הבאנו תשלום עליכם: סין במקום השלישי בהיקף ההשקעות הנכנסות לישראל

לפי דו"ח השקעות זרות של הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, אשר פורסם ביום רביעי האחרון, סין והונג קונג נמצאות במקום השלישי מבחינת היקף ההשקעות הנכנסות לישראל (FDI). בשנת 2020 נאמד שווי העסקאות הכולל בכ־26.5 מיליארד דולר, כאשר מדינת המקור של 80% מהמשקיעים בישראל בשנה זו היתה ארה"ב, מדינות מקור נוספות למשקיעים (7.4%) הן ארצות אירופה, וההשקעות מסין ומהונג קונג היוו קרוב ל־7% מההשקעות. 2% מהמשקיעים מגיעים מבריטניה, 2% מיפן ו־1% בלבד מגרמניה.

מעורבותה הכלכלית של סין בישראל התרחבה בעשור האחרון, וחברות סיניות השקיעו בחברות ישראליות רבות, בעיקר בתחום הטכנולוגיה. "הסינים רואים בישראל מקור לחדשנות וליזמות והם רוצים ללמוד מאיתנו לפתח טכנולוגיות", מסביר ד"ר דורון אלה, חוקר סין ומרצה בבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה. הסינים אומרים שישראל טובה בלייצר מ־0 ל־1, כלומר להמציא דברים, והישראלים טובים בלהביא מ־1 ל־100. יש לנו כלכלות משלימות - ישראל טובה בחדשנות ובפיתוח, והיתרון היחסי של סין הוא שיש לה את היכולת לייצר, יש לה שוק ענק בעצמה וגם גישה לשוקי העולם".

רכישת פלייטיקה 

בין הדוגמאות הבולטות והמוכרות ניתן למנות את רכישת פלייטיקה על ידי חברה סינית תמורת 4.4 מיליארד דולר, רכישת טוגה נטוורקס הישראלית על ידי ענקית הטלקום הסינית Huawei, רכישת תנובה על ידי ברייטפוד הסינית תמורת 8.6 מיליארד שקלים, ההשקעות בנמלי חיפה ואשדוד, בקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן, ועוד. ההשקעה של סין בישראל מתבצעת דרך קרנות השקעה או דרך חברות פרטיות/ממשלתיות. החברות הסיניות הגדולות מקימות לעצמן קרנות השקעות המוכוונות להשקעה בחו"ל.

עם זאת, אלה מציין כי מאז 2018 מספר ההשקעות הסיניות בישראל נמצא במגמה ירידה. להערכתו, במחצית הראשונה של השנה 12 עסקאות בלבד בוצעו על ידי הסינים בישראל. זאת לעומת 34 עסקאות בשנה שעברה וכ־50 עסקאות ב־2020.

הסיבות לכך נעוצות בראש ובראשונה בשינוי סדרי העדיפויות בסין עצמה, בהשלכות מגיפת הקורונה, וייתכן גם שבשינוי סביבת ההשקעות בישראל בנוגע לחברות סיניות, כחלק מהלחץ המדיני האמריקני.

"חברות ממשלתיות מסין משקיעות בעיקר בתחום התשתיות בישראל, בעוד שבתחום ההייטק מתמקדות חברות פרטיות וקרנות הון סיכון. בניגוד לרושם הנוצר מדברי ביקורת פומביים בתקשורת האמריקנית, השקעות סיניות היוו מעט פחות מ־10% מסך ההון הזר שהושקע בישראל, הרחק מאחורי השקעות מארצות הברית ומאירופה. עם זאת, מקור הדאגה העיקרי קשור בהשקעות סיניות בתחומי טכנולוגיה הנחשבים רגישים, ללא קשר ישיר להיקפן", כותב אלה במחקרו בנושא.

בהקשר הזה יצוין כי בהתאם להחלטה של ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי, הוחלט להקים במשרד האוצר ועדה מייעצת לבחינת היבטי ביטחון לאומי בהשקעות זרות, שהיא הגוף האמון על סינון השקעות זרות בישראל.

מאגר השקעות זרות

בראשות הוועדה עומדת הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, וחברים בה נציגי משרד הביטחון והמועצה לביטחון לאומי וכן משקיפים ממשרדי הכלכלה, האוצר, החוץ והמשפטים. ממועד הקמתה ועד לסוף 2021 קיימה הוועדה למעלה מ־20 דיונים אשר עסקו בהשקעות זרות פוטנציאליות במשק בהיקף כולל של כ־43 מיליארד שקלים.

במקביל לוועדה הוקם מאגר השקעות זרות באגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, שאחראי על ניטור השקעות זרות הנכנסות לישראל באופן שיטתי. המאגר מאפשר לבצע ניתוח מגמות, להעמיק את ההיכרות עם המשקיעים בישראל ולעקוב אחר השקעות רגישות.