שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש-הכהן, נחושה לטפל ביוקר המחיה המאמיר בישראל. בראיון בלעדי ל"ישראל היום" היא מפנה אצבע מאשימה כלפי הממשלות של נתניהו, אך גם לא חוסכת בביקורת על התנהלות ממשלת השינוי בכל נוגע לטיפול בהורדת יוקר המחיה. "הגיע הזמן למנות פרויקטור בממשלה שיטפל ביוקר המחיה", היא חושפת חלק מהמצע הכלכלי של המחנה הממלכתי בראשות בני גנץ.
"אדם שהמשימה העיקרית שלו תהיה לוודא שהחלטות ממשלה בנושא הורדת יוקר המחיה מקודמות ויוצאות לפועל לפי יעדים מאוד ברורים של חינוך, של מחירי מוצרי צריכה, דיור ועוד. אני חושבת שהוא צריך להיות בתוך רשות התחרות, עם חזון ועם מטרה מהממשלה מאוד מאוד ברורה ועם סמכויות לוודא שהדברים מתבצעים".
"לא נשב עם נתניהו"
פרקש הכהן נמצאת במקום העשירי ברשימה, והיא מרכזת את התוכנית להורדת יוקר המחיה של המפלגה, בשאיפה להגיע ל"תפקיד ביצועי וכלכלי ושייגע בכל אחד מאזרחי מדינת ישראל" גם בממשלה הבאה.
כרגע הסקרים מנבאים לכם 12 מנדטים. את מאמינה שתצליחו להגיע ליותר?
"מאוד מאמינה שנצליח להגיע ליותר. אני אפילו בטוחה שזה יקרה. צריך להבין שיש לנו כמעט 30% של מתלבטים, וזה גם מה שקרה בבחירות הקודמות, ולדעתי בסופו של יום, אם יש משהו אחד שמאחד את כל הציבור מכל גווני הקשת הוא שכולם רוצים שאלה יהיו הבחירות האחרונות. כולם רוצים יציבות, ובסוף, במציאות הזאת, האפשרויות הן מאוד ברורות - זה או הממשלה קיצונית של נתניהו עם בין גביר, זה או בחירות שישיות עם יאיר לפיד כי יש עתיד לא מסוגלת להקים ממשלה, ואנחנו מכירים את תקרות הזכוכית שלה, והאפשרות השלישית והיחידה שיכולה לתת מענה לרצון בממשלה רחבה ויציבה זה בני גנץ".
איך זה בדיוק יכול לקרות?
"אין עוד פוליטיקאי היום במציאות הפוליטית שמכל קצות הקשת הפוליטית באים ראשי מפלגות ואומרים המנהיגות שלו, כראש ממשלה מקובלת עלינו, אנחנו רוצים ואנחנו מכבדים את המעמד שלו כראש ממשלה. זה דבר נדיר שהמפלגות החרדיות אומרות כך, שגם דרך אגב הליכוד אומר כך כי עובדה שהציעו לבני להיות ראש ממשלה יותר מפעם אחת.
הסכום, דרך אגב של כל המפלגות האלה, בלי הליכוד המביא ל-71 מנדטים. ואז גם אם מפלגה כזו או אחרת אומרת אני יוצאת מן הפאזל הזה, אנחנו במספרים של ממשלה יציבה. בני גנץ עשה מהפך ומפץ במערכת הפוליטית, כי זאת עובדה שמאז שהוא יצטרף למערכת הפוליטית, מה שהיה הוא כבר לא מה שמתקיים - נתניהו לא מצליח להרכיב ממשלה. גנץ הוא מנהיג ממלכתי שמביא איתו ניסיון של ביטחון ושל דיפלומטיה ושל חיבור בין חלקי הציבור. השאיפה היא בעיני לכמה שיותר מנדטים, אבל בסוף אני חושבת שהסיפור הוא לא המספר, אלא העובדה שמבחינה מעשית ראש ממשלה הוא כזה שיכול ומסוגל להביא את רוב נציגי הציבור בכנסת, שיגידו אנחנו רוצים אותו כראש הממשלה".
אתם כל הזמן אמרתם שלא תשבו עם נתניהו, האם גם במצב שאין 61, והאופציה היחידה היא נתניהו וגנץ, האם זה כן יכול לקרות?
"לא. אנחנו לא נשב עם נתניהו בשום קונסטלציה. גם בתקופה קשה של הקורונה שחשבנו האינטרס של תקופת החירום שנכנסנו אליה עם הקורונה מחייב את זה, עשינו את זה, והבנו שזו לא ממשלה שיכולה לדאוג לאינטרס הציבורי ודיברנו על הדברים למשל ביוקר המחיה".
איזו שרה תרצי להיות אם תהיו בממשלה?
"בני גנץ יודע שלי חשוב להיות במקום ביצועי וכלכלי ושייגע בכל אחד מאזרחי מדינת ישראל, ולשם אני מכוונת לתפקיד שישפיע על החיים של האנשים לטובה. גם המשרד שאני נמצאת בו היום, משרד המדע והחדשנות הוא משרד מאוד מאוד משמעותי, ששינה את פניו".
מה את אומרת על הפליק-פלאק של איילת שקד, האם זה יעזור לה לדעת איך לעבור את אחוז החסימה?
"אני לא אכנס לאסטרטגיות הפוליטיות של איילת שקד, אני כן מעריכה את העובדה שהיא מנהיגה נשית במערכת פוליטית, שזה לא דבר פשוט. אני חושבת שהמחנה הממלכתי הוא הבית לציונות הדתית. אנחנו רשימה עתירת יוצאי הציונות הדתית שמחוברים מאוד לערכים האלו, של בני עקיבא ושל חיבור בין כל חלקי החברה הישראלית, ויש לנו נציגות מרשימה, שאין באף רשימה אחרת".
האם תהיו מוכנים לשבת בקואליציה עם בן גביר וסמוטריץ?
"אנחנו לא נשב עם המפלגה של בן גביר, אנחנו לא נשב עם קיצוניים משום צד. הדבר שהכי מרגיז אותי במפלגה הזאת, זה שקוראים להם הציונות הדתית, כמי שמגיעה משם - זה מעליב אותי. זו לא ציונות דתית, של הדרת נשים, שמשתמשת בשיח אלים כלפי ציבורים שונים במדינת ישראל, זאת לא הציונות הדתית שאני מכירה, שאני מאמינה בה, ואני חושבת שהבית הנכון לאנשים מהציונות הדתית, המתונה, הממלכתית, המכבדת היא המחנה הממלכתי".
האם הממשלה הנוכחית עשתה לדעתך מספיק במאבק להורדת יוקר המחיה?
"צריך להבין שהרבה מאוד מהבעיות שלנו הצטברו והן מתפוצצות לנו בפנים כתוצאה משלטון נתניהו, במיוחד כשמוסיפים לזה את השנים האחרונות בהן הוא סירב להעביר תקציב, שזה אומר במילים פשוטות אין תוכנית עבודה – המשרדים משותקים, השרים משותקים. אף אחד לא יכול לחשוב ששנתיים בהן משרד שיכון היה משותק בלי תקציב ובלי תכניות רציניות בדיור, הדבר לא יבוא לידי ביטוי בפקק של דירות שלא יצאו לשוק ויצרו מחסור גדול והמחירים בשמים.
אבל אם אנחנו כממשלה טיפלנו ביוקר המחיה? כן, טיפלנו אבל לא מספיק. יש לי בהחלט ביקורת על דברים שלא נעשו. זאת לא גזירת גורל לשלם על משחת שיניים, שמפו, סכיני גילוח או חיתולים הרבה יותר מאשר בחו"ל. זה נובע ממציאות בלתי מתקבלת על הדעת. 91% משוק סכיני הגילוח לגברים משווק על ידי אותו ספק, אותו יבואן, האם זה הגיוני שמעל 50% ממשחות השיניים בישראל משווקות על ידי קבוצה אחת? או ש70% מהמרגרינה משווקת על ידי אותו יבואן? וזה כל הסיפור. כל יבואן כזה לא מחזיק רק במוצר אחד, יש לו מאות מוצרים שהוא קושר למוצר הזה. הוא בא לסופר ויכול לעשות ככל העולה על רוחו. אין מספיק תחרות".
אז מה עשיתם כדי לתקן את העיוות?
"בעניין הזה הממשלה נקטה בצעד מאוד חשוב – פתחה את התחומים האלה לייבוא ולמתחרים, אבל בעיניי מה שעשתה הממשלה זה לא מספיק, כי הייתה צריכה לעשות יותר. אני מדברת על זה לפחות חצי שנה. אני מאוד מאוכזבת מהעובדה ששר הבריאות לא כלל עוד מוצרים, המוצרים המשמעותיים לא כלולים ברפורמת היבוא.
היו לי אין ספור שיחות עם שר הבריאות לגבי זה, היו לי ויכוחים קולניים עם מנכ"ל משרד הבריאות מיד לאחר התקציב עוד בממשלה, שאני הטחתי בו שכל המוצרים הכי יקרים הם לא מכניסים לסיבוב הראשון של רפורמת היבוא, והם אמרו שאנחנו מתנגדים לזה, זה פוגע בבריאות הציבור, צריך לפקח. הוויכוח שלי איתם גרם לכך שאת ההרחבה של הרפורמה הקדימו בשנה. טוב שהמדינה התחילה את רפורמת הייבוא, אבל בסוף היא הייתה צריכה לא לחכות ולהרחיב את רשימת המוצרים הכלולים בה, ובמובן הזה לא נעשה די".
האם השלמת רפורמת הייבוא תוזיל את מחירי המוצרים המיובאים?
"אי אפשר להסתפק רק בהכנסת מתחרים, כי למתחרים יהיה מאוד קשה להתמודד עם מציאות של יבואנים כל כך דומיננטיים בתחום של מוצרי המזון והטואלטיקה, הממשלה צריכה לתת עוד כלים לרשות התחרות, לטפל ממש נקודתית לפרק זמן מסוים במצב הזה שיש לנו יבואנים בודדים עם כזה כוח שוק חריג – אם זה על ידי מגבלות על הסכמי הבלעדיות, או הגבלת היקף הסל שהם מתנים לרשויות השיווק, אם זה על ידי בדיקת החסמים ברשתות השיווק.
"מעבר לכך, צריך להוריד את המיסוי על רכישות באתרים בינלאומיים על המוצרים הריכוזיים בישראל. כשיש יבואן אחד שמחזיק ב-90% מהשוק, אז אנחנו נוכל לייבא בעצמנו, כך שכל אזרח יהיה מקור לתחרות מול אותו היבואן לתקופה מסוימת. הפערים המחירים של מוצרים מיובאים בין ישראל לחו"ל זאת פשוט תוצאה של המבנה המעוות שנוצר פה, שכל פעם מחדש הממשלה מנהלת מו"מ עם היבואנים שמועילים בטובם לא לייקר את המחירים, לא זאת צריכה להיות השיטה".
פעוטונים חינם מגיל לידה עד 3
"אני מרכזת את התוכנית להורדת יוקר המחיה של המחנה הממלכתי, ואחד הסעיפים החשובים בה אותו אני מובילה עוד מאז הממשלה הקודמת הוא חינוך חינם לילידם בגילאי 0-3 לזוגות עובדים במדינת ישראל. ישראל נמצאת בפיגור עצום בהשתתפות הממשלתית בהוצאות החינוך ובתמיכה בזוגות צעירים והוצאות חינוך לגיל הרך, ויש לכך השפעה על הפערים החברתיים, הנתונים מראים שאם הילדים שלא נמצאים במסגרות חינוך, זה משפיע על רמת ההתפתחות שלהם ועלול לפגוע ביכולת ההשתכרות שלהם בעתיד.
"אבל מעבר לזה, אני באה גם ממקום של יוקר המחיה. הזוגות הצעירים, העובדים במדינת ישראל עומדים בפני קריסה. כמה הם יכולים לשאת? קשה להם לקנות דירה, מוצרי הצריכה שלהם יקרים, הם בתחילת החיים שלהם, כלומר, הם עוד לא הגיעו לשיא ההשתכרות שלהם, והם בתקופה שלצד כל ההוצאות הכבדות האלה, הם גם מגדלים ילדים קטנים ומוצאים את עצמם משלמים אלפים רבים של שקלים בגין כל ילד במסגרות האלה. הם בעצם צריכים להוציא עוד משכנתא ולפעמים יותר כל חודש על הילדים. המצב הזה הרבה פעמים פוגע ביציאה לעבודה. הרבה נשים יושבות בבית פשוט כי לא משתלם להם כלכלית להוציא את הילדים למסגרות הללו".
נראה שכולם בעד לאפשר חינוך חינם עד גיל שלוש, אבל מדובר בתוכנית מאוד יקרה, מאיפה יגיע הכסף?
"עשינו עבודה כלכלית מאוד משמעותית, שהוצגה גם לשר האוצר וגם לאגף תקציבים שמראה שהמדינה תרוויח הרבה הוא יותר ממה שהיא תוציא על התוכנית הזאת. הנשים שתצאנה לשוק העבודה - לא תקבלנה הבטחות הכנסה, המסים שישולמו למדינה יגדלו, הזוגות הצעירים יוכלו להוציא יותר כי תישאר להם הכנסה פנויה של אלפי שקלים בחודש. וכמובן הערך שזה ייתן לילדים עצמם זה פשוט שווה למדינה הרבה יותר מההוצאה. עשינו תוכנית מדורגת על פני 5-6 שנים, שמתחילה מגילאי שנתיים עד 3, ויורדת בהדרגה לגילאים יותר צעירים, והדבר הזה מחזיר את עצמו. אני חושבת שאין הוצאה יותר חשובה מאשר על החינוך, וזאת לא הוצאה, אלא היא פשוט השקעה".
נראה שגם בנימין נתניהו התחיל להבין את זה...
"מאוד שעשע אותי לראות את הסרטון שלו בנושא הזה, אחרי שאני כשרה בממשלת נתניהו, לא הצלחנו לקדם את זה כי הוא לא באמת התעניין בדברים האלה, הוא סירב להעביר תקציב, סירב לעסוק בדברים ארוכי טווח. נושא נוסף שמאוד חשוב לי לקדם הוא התאמת החופשות של ילדי ישראל לחופשות בשוק העבודה, זה גם קשור ליוקר המחיה, כל שבוע של חופש בפסח ובחנוכה עולה אלפי שקלים להורים".
איך את מסכמת את שנה הראשונה בתפקיד כשרת המדע והטכנולוגיה? לא מודאגת מהתכווצות ענף ההייטק?
"מהנתונים שיש לנו שנתי 2022 מסתמנת כשנה שנייה הכי טובה לתעשיית ההייטק, חוץ משנה שעברה שהייתה שנה מאוד חריגה בגיוסי ההון. אנחנו כן רואים מגמה מדאיגה במספרי הסטארט-אפים החדשים שנפתחים, זה גם חלק מהתבגרות השוק. אנחנו בממשלה באמצעות רשות החדשנות והמשרד שלי רוצים לטפח כמה שיותר חברות חדשות בשוק, כי הסטארט-אפ של היום, יכול להיות ההצלחה הגדולה של מחר שתעסיק עוד אנשים. סטארט-אפ של היום הוא התעשייה של מחר.
בשנה וקצת בתפקיד עסקתי בחיזוק התשתיות האלה – אם זה בכוח אדם – בתוכנית של יעדי תעסוקה לשנת 2030 שהעברתי בממשלה וועדת דדי פרלמוטר שהקמתי, ובעצם העברתי החלטה מאוד משמעותית עם יעדי תעסוקה, חיזוק ההשכלה במקצועות טכנולוגיים, אם זה תכניות החינוך שעשיתי, תוכנית ההייטק-קלאס שמאוד מאוד יקרה לי ומרגשת אותי כל פעם מחדש לראות 300 ילדים מכיתה ח' מקיף אשדוד שהתחילו לימודי הייטק כחלק מתכנית הלימוד.
ב-1 בספטמבר התחיל הפיילוט של התכנית שלך ושל שרת החינוך "החינוך להייטק", איך זה מתקדם?
"כשאני נכנסתי לתפקיד במשרד בעצם ראיתי נתונים מאוד ברורים – מצד אחד התעשייה משגשגת, מובילה עולמית, מצד שני כשאנחנו מסתכלים על החברה הישראלית, הפירות של ההצלחה הזאת לא שותפים לכל האזרחים של מדינת ישראל, אלא בעיקר באזור חיוג 03. במיוחד זה בולט בנתונים לגבי בני הנוער - אין הזדמנות שווה לכל ילד מבחינת החשיפה וזכות הבחירה להשתלב בתעשייה הזאת. לילד מהפריפריה או לילד ערבי יש לו סיכויים הרבה יותר נמוכים להגיע להייטק מילד ממרכז הארץ, ולכן החלטתי לקדם את התכנית הזו.
"הרעיון מאחוריה הוא פשוט – כל ילד במדינת ישראל מגן חובה ועד כיתת ח' ילמד לימודי הייטק, ילמד לעשות פרזנטציה, לדבר באנגלית לפני הכיתה, יקבל ליווי אנשי ההייטק וייחשף למה זה אומר. הרעיון הוא שתוך חמש שנים התוכנית תהפוך להיות חלק מתכנית הלימוד במערכת – לא כהעשרה, לא בצהרון. התחלנו השנה את הפיילוט ב-1,000 כיתות ח', ב-2,000 גני חובה ברחבי הארץ, עם דגש על הפריפריה.
"הכי ריגש אותי שהגעתי לאשדוד (פרקש הכהן במקור מאשדוד – ס"ג) למקיף ז', ראיתי שהמורים והמנהלת מתלהבים מאוד מהתכנית. כשהגעתי לחטיבה, אחד המורים אמר סיפר לי שתלמידי כיתה ח' אמרו לו: 'מה פתאום אנחנו לומדים הייטק, זה לא רק למצטיינים, זה לא רק למחוננים?' אז זהו, שזאת בדיוק המטרה של התוכנית, להנגיש את הדבר הזה לכל ילד, שתהיה לו הזדמנות שווה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו