"אי־שילוב חרדים בתעסוקה - נזק של מאות מיליארדים לתוצר"

נושא הלימודים במגזר החרדי ממשיך לעורר סערה. זה התחיל ביום ראשון בבוקר עם כותרת ראשית של "הניו יורק טיימס" על כך שבתי הספר החסידיים בעיר לא מלמדים לימודי ליבה, אף שהם מחויבים לכך על פי חוק ומתוקצבים מכספי הציבור. בהמשך השבוע היה זה בנימין נתניהו שהתחייב, על פי פרסומים, להשוות את תקצוב תלמודי התורה החרדיים לאלה שבמגזר הכללי בלי קשר לחובת לימודי הליבה.

קשה להפריז בחשיבותם של לימודי הליבה במגזר החרדי (אנגלית, חשבון ועברית) - יש להם השלכות כלכליות כבדות לא רק על המגזר עצמו אלא ברמת המשק כולו. היקף לימודי ליבה נמוך לא מאפשר לאוכלוסייה זו להשתלב בשוק התעסוקה בצורה מיטבית. בעוד ששיעור התעסוקה של הנשים החרדיות גבוה ובמגמת עלייה (78%), ודומה מאוד לשיעור בכלל האוכלוסייה, שיעור התעסוקה של הגברים החרדים נמוך משל כלל הגברים ועומד על כ־50% בלבד.

"אם החרדים היו עובדים כמו הממוצע של הגברים בישראל ומכניסים כמו הממוצע של הגברים בישראל, התוצר של מדינת ישראל היה יותר גבוה בכ־30 מיליארד שקלים בשנה. אם השילוב בתעסוקה של הגברים החרדים לא ישתנה, הפגיעה בתוצר בשנת 2035 תקפוץ ל־80 מיליארד שקלים וב־2050 ל־220 מיליארד שקלים, זאת קטסטרופה", מזהיר ד"ר גלעד מלאך, ראש תוכנית חרדים במכון הישראלי לדמוקרטיה, בשיחה עם "ישראל היום".

"פתרון גרוע מאוד"

מלאך ממשיך ומספר על הסקר שנעשה במכון בקרב האוכלוסייה החרדית, ובו רק 20% מהנשאלים השיבו שבנם לומד אנגלית, כלומר - רוב המגזר החרדי לא לומד אנגלית, אף  שרוב מוסדות החינוך מחויבים לכך ברמות שונות. "כששאלנו את אלה שילדיהם לא לומדים אנגלית אם היו רוצים בכך, יותר מ־40% אמרו שכן. כלומר, בחלק מהאוכלוסייה החרדית אנחנו רואים רצון שילמדו יותר אנגלית ויותר חשבון".

ואולם, גם המוטיבציה הזאת שמתאר מלאך ללמוד לימודי ליבה עלולה להיפגע. נזכיר, כי בסוף יוני הכריזו שרת החינוך ושר האוצר על התוכנית לקידום לימודי ליבה במגזר החרדי, שבמסגרתה בתי ספר מוכש"ר (חינוך מוכר שאינו רשמי), שמתוקצבים כיום בשיעור של 75%, ותלמודי תורה, המתוקצבים בשיעור של 55%, יהיו זכאים למענק בגובה של כ־6,000 שקלים לתלמיד ולמענק שנתי באופן שוטף, זאת במידה שיעלו את שיעור לימודי הליבה ל־100% וייבחנו על כך.

המועד האחרון לרישום לתוכנית הוא 23 בספטמבר, ולכן אין עדיין נתונים על מספר המוסדות, אבל באוצר כבר אומרים שיש התעניינות מצד מספר רב של מוסדות. התוכנית קובעת מענקים לעומדים במבחנים שנתיים, כך שכל התקצוב יינתן רק ללומדים לימודי ליבה בפועל.

"חסידות בעלז, ואולי גם גורמים נוספים, היו מעוניינים להיכנס לתוכנית הזאת. מצד שני, ברגע שמצאו דרך לקבל אותה הטבה תקציבית מבלי לשנות את תוכנית הלימודים, הלחץ הכלכלי ירד מעליהם".

המשכנתה עלתה במגזר

צריך לזכור כי הלחץ הכלכלי על משקי הבית החרדיים, במיוחד בקרב הזוגות הצעירים, הולך וגדל. "כיום זוגות צעירים רבים במגזר החרדי נאלצים לקחת על עצמם משכנתה, מה שלא היה בעבר, והמשכנתה עלתה בשנים האחרונות", אומר מלאך.

"אם ההבטחה של נתניהו תתממש, יפחת הלחץ על המגזר החרדי לעשות שינויים. בטווח הקצר זה יכול לתת מענה למצוקה הכלכלית של המגזר, אבל בטווח הבינוני והארוך גם עבור הזוגות הצעירים, ובוודאי עבור המשק הישראלי, מדובר בפתרון גרוע מאוד".

"העלאת מסים ב־16%"

לפי בנק ישראל, "שיעור החרדים באוכלוסייה עולה בהתמדה וצפוי להגיע לשליש בשנת 2065. בלי שילוב מלא של החרדים ושל אוכלוסיות נוספות בשוק העבודה העתידי, לא נוכל להתקרב לרמת החיים של המדינות העשירות, ואף קיים חשש שנרד בדירוג עם השנים, היות שהחברה החרדית הופכת למשמעותית יותר ויותר מבחינת היקפה".

לימודי ליבה במגזר החרדי ייטיבו לא רק עם המשק כולו אלא בראש ובראשונה עם המגזר עצמו וישפרו את מצבו הכלכלי. כיום ההכנסה נטו של משקי הבית החרדיים נמוכה בכ־30% משל משקי הבית החילוניים, ומובן שמשק הבית החרדי גדול יותר.

תשלומי המסים של משקי בית חרדיים הם כשליש מאלו של משקי הבית הלא חרדיים. "אם המגמות הדמוגרפיות יישמרו לאורך השנים והשתתפות החרדים בשוק העבודה תישאר כפי שהיא כיום, המשמעות היא כי כדי לשמר בשנת 2065 את היקף גביית המסים בתוצר, תידרש העלאה של כ־16% במסים הישירים במונחי 2018", הזהיר נגיד בנק ישראל לפני שנתיים וחצי. יצוין כי הנגיד הוא היועץ הכלכלי לממשלה.