בעוד העולם שרוי בשיאו של המשבר הפיננסי, הנובע בין היתר מזינוק במחירי הסחורות, יש גם מי שמרוויח מהמצב ובגדול - ואלה חברות אנרגיה. העלייה במחירי הגז הטבעי בעולם נתנה רוח גבית לפעילות של שותפות ניו־מד אנרג'י (שמה החדש של דלק קידוחים), בבעלות יצחק תשובה. ניו־מד אנרג'י מחזיקה בכ־45% ממאגר לוויתן.
לא פחות חשוב מעניין הרווחיות, מורגש גם כי לאחרונה חברות הגז נהנות משיפור ניכר בתדמיתן הציבורית. האמירות החוזרות ונשנות מבכירי הצמרת הכלכלית, על כך שהגז הטבעי הישראלי עזר לשמור על תעריף חשמל נמוך בהשוואה למתרחש באירופה, עשו את שלהן. גם הקרב על הקרדיטים בין הפוליטיקאים, בנוגע למי באמת אחראי ליצוא הגז לאירופה, משדר לציבור כי טוב שהגז לא נשאר באדמה.
"משבר האנרגיה הגלובלי חידד בצורה דרמטית את חשיבות הגז הטבעי הישראלי לא רק עבור ישראל, אלא גם ברמה אזורית - עבור ירדן ומצרים. אם לא היו לנו התגליות הללו, אזרחי ישראל היו משלמים לפחות 60% יותר בחשבון החשמל", כך אומר בראיון בלעדי ל"ישראל היום" יוסי אבו, מנכ"ל ניו־מד אנרג'י ב־11 השנים האחרונות.
"רואים את זה באירופה - מחיר החשמל עלה שם ב־300%, כי מחיר הגז הטבעי עלה באופן דרמטי. בישראל, לעומת זאת, מחיר הגז הטבעי הוא בערך 5-4.5 דולרים ליחידת חום, בשעה באירופה ובאסיה הוא 30 דולר. אנחנו היום מדינה עם מחירי הגז הטבעי מהנמוכים ביותר בעולם, וזה מתבטא בתעריף החשמל לאזרח".
"אני רואה היום את המלחמה על הקרדיטים בין הפוליטיקאים, ודבר אחד אני יכול לומר על זה: ברור שעשינו משהו גדול וטוב. פרויקט תמר הביא עצמאות אנרגטית לישראל, ופרויקט לוויתן הפך לעוגן אזורי מאוד משמעותי, שמספק גז לישראל, לירדן, למצרים, ודרך מצרים גם לאירופה. בשנתיים האחרונות הגז הישראלי מגיע לאירופה וגם לאסיה דרך מתקני הנזלה במצרים.
"מעבר לזה, אני מאמין שבשנים הקרובות נגיע למצב שבו ישראל תהיה ספקית אנרגיה משמעותית מאוד עבור אירופה. אמנם לא נחליף את הרוסים, אבל אנחנו נהיה חלק מרכזי בפתרון של אירופה למשבר האנרגיה שפקד אותה".
אנחנו לא קטנים מדי בשביל זה?
"רוסיה סיפקה ב־2020 כ־150 BCM גז טבעי לאירופה. אם אני מוציא מהמגרש הזה מדינות כמו בלארוס, שהן יותר קרובות לרוסיה, אנחנו מדברים על כ־100 BCM. חלק מזה יוחלף על ידי אנרגיות מתחדשות, וחלק על ידי הגז הטבעי. אנחנו מצפים שכ־80-70 BCM יגיעו מהעולם באמצעות LNG (גז נוזלי; ס"ג). השחקניות המרכזיות יהיו ארה"ב וקטאר, וגם ישראל תהיה שם.
"כמה נהיה שם? אנחנו נהיה בין 10 ל־20 BCM בשנה אני מאמין, שזה לא מעט בסל הדלקים האירופי. אני מאמין שאנחנו נהיה ספק מאוד משמעותי עבור אירופה ממש בשנים הקרובות".
איך נוכל להגיע לכמויות האלה?
"מאגר לוויתן מפיק היום 12 BCM, והיעד הוא להכפיל את ההפקה. אנחנו עובדים על זה - כל הפוקוס שלנו בהנהלת החברה הוא על הרחבת לוויתן. יש לנו גם מאגר בקפריסין - אפרודיטה, שם נוכל להפיק כ־8-6 BCM. על ידי הרחבת לוויתן יחד עם פיתוח אפרודיטה נוכל להגיע לכ־20 BCM של הפקה נוספת, וזאת כדי להגיע למצב שבתוך 5-3 שנים נוכל להגיע עם הגז הטבעי הישראלי בכמויות האלה לאירופה".
"שוק הצרכנים של ה־LNG הוא בעיקר השוק האירופי והשוק האסיאתי. השווקים האלה צמאים ל־LNG ואנחנו חלופה מאוד אטרקטיבית עבורם. גם בגלל המיקום הגיאוגרפי - קרבה לאירופה ולאסיה דרך תעלת סואץ, אבל גם בגלל הרזרבות המשמעותיות מאוד שקיימות בלוויתן, שמאפשרות לנו להיות ספק מרכזי עבור אירופה".
עד כמה זה ריאלי - הבאת אוניית הנזלה לישראל?
"אנחנו עשינו הליך מכרזי לתכנון אוניית הנזלה, שבמסגרתו התקשרנו עם חברה הולנדית בשם אקסמר, שהיא מומחית בתחום, ואנחנו עסוקים בתכנון של אוניית הנזלה. האונייה צפויה לקחת גז מלוויתן ולהפוך אותו לנוזל, לאחסן את הנוזל הזה בבטן האונייה ולהעביר אותו לאונייה שמובילה אותו לאירופה. המטרה שלנו היא לנסות להגיע כבר עד סוף השנה הבאה, 2023, להחלטת השקעה - כלומר, להזמין את האונייה".
כמה תעלה אונייה כזאת?
"אונייה כזאת יכולה להגיע להשקעה של 3 מיליארד דולר. צריך להבין שאם מביאים בחשבון את התמלוגים והמסים, לרבות מס רווחי נפט וגז, מדינת ישראל קיבלה מתמר ומלוויתן יותר מ־16 מיליארד שקלים של הכנסות - וזה בהפקה הקיימת. אם אנחנו מכפילים את ההפקה, אז אפשר להבין שהכסף שמדינת ישראל תקבל הוא מיליארדים".
כמה ישראל תרוויח מיצוא הגז לאירופה?
"אם אנחנו מדברים על עסקה של 20-10 BCM בשנה יצוא הגז לאירופה, למשך 20 שנים - אנחנו מדברים על עסקה של 100 מיליארד דולר. מדינת ישראל היא 50% מזה, בלי שהיא משקיעה כלום. אז אנחנו מדברים כאן על הכנסות דרמטיות למדינת ישראל. הגז הטבעי הוא עוגן כלכלי מאוד משמעותי".
אחרי שהמדינה כבר חתמה על הסכם המסגרת ליצוא הגז לאירופה, האם התחלתם במו"מ עם חברות הגז באירופה?
"הסכם המסגרת נועד לתת תנאים רגולטוריים שיאפשרו את היצוא, אבל המו"מ התחיל כבר מזמן. אנחנו כבר שנתיים מייצאים לאירופה דרך מצרים. המו"מ על העסקה הגדולה מתקיים זה זמן מול חברות רבות באירופה, והוא מתקדם לא רע. יש רצון עז שמדינות רבות באירופה - הולנד, גרמניה, רומניה, איטליה ואחרות - יתקשרו עם ישראל בעסקה ארוכת טווח, כדי שישראל תהיה ספק אמין ויציב לאירופה".
האם הגידול המשמעותי ביצוא שעליו דיברנו לא יוביל למחסור בגז בישראל?
"צריך לדבר פה על עובדות. מדינת ישראל צורכת בשנה כ־13 BCM גז טבעי. אם אני מביא בחשבון גם את פוטנציאל הגידול בצריכת הגז, אז בעוד עשור אנחנו מדברים על מקסימום 20 BCM, כי מדינת ישראל עושה במקביל מאמצים להכניס יותר אנרגיות מתחדשות. אז ב־30 השנים הבאות מדינת ישראל תצטרך בערך 400 BCM, ועד כה התגלו בפועל 1,100 BCM של גז טבעי".
הגז הטבעי הוא אמנם חלופה טובה יותר מהפחם ומהסולר המזהמים, אך הוא נחשב לאנרגיה מזהמת.
"צריך להיצמד לעובדות. אם לוקחים את רמת זיהום האוויר ב־2012, רגע לפני שהתחלנו להפיק גז מתמר, לעומת איפה שאנחנו היום אחרי ההפקה מתמר ומלוויתן - יש ירידה של 70% בזיהום האוויר, למרות שגדל היקף ייצור החשמל. אלה נתונים של המשרד להגנת הסביבה. אם אני מסתכל על פליטת גזי חממה, יש ירידה של 30%. כלומר, הגז הטבעי הביא לעלייה דרמטית לאיכות האזורית בישראל, ולא רק בישראל - גם במצרים ובירדן".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו