שיעור היסטוריה קצרצר: הג’ימני הגיח לעולם כמחליף של הסמוראי האגדי. הרכב קטן וקשוח, בנוי כמו שרכב שטח אמור להיות בנוי: שלדת סולם, סרנים חיים, יחס העברה נמוך וכו’. כל מה שצריך על מנת לעשות את מה שהג’יפים הגדולים עושים בשטח. בכביש זה היה סיפור אחר, כל מה שעשה אותו נהדר בשטח עשה אותו לפחות מוצלח על הכביש. קופצני, לא נוח, רועש, איטי. אבל היה לו טון וקצת של קסם אישי פלוס יכולות שטח שהפכו אותו לרכב מוצלח ואהוב.
מה חדש?
המידות של הג’ימני נותרו כמעט זהות, כמעט בגודל של kei car יפני, כלומר אוטו קטן. האורך עומד על 3.6 מ’ ורוחב של 1.6 מ’. בפנים יש ארבע מושבים ומסביב יש שלוש דלתות. המושבים האחוריים פחות מומלצים לאנשים בגודל מעל הממוצע לאורך זמן. תא המטען הצטמק (85 ליטר) בהשוואה לדגם הישן (113 ליטר) בשביל לפנות עוד קצת מקום למושבים האחוריים. ניתן לקפל בקלות את המושבים האחוריים ולהגדיל את תא המטען ל-377 ליטר.
המתכון המכאני השתפר אבל בנוי על אותם עקרונות: שלדת סולם חדשה חזקה וקלה יותר מקודמתה, מפשקי גלגלים מורחבים, מכלולי מתלים חדשים, מוט מייצב קדמי עבה יותר וגם תגבור הגה חשמלי במקום הידראולי.
מנוע חדש, 1.5 ליטר אטמוספרי, במקום ה-1.3 ליטר הישן, שמייצר 102 כ”ס ו-13.2 קג”מ (תוספת של 17 כ”ס ו-2.1 קג”מ). תיבות ההילוכים לא השתנו הרבה, חמישה הילוכים ידנית, ארבעה הילוכים אוטומטית, שמניעות את הגלגלים האחוריים על כביש או בשטח 4X4 עם נעילות דיפ’ מקדימה ומאחורה והילוך כוח. אין נעילת דיפ’ רוחבית. זוויות המרכב נהדרות: מרווח הגחון שופר עם 21 סנטימטרים, גישה 37 מעלות, נטישה 49 מעלות – אלו אמורות לתת לג’ימני הקטן יכולות עבירות מתקדמות.
תא הנוסעים התחדש גם כן וקיבל מערכת מולטימדיה, לוח מחוונים חדש (מזכיר את של הסמוראי), מערכת בקרת אקלים, בקרת שיוט ואפילו מחממי מושבים קדמים. הוא נוח וקשוח אך פשוט ופונקציונלי, הרבה פלסטיק קשיח ושחור. בתחום הבטיחות, לג’ימני יש שש כריות אוויר, בלימה אוטונומית, זיהוי תמרורים התרעה על סטייה מנתיב והתרעה מפני הירדמות נהג. זה לא הספיק במבחן הבטיחות של Euro NCAP כשהג’ימני מסתפק בציון של שלושה כוכבים.
איך זה מרגיש?
במראה החיצוני סוזוקי ממש שיחקו אותה, הג’ימני נראה כמו שעטנז ממש מוצלח בין G קלאס, דיפנדר והסמוראי הקשיש. בתוך העיר מתגלה הג’ימני כזריז ובעל רדיוס פניה נהדר. הגודל שלו מאפשר להשתחל בקלות בתנועה וגם בחניות הכי מאתגרות שיש לתל אביב להציע. יושבים גבוה מאוד וכמעט ואין שטחים מתים, המתלים סופגים נהדר, יופי של כלי עירוני. ברגע שיוצאים לכביש המהיר הסיפור נהיה פחות נעים. הג’ימני רועש, מתנדנד ואף קופצני לעיתים ולא הכי מעודן. בשיוט של 100 קמ”ש מחוג הסל”ד מראה על 3,000 סל”ד, עוד הילוך היה הופך את הנסיעה בכביש המהיר להרבה יותר נסבלת. כמובן שיחסית לדגם הישן יש שיפור אדיר אבל עדיין, זה לא נעים לאורך זמן. כמובן שגם המימדים של הרכב ומכלולי השטח הופכים את הנסיעה בכביש מהיר לעיתים למאתגרת, הגוף נוטה להתגלגל בקלות יחסית בפניות בגלל הגובה של המרכב. בכלל המבנה והכיול הנסיעה קופצנית על שיבושים במהירות שיוט.
אבל אז מגיעים לשטח והכל מתחבר. הג’ימני מתמודד ביעילות ובלי דרמה עם כל מכשול שהצבנו בפניו. בקרת המשיכה בשטח קצת לא אגרסיבית אבל עושה עבודה טובה. לוקח לה חצי שניה להגיב ואז פשוט הצמיגים מוצאים אחיזה ומתחילים לטפס ויוצאים מהצלבות קשות יחסית בקלות ללא נעילה רוחבית. המנוע מציג גמישות טובה מה שמקל עליו לזחול בקלילות בלי דרמות. המתלים המשופרים עושים עבודה טובה ובנויים להתמודד עם טיפול כוחני על מסלעים ודומיהם. הם גם מתמודדים יפה מאוד עם שטח משובש ומהלך המתלה מספיק ארוך כך שכמעט תמיד הגלגלים מוצאים אחיזה. זוויות המרכב נותנות ביטחון לתקוף מכשולים ופשוט לעבור מעל סלעים.יחס-ההעברה הנמוך אפקטיבי מאוד והג’ימני הקטן נוגס בשטח הטכני ומתקדם ללא שום בעיות. במדרונות תלולים ניתן להשתמש במערכת בקרת נסיעה במורד, אבל אנחנו העדפנו לזחול מטה בהילוך הנמוך שגם כאן מייצר זחילה יעילה ואיטית.
השורה התחתונה
סוזוקי ג’ימני ממשיך להציע תמהיל ייחודי בעולם הרכב. הוא פשוט כוכב אמיתי בשטח. אם מוסיפים את המראה המיוחד קל לשכוח את החסרונות ולהעלות חיוך על הפנים. מי שאוהב, חושב ועושה שטח ייגלה גם בדור החדש בן ברית נאמן. המחיר של החיוך הזה, גבוה יחסית לדגם היוצא ומתחיל ב-134,799 שקלים לדגם הידני ו-147,117 שקלים לדגם האוטומטי. הרבה כסף לרכב קטן ופשוט יחסית. מצד שני מי שצריך את היכולת הזו כשהכביש נגמר, לא יימצא מענה מהנה ויעיל כזה גם רכבים יקרים משמעותית.
סוזוקי ג’ימני
מנוע: 1,462 סמ”ק
הספק: 102 כ”ס ב-6,000 סל”ד
מומנט: 13.2 החל מ-4,000 סל”ד
גיר: אוט’, 4 היל’
בסיס גלגלים: 225 ס”מ
מחיר: 147,117 שקלים
+ יותר בשטח
– פחות בכביש
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
