר.

קריאתו של השר אלי כהן לכנסת להתגבר על קביעת הריבית של בנק ישראל מזיקה לכלכלה, כי תנודתיות מתורגמת לסיכון, אפילו אם זו רק הפרחת בלון מלא באוויר חם, וגם אם לשמחתנו השר כבר הספיק לחזור בו (בלי להתנצל כראוי). קביעתו האורווליאנית של יו"ר ועדת הכספים משה גפני שהרפורמה אינה פוגעת בכלכלה, מאיימת על נוטלי המשכנתאות בישראל.

את מחיר האווילות של האמירה המופקרת הזו משלמות, בין השאר, גם משפחות של אברכים. הסיסמוגרפים הרגישים של השווקים מנתחים מי הם העומדים בראש המערכת הציבורית בישראל, ומתמחרים בהתאם את הסיכויים והסיכונים. למעשה, גם כהן וגם גפני תרמו בדבריהם להעלאת יוקר המחיה, וכולנו נשלם בקרוב את מחיר הפגיעה במוניטין הכלכלה הישראלית.

עצמאות הבנק המרכזי חיונית לכלכלה מודרנית וכלכלה צומחת, וליציבות המחירים. כנער בשנות ה־80 ביקרתי עם משפחתי בארץ, ונדרשנו לחפיסות שטרות של שקלים ישנים כדי לקנות פה חלב. כמי שהגיע מארה"ב זה היה לי לא רק מוזר - אלא גם מפחיד. המציאות הזאת עלולה לחזור על עצמה. הממשלה, שבתקופת הקורונה הרחיבה את התקציב והדפיסה כסף, תדלקה את האינפלציה. אלמלא העלאת הריבית על ידי בנק ישראל, יוקר המחיה כאן היה ממריא לגבהים הרבה יותר מחרידים. פיזור כסף בלי השקעות בתשתיות מצמיחות, לא ממלא את המכלים שלנו בדלק לשנים קדימה.

מי ישמור עלינו?

כיום, אפשר לבטל ברוב את חוק בנק ישראל. אפשר בהחלטה אווילית ומוזרה כמו זו שהתקבלה בוועדת הכספים, לבטל את כללי המשחק הכלכלי ולצפות כבר למחרת בעליית המחירים במשק. הצהרות מעין אלו מחזקות את הצורך לייצב את המערכת באמצעות העלאת הריבית עוד יותר, מה שדווקא מעלה את תשלומי המשכנתא.

נתניהו צייץ שלא ייתן לזה לקרות. סמוטריץ' הבטיח לשמור על עצמאות הבנק. אבל שניהם לא יהיו פה לנצח. מי ישמור עלינו מפני פופוליסטים לא אחראיים דוגמת כהן וגפני, שצצים כפטריות אחרי הגשם ומאיימים לפגוע בפרנסתם של מיליוני ישראלים שאותם הם עצמם מתיימרים להציל.

המשנה במסכת אבות אומרת "חכמים היזהרו בדבריכם שמא תחובו חובת גלות…". בתורה, חובת גלות חלה על מי שהרג בשוגג. מילים, גם אם הן נאמרות ללא כוונת זדון, עלולות להרוג. להרוג את האמון, להרוג את הכלכלה ולהביא לחורבן ואפילו לגלות. גלות של הון שיוצא מכאן, וגלות של הון אנושי.

במצב שנוצר, לא משנה מה אנו חושבים על הרפורמה המשפטית - חובה להגן על עצמאותו של בנק ישראל. חובה להגן על כלכלת משקי הבית. זה מחייב להפוך את חוק בנק ישראל לחוק יסוד. זה מחייב חוק יסוד: חקיקה שיגן על חוק היסוד ועל חוקי יסוד אחרים מרעידות אדמה, כי קשה מאוד לחזות את גלי הצונאמי, ובלתי אפשרי לשלוט בהם. זה הדבר הכי חשוב כרגע לכל משק בית בישראל.

חוק יסוד: בנק ישראל קודם לכל חוק פרסונלי כזה או אחר, וגם לרפורמה המשפטית על ענפיה השונים. יש לפעול בזריזות לפני ששרים, יו"רים וח"כים פופוליסטים ירסקו לנו את החסכונות, את הנכסים השקליים ואת הפנסיות. אם לא ייזהרו בדבריהם, תירשם לכולנו הערת אזהרה בטאבו על פרנסתנו.

הכותב הוא איש עסקים, שותף מנהל בקרן ההון סיכון אלף