גולדקנופף יפתור את משבר הדיור? האתגרים של שר השיכון הבא

נראה שלאחר חמש מערכות בחירות בשלוש שנים, בשבועות הקרובים תושבע ממשלת ימין צרה, ואת תיק השיכון והבינוי צפוי לקבל אחד מחברי הכנסת החרדים. אם תשאלו את הדר מוכתר, משבר הדיור הוא הבעיה הכי גדולה שלנו. האם כעת יגיע מי שיפתור אותה?

כל ממשלה חדשה מציגה תוכנית דיור מבטיחה, כזו שתתקן את עוולות העבר ותביא תקווה לענף, אך בפועל, כאשר מדובר בטיפול שורש ארוך טווח שאת התוצאות שלו רואים רק בעתיד, רוב הפוליטיקאים העדיפו לוותר ולהדביק פלסטר עם תוכנית צרה שלא נכנסת לעומק הבעיה. שום שר לא ניסה לפרק את מונפול הקרקעות של רשות מקרקעי ישראל, לפשט את הרגולציה ולהוריד את עול המס על דירות, ורק הרחיקו את חלום הדירה מהצעירים.

מאז הקמת המדינה מספר התחלות הבנייה הרב ביותר היה בשנת 1991: באותה שנת שיא של העלייה הרוסית לישראל נבנו כ־83 אלף דירות בישראל. מה שמדהים הוא שבשנת 1989 מספר התחלות הבנייה עמד על 20 אלף בלבד. כלומר, בתוך שנתיים מספר התחלות הבנייה גדל פי ארבעה. באותם ימים אריאל שרון, שכיהן כשר השיכון ולא סתם זכה לכינוי "הבולדוזר", היה צריך למצוא דרך להתמודד עם ביקושים גבוהים שעלו במהרה.

שום דבר לא צלח

מאז ועד לפני הקורונה עמד מספר התחלות הבנייה על כ־40 אלף יחידות דיור בשנה באופן יציב יחסית. נתון עגום ביחס לקצב גידול האוכלוסייה בישראל ולצורך במספר גדול הרבה יותר ביחידות דיור. 

בישראל ממוצע הילודה הוא 4-3 ילדים. תוחלת החיים הולכת ועולה, והמדינה נהנית מהגירה חיובית. דו"ח של ארגון "צפוף" מצא כי עד שנת 2050 תוכפל האוכלוסייה, וכדי לעמוד בצורכי המגורים הדו"ח צופה שבין השנים 2040 ל־2050 נצטרך לבנות פי שניים דירות מאשר אלו שנבנו בשנים 2020-2010. נתון מדאיג נוסף, לפי מרכז טאוב, מראה שעד שנת 2040 צפויה האוכלוסייה בישראל להיות כ־13 מיליון אנשים.

כחלון הבטיח לפני כחמש שנים שמדינת ישראל תוצף בדירות. בפועל מספר הדירות לא גדל, ודאי שלא הוצף. זה התחיל בתוכנית "מחיר למשתכן", שהיתה מלאת חורים ויצרה עיוות עגום שבו מרבית מהדירות הן בפרפריה, ולכן הפכה את הזוגות הצעירים למשקיעים בעל כורחם. אחר כך אלקין ניסה לתקן באמצעות תוכנית "דירה בהנחה", אך זו לא פתרה את הבעיות.

חייבים ראייה ארוכת טווח

החודש הציגו ליברמן, שקד ואלקין את תוכנית הדיור הממשלתית החדשה, שכללה הרחבה של תוכנית דירה בהנחה, קיצור רגולציות, קידום בנייה בפריפריה ומעבר לשיטות בנייה חדישות. ואולם, בהתאם לפלונטר הפוליטי הישראלי, גם תוכנית זו תיגנז לאחר עבודה מרובה. במקומה ייכנס ככל הנראה למשרד השיכון חבר כנסת חרדי, שאם ללמוד מתוכניותיו של ליצמן, שכיהן שם רק לפני כמה שנים, צפוי לקדם דיור ציבורי, התרחבות ערים חרדיות ויציאה מריכוזי הביקושים במרכז הארץ.

ומה באמת צריך לקרות? דרושה ראייה ארוכת טווח, כזו שתפסיק את הספסור בקרקעות של רמ"י והפשרתן במחירים סבירים. כמו כן, יש לאמץ מודלים שקיימים בעולם להורדת זמני תכנון, ולפעול במלוא המרץ להורדת חסמים על ענף הבנייה. ואם לא? ניפגש בבחירות הבאות.