ריינג’-רובר איווק במבחן

האיווק מציע מראה מהודר ומחיר די יקר. לקחנו אותו למבחן על כבישים ושבילים מקומיים

ריינג׳ רובר איווק או ״בייבי ריינג׳״ כמו שאוהבים לכנות אותו יצר לא מעט הדים כאשר הושק בעולם ב-2011. בזכות שפת העיצוב החדשה שחלחלה בהמשך לשאר דגמי היצרן ובזכות תזמון טוב הוא היה להיט מכירות עבור היצרן האנגלי, עם כמעט 40% מסך המכירות של לנד-רובר בשנים הראשונות. אז אחרי 8 שנים הגיע הזמן להציג את הדור הכל-חדש השני של האיווק.


מה חדש?


אפשר לפספס בקלות שזהו אכן רכב חדש. המראה החדש ניסה להישאר דומה לעיצוב המקורי, דמוי הקופה, עם קו החלונות וגג ההולכים וקרבים ככל שמתקרבים לחלקו האחורי. גם החזית עם הגריל הדומיננטי שתחום בשני צידיו על-ידי פנסים צרים או קו המותניים שנישבר לרגע בכתפיים הקדמיות, הכל מאוד דומה. דומה אבל מעודכן משמעותית, כאילו האיווק עבר במכון יופי וכושר ונראה רענן מאי פעם. גם הידיות החבויות  בדלתות עוזרות ולרענן את העיצוב המוצלח.


עוד מאוברדרייב >>>


אותו עיצוב ממשיך גם פנימה, עם תא נוסעים שנראה ומרגיש איכותי מאוד. ריינג׳ רובר (יחד עם יגואר) החליפו את יחידת השליטה על מערכות המיזוג במסך מגע נוסף. בדיוק מתחת למערכת המולטימדיה. את שני המסכים הללו כבר פגשנו בדגמים אחרים, רק שבמקרה של האיווק נראה שהם שופרו. בעיקר מהירות התגובה שלהם עתה עדיפה בהרבה ועוזרת להם להרגיש הרבה יותר אינטואיטיבים.



 


שאר תא הנוסעים משלב חומרי דיפון איכותיים שניתן לנקות בקלות כמו שטיחי גומי עבים ולצידם חומרי דיפון מפנקים כמו עור איכותי על המושבים. אלו התגלו כנוחים מאוד גם בנסיעות ארוכות ועם תנוחת ישיבה גבוהה בעלת שפע אפשרויות כיוון ורק לראש וברך ימין חסר מעט מקום. מאחור יש שפע מקום לזוג נוסעים, אבל עקב החלונות צד הקטנים התחושה מעט קלאוסטרופובית. 


איך זה מרגיש?


בנסיעה בתוך העיר מהר מאוד מגלים את המחסור בשיכוך של שברים ומהמורות. יותר מדי מהם מגיעים ישירות לנוסעים. מנגד, בכביש המהיר למעט קצת רעש מכיוון המראות האיווק משייט באופן מאוד נעים וחלק, מאפשר ליהנות ממערכת הסאונד האיכותית והחזקה שלו. ברכב שקיבלנו, ברמת אבזור S plus, הייתה חסרה מערכת בקרת השיוט האדפטיבית שתהיה כלולה ללקוחות ובמקומה הותקנה מערכת מוביל-איי מציקה.


מערכת ההנעה כוללת כמובן הנעה כפולה ומצבי נהיגה שונים וגם מערכת סמי-היברידית שמאפשרת גלישה ארוכה ללא מנוע וגם תורמת לתאוצה ולהפחתת צריכת הדלק. היא אכן מורגשת, בעיקר בדימום המנוע כבר מ-17 קמ”ש בדרך לעצירה. המנוע עצמו מרגיש מעט גס ומחוספס בעיקר במצב בין נהיגה רגועה לנהיגה נמרצת. לזכותו נציין שגרסת ה-250 כ״ס שקיבלנו הציעה ביצועים טובים עם זמינות כוח טובה. אין כמעט השהיית טורבו ומ-2,000 סל״ד המנוע מושך חזק כל הדרך כמעט עד הקו האדום. למנוע מחוברת תיבת 9 הילוכים אוטומטית שהייתה חלקה ונעימה רוב הזמן. רק בדרישה לקיק דאון לקח לתיבה קצת זמן לבחור איזה מההילוכים הוא המתאים ביותר ומידי פעם היא עושה זאת על-ידי הורדת ההילוכים אחד אחד.



הדור החדש של האיווק מציע יכולת שטח הרבה יותר טובה ממה שהלקוחות שלו ינצלו. הוא יכול להגיע הרבה יותר רחוק ועמוק בשטח מהמתחרים או כמעט כל רכב פנאי-שטח אחר במימדים דומים. היכולת הזאת באה על חשבון התנהגות בכביש. לאיווק הגה מדויק אך איטי וארוך לתגובה ממה שהתרגלנו. גם זוויות הגלגול מכובדות למדי ואפילו הצמיגים מגיעים עם יכולת שטח קלה על חשבון אחיזת כביש אבסולוטית. כל אלו מאותתים מהר מאוד שלמרות המראה הספורטיבי החיצוני זה לא הקטע שלו.


בסוף המבחן צריכת הדלק הממוצעת עמדה על 8.2 קמ״ל, למרות שעיקר הנסיעה הייתה רגועה ולמרות שמדובר במנוע 2.0 ל’ עם תיבה מרובת הילוכים. גם בנסיעה רגועה בשיוט מחוץ לעיר, האיווק לא הציג שיפור משמעותי בצריכת הדלק.


סיכום


הדור החדש של ריינג׳ רובר איווק ממשיך בדיוק איפה שעצר קודמו ומציע יכולת משופרת. הוא לא מושלם ובסכום של 448,000 שקלים לגרסת ה-S plus שבחנו הוא גם לא בדיוק זול. אבל עבור מי שקנה אותו בעבר ומי שרוצה בו בעתיד – כסף לא מהווה בעיה. באותה נשימה גם יכולת השטח הטובה מאוד שלו מחד או נוחות הנסיעה מאידך, לא יעניינו את קהל היעד. בסופו של דבר המראה המהוקצע והניחוח האקסלוסיבי,  ימשכו את אלו אליו. 


לנד-רובר ריינג׳-רובר איווק P250


מנוע: 1,997 סמ”ק, טורבו


הספק: 249 כ”ס ב-5,500 סל”ד


מומנט: 37.2 קג”מ ב-1,300-4,500 סל”ד


גיר: אוטומטי, 9 היל’


בסיס גלגלים: 268.1 ס”מ


צריכת דלק (מבחן): 8.2 ק”מל’


מחיר: 448,000 שקלים


+ עיצוב, אבזור, נוחות מחוץ לעיר


– טיפול במהמורות קשות, צריכת דלק


טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר