בנק ישראל העלה היום (שני) את גובה הריבית במשק ב-0.75%, שתעמוד על 2%. מדובר בעלייה החדה ביותר בעשרים השנים האחרונות וברמת הריבית הגבוהה ביותר מאז דצמבר 2012.
עלייה זו מגיעה לאחר שבחודש יולי האחרון העלה הבנק את גובה הריבית במשק ב־0.5%, כך שהריבית הגיעה לרמה של 1.25%, רמת הריבית הגבוהה ביותר מאז אוגוסט 2013 ולאחר שבמשך שנים הריבית במשק הייתה קרובה לאפס.
קודם לכן, בחודש אפריל האחרון הוחלט להעלות את הריבית ב 0.25% לרמה של 0.35% ובחודש מאי האחרון בנק ישראל החליט על עליית הריבית ב- 0.4% מרמה של 0.35% לרמה של 0.75%.
חן הרצוג הכלכלן הראשי של פירמת הייעוץ BDO אמר ל"ישראל היום": "בסופו של דבר המגמה של עליית הריבית היא בלתי נמנעת לאור העלייה ברמת המחירים ולאור האינפלציה בישראל. יחד עם זאת צריך לזכור שחלק משמעותי מרמת האינפלציה נובע מגורמים בינלאומיים, שהם לא מושפעים בכלל על ידי מדיניות הריבית של בנק ישראל. הריבית בישראל לא משפיעה על מחירי הדלק בעולם, הפחם, החיטה ההובלה הימית. מדובר בכל אותם גורמים עולמיים שהושפעו בין היתר כתוצאה מהמלחמה באוקראינה שחיזקה את ההתפרצות האינפלציונית.
לכן, החשש הוא שעלית ריבית אגרסיבית מדי מצד אחד תביא להאטה בצמיחה בישראל, תפגע ביוקר המחייה בגלל ייקור המשכנתאות וההלוואות ומצד שני לא תסייע משמעותית בהתמודדות עם האינפלציה שמיובאת מחו"ל. מדובר במצב ייחודי של אינפלציה מיובאת והאתגר הוא לגבש שינויים מבניים , אשר מאפשרים התייעלות, עצמאות אנרגטית, הקטנת התלות ביבוא והתמודדות עם גל האינפלציה. הבעיה היא שהתמודדות עם האינפלציה רק עם כלי מדיניות בודד של העלאת ריבית הוא לא אפקטיבי וכאמור גם פוגע בעקיפין ביוקר המחיה בגלל התייקרות המשכנתאות וההלוואות".
על ההשפעה של עליית הריבית על יוקר המחייה אמר הרצוג "האתגר המרכזי של יוקר המחייה בישראל בייחוד למעמד הבינים הוא מחירי הדיור. זה הנטל הכלכלי הגדול ביותר למשפחה והאתגר המשמעותי ביותר לזוגות צעירים. לכן, במצב שבו מחירי הדיור ממשיכים לעלות היות ולא גובשה מדיניות אפקטיבית לבעיית הדיור ובמקביל מעלים את הריבית שמייקרת את המשכנתאות, זה מרחיק עוד יותר את הזוגות הצעירים מהיכולת לרכישת הדירה. המדיניות הזו מחמירה את האתגר הכלכלי ואת מצוקת יוקר המחיה של ציבור מעמד הביניים ושל הזוגות הצעירים".
ההשפעה לטווח הקצר: התייקרות במשק
לשאלה אם הריבית צפויה לעלות עוד ענה הרצוג: "המשך מגמת הריבית תלויה בין היתר במגמות עולמיות וגם בקצב עליית המחירים. אני מעריך שנראה עוד עליות ריבית נוספות לפנינו. אני חושב שמדיניות בנק ישראל צריכות להיות להעלאות של ריביות יותר מתונות ומדודות, לעומת ארה"ב, בגלל התנאים הייחודים של ישראל".
באשר להשוואה של ישראל לעומת בעולם, "סך הכל רמת האינפלציה בישראל גם אחרי שהיא עברה את ה 4% ומתקרבת ל 5% ,היא עדיין נמוכה לעומת האינפלציה בארה"ב ואירופה.
המשמעות של עליית הריבית בשבילנו הצרכנים היא שהיא כאמור מייקרת את המשכנתאות, את ריבית האוברדרפט, את ההלוואות, את עלויות הרכישה של רכבי הליסינג ואת כל הפעילות המבוססת אשראי במשק של הצרכנים ולכן מחר בבוקר העלאת הריבית, גורמת לעלייה ביוקר המחייה. התקווה היא שבסופו של דבר לאורך זמן, עליית הריבית תביא לעצירה של עליית המחירים ולתרומה ליוקר המחיה. אבל זה עתידי, ומחר בבוקר ההשפעה היא התייקרות. חודש אוגוסט הוא חודש שמצד אחד מחירי הדלק ירדו בגלל ירידת מחירים בעולם ובגלל הורדת המס בישראל . מצד שני החשמל התייקר ומחיר החלב בפיקוח. גל עליות המחירים עדיין לא מאחורינו. ההשפעות של עליות המחירים בעולם לפעמים משפיעות עלינו רק אחרי חודש או חודשיים".
גם אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי של מיטב, סבור כי לא מדובר בהעלאת הריבית האחרונה ולדעתו מדובר במהלך בלתי נמנע. לדבריו "אנחנו נראה עוד עליות. בסוף זו בחינה של נזק מול תועלת. לעליית הריבית יש השפעה שלילית על מי שיש לו הלוואה, אבל יש צורך בבלימת האינפלציה כי אינפלציה היא דבר מסוכן, אשר מייקר כל שירות וכל מוצר ומעלה את יוקר המחייה לאורך הזמן וזה יכול לצאת משליטה. זה חשוב שבנק ישראל יעשה כל מאמץ לבלום את האינפלציה . אם הוא יגלה שאפשר לאחר מכן להוריד את הריבית לאחר שהאינפלציה תרד, אפשר להוריד את הריבית לרמות יותר נמוכות. בנוסף, יש גם משמעות למי שיש לו פיקדון בבנק, שהוא יקבל ריבית יותר גבוהה".
לשאלה עד כמה זה יפגע במעמד הביניים ענה "אם אנחנו לוקחים לדוגמא אנשים ממעמד הביניים בתחילת דרכם, אשר קנו דירה לא מזמן, אז סביר להניח שיש לחלק מהם משכנתא בריבית משתנה. זה משפיע על ההחזר החודשי שלהם. אם למשל יש להם משכנתא בגובה של 500,000 שקלים בריבית משתנה צמוד לפריים וריבית הפריים תעלה בחצי אחוז ,אז ההחזר השנתי בגלל העלייה בריבית יעלה ב- 2,500 שקלים לשנה. בחישוב חודשי זה יוצא עלייה של כ-200 שקלים בחודש. האם 200 שקלים בחודש יהרסו את מעמד הביניים? זה בטח מקשה עליו, אבל אני לא חושב שזה יהרוס".
לדברי דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי: "טוב עשה בנק ישראל שהגיב במהרה ופעל להעלאת הריבית, אך מהלך שכזה צריך להיות מלווה במדיניות פיסיקלית נכונה שתסייע לבלימה של האינפלציה".
עוד הוא הוסיף: "במקביל לבנק ישראל שאחראי על מדיניות מוניטארית, על משרד האוצר שאחראי על המדיניות הפיסקלית-תקציבית, לנקוט בצעדי מדיניות שיכולים לסייע בבלימה של האינפלציה שמתחזקת, ובניית התשתית למחזור הצמיחה הבא של המשק. חשוב לזכור שהעלאת הריבית מטרתה לצנן את המשק ולהוריד ביקושים, תוך שהיא מורידה את הצריכה הפרטית .יחד עם זאת מהלך זה מייקר את עלויות האשראי לעסקים ולכן יש על הממשלה לפעול להורדת עלויות הייצור".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו